מחקר פיילוט מצא כי תמריץ כלכלי קטן גרם לנבדקים להפחית את זמן השימוש בסמארטפון, אולם לא לאורך זמן

אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
ד"ר יפים רוט
אוניברסיטת חיפה|הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות
מכורים לטלפון הנייד ורוצים להפסיק? התמכרות דיגיטלית היא שימוש מופרז וכפייתי במסכים כגון סמארטפונים, מחשבים וטאבלטים, דבר שפוגע בתחומי חיים שונים.
התסמינים הנפוצים כוללים השתוקקות למסך או עיסוק בו גם במהלך פעילות אחרת, חוסר יכולת לשלוט בשימוש, הזנחת אחריות וחובות ופגיעה בתפקוד היומיומי, תעדוף זמן מסך על פני לימודים, עבודה, משפחה, חברים ועוד. תסמינים נוספים הם אובדן עניין בפעילויות, תחביבים וקשרים חברתיים שהסבו הנאה בעבר, ובעיות בריאותיות כמו עומס בעיניים, כאבי ראש, צוואר ויציבה לקויה. תסמיני הגמילה כוללים אי שקט, עצבנות וחרדה או דיכאון בעת ניסיון להפחית או להפסיק את השימוש.
“רובנו משתמשים בטלפון יותר ממה שאנחנו רוצים וצריכים ורבים מדווחים שהיו רוצים להפחית אבל לא מצליחים”, אומר ד”ר יפים רוט, כלכלן ומרצה בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה.
מה השאלה?
כיצד ניתן לסייע לאנשים להפחית את זמן השימוש בטלפון הנייד?
ד”ר רוט חוקר כלכלה התנהגותית וקבלת החלטות ומנסה ליישם התערבויות כלכליות בניסויי שטח שאמורות לשפר את רווחת הצרכנים (למשל בהרגלי צריכה וחשיפה למידע חיוני). לדבריו, “אני מנסה להבין מדוע הרגלי צריכה של אנשים הם כפי שהם, וכיצד אפשר לעזור להם לקבל החלטות מיטיבות ורצויות באמצעות תמריצים, גם כלכליים, שמשפיעים על ההתנהגות. לדוגמה, שימוש בחוזי הפקדה כגון מתן סכום כסף קטן (חצי שקל למשל) תמורת התחייבות ללכת לחדר כושר מדי שבוע או לבצע מדיטציה יומית, ולקיחת סכום כסף גדול יותר (למשל שני שקלים) אם ההתחייבות לא מולאה. אלה תמריצים שאפשר ליישם גם על אוכלוסיות גדולות או אפילו ברמת המתכנן המרכזי (הממשלה)”.
במחקר המתואר בפרסום המקורי, שזכה במענק מחקר מהקרן הלאומית למדע ובמועד אותו פרסום עדיין נמשך, ניסו ד”ר רוט וצוותו לעזור לאנשים להפחית זמן שימוש בטלפון הנייד באמצעות התחייבות וקבלת תגמול. “המטרה היא לראות איך אפשר להשתמש בתמריץ כלכלי סמלי כדי לעזור לאנשים לשפר התנהגות. זה מתאים רק למי שמראש רוצה לשנות את ההתנהגות ולא מצליח”.
עד כה בוצע פיילוט שבו השתתפו כ-200 נבדקים מהאוכלוסייה הכללית (פרסומו נעשה ברשתות החברתיות ומפה לאוזן). באחד התנאים נאמר לנבדקים כי מי שיפחית את השימוש בנייד ב-20% לפחות – יקבל כרטיס הגרלה ששוויו כעשר אגורות. הכרטיס מגדיל את הסיכוי לזכות בתו BUYME שערכו 500 שקלים. ומי שלא – יפסיד ארבעה כרטיסי הגרלה.
החוקרים בחנו את השימוש בנייד באמצעות צילומי מסך שהנבדקים סיפקו להם במשך חודש. בצילומים תועד זמן השימוש מדי יום והחוקרים בדקו אותו ביחס לתחילת הניסוי (בהמשך, בניסוי המרכזי, החוקרים יקבלו על כך נתונים ישירות מהנייד של הנבדקים).
נמצא כי התמריץ הקטן הצליח לשנות התנהגות של נבדקים; רובם הפחיתו את זמן השימוש בנייד מדי יום בכ-23% בממוצע. כלומר, הם עמדו ביעד אבל לא הרבה מעבר למה שהתבקשו. במקביל נצפתה ירידה בתוצאה זו לאורך זמן: לקראת סוף החודש הנבדקים פחות עמדו ביעד.
לדברי ד”ר רוט, “מכיוון שהתמריץ היה כה קטן, אנו מסיקים שהפחתת השימוש בנייד לא נבעה מקבלת הכסף אלא מהרצון לשנות התנהגות. ההתמכרות למסך מפריעה לאנשים. רבים באוכלוסייה מודעים לנזקים ולכן היו רוצים להפחית זמן שימוש. זה נכון לגבי תחומים נוספים שקשורים לאורח חיים – כמו עישון, ספורט ודיאטה. לכן המניפולציה שביצענו לא ייחודית רק לשימוש בנייד ויכולה להתאים לתחומים נוספים. בהמשך אנו מקווים שגם מקבלי החלטות ברמה המדינית יוכלו לתת תמריצים לשיפור התנהגות צרכנית. עם זאת, עדיין לא ברור אם תמריץ קטן מאוד יצליח לסייע בשיפור ההתנהגות לזמן ממושך. בנוסף, המניפולציה הזאת מתאימה בעיקר לבעלי מוטיבציה – שמראש רוצים לעזור לעצמם. היא לא תסייע למי שלא מעוניין לשנות את התנהגותו”.
אוהד נחתומי
שאלות ותשובות
מה היה התמריץ?
משתתפים שהפחיתו את השימוש בטלפון ב־20% לפחות קיבלו כרטיס הגרלה.
מה היו התוצאות?
בניסוי חלוץ עם כ־200 מתנדבים ירד השימוש בכ־23% בממוצע. עם זאת, ההשפעה נחלשה במהלך החודש.
מה הלאה?
במועד הפרסום המקורי בקול המדע המחקר המרכזי עדיין נמשך באוניברסיטת חיפה; הכתבה אינה מדווחת על תוצאות סופיות שלו.
עוד בנושא באתר הידען
- מחקר חדש מוכיח: קבלת הודעות בנייד משפיעה עלינו
- "הרופא ירשום אפליקציה"
- מחקר ישראלי: טיפולים קוסמטיים חוזרים עלולים להתמכר
- להתמכרות להימורים מספיק מוח של יונה
- להבין מה הולך בתוך הראש של המכורים
לפרסום המקורי: סוד הגמילה — אתר קול המדע, הקרן הלאומית למדע
הערת מערכת — 16 באוקטובר 2026
המספרים שבכתבה מתייחסים לניסוי החלוץ שתואר בפרסום המקורי בקול המדע: כ־200 מתנדבים ומעקב של חודש. אין לראות בהם תוצאות סופיות של המחקר המרכזי או הוכחה להפחתה ממושכת בשימוש בטלפון.