הידען - Hayadan

הפילוסוף הישראלי פרופסור יוסף אגסי הלך לעולמו סמוך ליום הולדתו ה-95

ניר להב ·

Summary: אגסי נולד וגדל כחרדי ועזב את הדת בגיל ההתבגרות. נחשב לפילוסוף הבכיר בישראל והיה תלמידו של קרל פופר. ביקש לשנות בתעודת הזהות את הלאום מיהודי לישראלי וסורב

אגסי נולד וגדל כחרדי ועזב את הדת בגיל ההתבגרות. נחשב לפילוסוף הבכיר בישראל והיה תלמידו של קרל פופר. ביקש לשנות בתעודת הזהות את הלאום מיהודי לישראלי וסורב

פרופ' יוסף אגסי ז"ל. מתוך ויקיפדיה
פרופ' יוסף אגסי ז"ל. מתוך ויקיפדיה

הפילוסוף הישראלי פרופסור יוסף אגסי הלך לעולמו סמוך ליום הולדתו ה-95.

אגסי למד ב"חדר", ובהמשך בבית הספר "תחכמוני", בישיבת מרכז הרב ובסמינר לרבנים אלומה. בגיל ההתבגרות עזב את הדת. הוא שירת בצנחנים ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם השלים תואר שני בפיזיקה. בשנות ה-50 למד אגסי לדוקטורט בלונדון סקול אוף אקונומיקס בהנחיית הפילוסוף קרל פופר. מאז הוא חקר ופעל באוניברסיטה העברית.

בשנת 2008 הצטרפו אגסי ואשתו לקבוצת אזרחים ישראלים שהגישה עתירה לבית המשפט בדרישה לשנות את רישום הלאום בתעודת הזהות מ"יהודי" ל"ישראלי". בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את העתירה, וטען כי הסוגיה "אינה שפיטה". הערעור בפני בית המשפט העליון נדחה גם הוא.

רעייתו יהודית בובר אגסי שנפטרה בשנת 2018 היתה נכדתו של מרטין בובר.

ניר להב מספיד את פרופ' אגסי:

עכשיו שמעתי על מותו של הפילוסוף יוסף אגסי. הוא כתב את אחד הספרים שהשפיעו עליי בצורה עמוקה וכיוונו את חיי. השם של הספר לא נשמע כמו ספר כה מיוחד, מבוא לפילוסופיה מודרנית של הוצאת האוניברסיטה המשודרת, ובכל זאת, כשקראתי את הספר לפני הרבה שנים, הספר עשה לי מהפכה בראש. בעקבות הספר גיליתי את הקשר ההדוק בין מדע וחברה ואת האחריות החברתית שמוטלת על מדענים. עד אז היה לי ברור שהמציאות עולה על כל דמיון ולכן אני רוצה להיות פיזיקאי כדי לחשוף את סודות המציאות. בנוסף היה לי גם ברור שאני אוהב ללמד ולהראות לאחרים עד כמה המציאות שלנו מדהימה. זאת אומרת שעד אז אני ראיתי במדען כמישהו שתפקידו לחקור ולחנך על חשיבות המדע. בספר אגסי מראה שיש קשר הרבה יותר חזק ממה ששיערתי בין מדע לחברה.

המדע לא התפתח בריק ולא תמיד היה מקובל לחקור את המציאות בצורה חופשית וללא מגבלות חברתיות. נראה שכל פעם שהמין האנושי נזכר בעוצמה האדירה שיש בו דברים מדהימים קורים. זה קרה למשל ביוון העתיקה, קרה שוב ברנסנס ובתקופת הנאורות ואפילו בשנות ה-60 של המאה ה-20. בזכות הרנסנס, המהפכה המדעית והנאורות אנחנו חיים היום בעולם חופשי ופתוח (יחסית) בו מותר לחקור הכל. בספר אגסי מראה שהתפקיד של המדען הוא התפקיד של המורד המהפכן. זה שמצעיד אותנו קדימה בהבנת המציאות תוך כדי שבירה של מה שחשבנו קודם. לא סתם אחד הערכים החשובים במדע הוא ערך הטלת הספק. הספר לימד אותי שבבסיס המדע יש ערכים חשובים כמו ערך האמת, הטלת הספק, והחופש לחקור ולרצות לדעת. לא במקרה אלו גם הערכים שבבסיס התרבות המודרנית כולה.

הערכים המודרניים הם תוצאה של מהפכה מחשבתית, חברתית ומדעית

אגסי מראה איך כל הערכים המודרנים שגדלנו עליהם הם תוצאה של מהפכה מחשבתית, חברתית ומדעית. הספר הראה לי שאסור למדענים להישאר במגדל השן. הם צריכים לקחת אחריות על קידום החברה, להבין את הקשרים בין מדע לחברה ופילוסופיה ולנסות להשפיע ולקדם את התרבות שסביבם.

בדיוק פרסמתי סדרת מאמרים תחת הכותרת קיצור תולדות המערב - הערכים של העולם המודרני (ראו קישור לשני החלקים בתחתית מאמר זה), על הקשרים הללו ועל הערכים של המערב והעידן המודרני. על הקשר בין המהפכה המדעית, הרנסנס, הדמוקרטיה והליברליזם וקידמה. ואיך בגלל שאין מספיק חינוך לערכים עלו נוצר מצב בו מרבית המדענים לא מודעים אפילו לקשר החזק שיש בינם לבין החברה. ולא רק מדענים, באופן כללי, רובינו פשוט לא מכירים את העומק הערכי של העידן המודרני. במצב כזה ברור למה העולם המערבי נמצא במשבר עמוק ואיך נוצר המצב ההזוי בו פופוליסטים יכולים כה בקלות לסלף את העובדות כדי לבצע הפיכה שלטונית שתחליש את הדמוקרטיה ותפגע בזכויות של כולנו. הפוסט מבוסס בעצם על ספרו של יוסף אגסי והנה עכשיו בעיתוי נורא, מסתבר שהוא נפטר.

יהי זיכרו ברוך. לפחות הרעיונות שלו ישארו איתנו.

נ.ב.

הייתה לי הזכות להיפגש איתו מספר פעמים ואפילו לארח אותו באירוע תיקון שבועות בסימן רוחניות חילונית שהפקתי בשנת 2013 בסינמטק תל אביב .

עוד בנושא באתר הידען: