החוקרים: "המיקרופלסטיק מהווה מעין מגנט למזהמים סביבתיים, 'מסיע' אותם דרך מערכת העיכול שלנו, ומשחרר אותם בצורה מרוכזת באזורים מסוימים – ובכך גורם לרעילות מוגברת."
מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצא כי בסביבה ימית מיקרופלסטיק סופח ומרכז אליו חומרים אורגניים רעילים ובכך מגביר את הרעילות שלהם פי 10, דבר אשר עשוי להביא לפגיעה קשה בבריאות האדם. המחקר נערך בהובלת ד"ר אינס צוקר מביה"ס להנדסה מכנית ומביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, יחד עם הדוקטורנט אנדריי איתן רובין.
המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Chemosphere.
מיקרופלסטיק הוא שם כללי לחומרי פלסטיק שמופיעים בתצורה של חלקיקים וסיבים זעירים בגודל של עשרות מיקרונים עד מילימטרים אחדים. המיקרופלסטיק נמצא כמעט בכל מקום: במקווי מים, בקרקעות, במוצרי מזון, בבקבוקי מים, ואפילו בקרחונים בקוטב הצפוני. החוקרים מסבירים שכיוון שהפלסטיק אינו חומר טבעי, הוא מתפרק לאט מאד בטבע בתהליך שנמשך לעתים אלפי שנים, ובמסגרת תהליך זה נוצרים אותם מיקרופלסטיקים. לאורך התהליך, חלקיקי המיקרופלסטיק פוגשים מזהמים סביבתיים שנספחים על פני השטח של חלקיקי המיקרופלסטיק, וכצמד, הם עשויים להוות איום עבור בריאות הסביבה והאדם.
במסגרת המחקר החוקרים בחנו את כל התהליך שעובר המיקרופלסטיק, החל מהאינטראקציות שהוא מקיים עם מזהמים סביבתיים ועד לשחרור המזהמים ויצירת רעילות מוגברת. החוקרים מצאו כי הספיחה של אותם מזהמים אורגניים על גבי המיקרופלסטיק מגבירה את הרעילות פי 10 וכן עשויה להביא לפגיעה קשה בבני האדם שיחשפו למזון ושתייה מזוהמים.
ד"ר צוקר מסבירה: "במחקר זה הראינו שאפילו ריכוזים מאוד נמוכים של מזהמים סביבתיים, שאינם רעילים לאדם, כאשר הם ספוחים על המיקרופלסטיק גורמים לעלייה ברעילות. הסיבה לכך היא שהמיקרופלסטיק מהווה מעין מגנט למזהמים סביבתיים, מרכז אותם על גבו, 'מסיע' אותם דרך מערכת העיכול שלנו, ומשחרר אותם בצורה מרוכזת באזורים מסוימים – ובכך גורם לרעילות מוגברת."
הדוקטורנט אנדריי איתן רובין מוסיף: "בפעם הראשונה אנחנו מראים "מסלול חיים" שלם של המיקרופלסטיק: מרגע השחרור שלו לסביבה, דרך ספיחה של מזהמים סביבתיים ועד לרעילות מוגברת באדם. כמויות הפסולת המושלכות לאוקיינוס מדי שנה הן עצומות – הדוגמה המוכרת ביותר היא אי הפלסטיק באוקיינוס השקט, ששטחו גדול פי 80 משטחה של מדינת ישראל. אבל לא מדובר רק בבעיה מרוחקת – נתונים מראים כי חופי ישראל הם בין המזוהמים ביותר בפסולת מיקרופלסטיק. לכל אחד מחלקיקי המיקרופלסטיק שמופרשים באזורים הללו, יש פוטנציאל נזק אדיר שכן הם משמשים כפלטפורמה יעילה ויציבה לכל מזהם שיזדמן בדרכן להגיע אל החי והצומח שנמצא אי שם ביבשה".
ד"ר צוקר מסכמת: "גילינו כי באופן מפתיע למדי, יכולת הספיחה של חלקיק מיקרופלסטיק מחומצן (התצורה של המיקרופלסטיק לאחר שעבר בלייה סביבתית) גבוהה משמעותית מחלקיק שאינו מחומצן. לאחר הטעינה של המיקרופלסטיק במזהמים הסביבתיים, באמצעות מזון ומים מזוהמים החלקיק הטעון עשוי להגיע למערכת העיכול שם הוא משחרר את הרעלים בסמיכות לתאים של מערכת העיכול ובכך מגביר את הרעילות של חומרים אלו. זוהי תזכורת כואבת נוספת להשלכות החמורות של זיהום הסביבה הימית והיבשתית בפסולת תעשייתית מסוכנת, שלצערנו רוויה בפלסטיק בעשרות השנים האחרונות. הסכנות אינן תאורטיות אלא מוחשיות מאי-פעם. אמנם יש לכך מודעות רבה, אך הצעדים המניעתיים בשטח עוד רחוקים מלהטביע חותם משמעותי".
עוד בנושא באתר הידען: