עם זאת,פרופ' מוניקה גריידי, חוקרת למדעי כדור הארץ והחלל באוניברסיטה הפתוחה של בריטניה העצם דמוי הסיגר Oumuamua מראה מדוע אנו עשויים להזדקק למערכת סיווג חדשה
מאת מוניקה גריידי, פרופסור למדעי הפלנטה והחלל באוניברסיטה הפתוחה של בריטניה ועמיתת מחקר במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון ומנכ"לית MonicaGrady MeteoriteLady חברה המייצרת משאבים חינוכיים ואירועים מדעיים לבתי ספר ולציבור. תרגום: אבי בליזובסקי
מאז איתרו האסטרונומים לראשונה את העצם המוזר דמוי סיגר המכונה 1I/' Oumuamua בשמים, הם כבר התווכחו ביניהם מה זה בדיוק. ההצעות כללו אסטרואיד, כוכב שביט ו אפילו חללית חייזרית. מחקר חדש שפורסם בכתב העת נייצ'ר טוען כי מדובר בכוכב שביט אבל שביט יוצא דופן.
ממצאים המרתקים מוסיפים לתגליות האחרונות שמראות שכעת הגיע הזמן לחשוב מעבר לחלוקה המסורתית של אסטרואיד מול שביט.
כוח הכבידה הוא מה שמחזיק את הרגליים שלנו על הקרקע, הירח מקיף את כדור הארץ וכוכבי הלכת מקיפים את השמש. זה גם הגורם העיקרי ששולט על מסלול השביטים כשהם נודדים במערכת השמש. חוקי הכבידה של ניוטון איפשרו לאסטרונום אדמונד האלי לחזות את שובו של כוכב השביט המוכר ככוכב השביט של האלי. אותם חוקים איפשרו ל חללית רוזטה להסתנכרן ולטוס לצד שביט 67P/Churyumov-Gerasimenko.
ישנם גורמים נוספים שאינם קשורים לכבידה שיכולים להשפיע על המסלול של שביט, אבל הם כל כך חלשים לעומת כוח הכבידה שהם זניחים בדרך כלל. אבל במקרה של העצם 1I/'Oumuamua, מסלולו כל כך יוצא דופן עד כי תופעות שאינן כבידה עשויות לשחק תפקיד בגיאומטריה שלו.
1I/' Oumuamua נצפה לראשונה באוקטובר 2017. חישובים המבוססים על חוקי הכבידה הראו שמסלולו לא היה אליפטי כמו של שביט או מעגלי כמו של אסטרואיד. במקום זאת נראה שלעצם הזה יש מסלול היפרבולי, כלומר הוא לא קשור בכבידה לשמש. משמעות הדבר היא שכמעט דאי שמדובר באורח מחוץ למערכת השמש. ולכן החלק 1I "של שמו משמעו הגוף הבין-גלקטי הראשון.
מסלולו של Oumuamua במערכת השמש
Oumuamua התקרב רבע יחידה אסטרונומית מהשמש (יחידה אסטרונומית היא המרחק בין כדור הארץ לשמש). הוא היה צריך לפתח גלעין שביט וזנב שביט, אך אף על פי שהופנו אליו כל הטלסקופים האפשריים, לא נתגלו עקבות של אלו.
אכן מדידות ההרכב שלו הראו כי יש לו יותר במשותף עם אסטרואידים מאשר עם שביטים. החזר אור נמוך של פני השטח מלמד כי יש בו מעט קרח אם בכלל. הוא גם חושף חומר שעבר שינויים בשל החשיפה לקרינה הקוסמית, כמו אסטרואידים רבים.
לצד תצפיות אלה, היתה צורתו המשונה של העצם. אף על פי שלא ניתן היה לראותו במישרין, מודל של עקומת האור שלו הראה כי מדובר בעצם ארוך ורזה, בצורת סיגר ולא מראה רגיל ומעוגל של אסטרואידים וליבות שביטים. הדבר הוביל רבים למחשבה הדמיונית כי Oumuamua עשוי להיות עצם מלאכותי המבקר במערכת השמש הפנימית. אולי חללית חייזרית.
אילו אנחנו היינו מטיסים חללית למערכת שמש אחרת, היינו עוצרים כדי לבחון מהם האותות המגיעים מכוכב מכוכב הלכת, נותרה איפה השאלה האם מדובר בשביט או באסטרואיד. החוקרים שהסתייעו בכל הטלסקופים הקרקעיים הגדולים ובטלסקופ החלל האבל הגיעו למסקנה כי שחרור משמעותי של גז באמצעות תהליך ההמראה היה המנגנון העיקרי שגורם למסלולו של העצם ולכן מדובר בשביט ממערכת השמש והוא מאבד מים ואבק בקצב של 2.4 ק"ג לשניה. זאת לעומת 20 ק"ג לשניה המתאדים מהשביט 67P (השביט של רוזטה). אם כך, השאלה מה מחזיק את האבק מפני קצב שחרור גבוה יותר? אולי האבק קשור לפני השטח באמצעות תרכובות אורגניות.
עד לא מכבר, החלוקה בין שביטים ואסטרואידים במערכת השמש היתה ברורה. לאסטרואידים יש מסלולים עגולים, הם עשויים מסלע ומתחת ונמצאים בעיקר בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק. מסלולי השביטים אליפטיים והם עשויים מסלע וקרח והגיעו מרחוק.
אבל בשנים האחרונות גילינו משפחות אסטרואידים פזורים בכל רחבי מערכת השמש. גילינו גם שביטים עם מסלולים קצרים וארוכים וראינו תכונות יוצאות דופן על עצמים שחשבנו שאנו מכירים היטב. האסטרואיד (כיום כוכב לכת ננסי) קרס, למשל מכיל מלחים שנשארו לאחר שהקרח התאדה מפני השטח שלהם באמצעות המראה, תהליך נפוץ בשביטים אך לא באסטרואידים.
נראה ש-Oumuamua עם הגופים הקטנים יוצאי הדופן במערכת השמש והאורחים הבין כוכביים, מציגים ספקטרום של תכונות והרכבים דינמיים. זה הזמן לחשוב מעבר לחלוקה של אסטרואיד לעומת שביט ולחפש דרך חדשה לסווג את העצמים הללו. אולי נדרשת קטגוריה נוספת של גופים קטנים. ברור ש - Oumuamua הראה לנן שעדין לא גילינו את מגוון העצמים שאפשר לגלות בשכונה שלנו.
עוד בנושא באתר הידען: