הידען - Hayadan

האם המאבק באנטישמיות נכשל?

אוניברסיטת תל אביב ·

Summary: הדוח השנתי של "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" על מצב האנטישמיות בעולם חושף: 2021 הייתה שנת שיא באנטישמיות

הדוח השנתי של "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" על מצב האנטישמיות בעולם חושף: 2021 הייתה שנת שיא באנטישמיות

<img src="https://www.hayadan.org.il/images/content3/2022/04/Depositphotos_508257086_S.jpg" alt="ונקובר, קנדה - 8 בספטמבר, 2021: מבט על השלט "השואה החלה בדמוניזציה ודחיקה לשוליים של קבוצות מסוימות" במהלך העצרת נגד כרטיס החיסון של BC מול בית העירייה של ונקובר — צילום מאת Margarita_Young. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com
ונקובר, קנדה - 8 בספטמבר, 2021: מבט על השלט "השואה החלה בדמוניזציה ודחיקה לשוליים של קבוצות מסוימות" במהלך העצרת נגד כרטיס החיסון של BC מול בית העירייה של ונקובר — צילום מאת Margarita_Young. המחשה: depositphotos.com

לקראת יום השואה, "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, מפרסם זו השנה ה-28 את הדוח השנתי על מצב האנטישמיות. עורכי הדוח: "למרות המשאבים הרבים שמוקדשים בשנים האחרונות למאבק בתופעה, האנטישמיות הולכת ומתגברת. הפתרון אינו בהכרח עוד תקציבים, עוד כנסים ועוד חקיקה. נדרשת בחינה אמיצה ומקיפה של היעילות והתועלת של אסטרטגיות הפעולה הקיימות". הדוח, שמתייחס לשנת 2021, מתבסס על ניתוח של עשרות מחקרים שנעשו ברחבי העולם, לצד מידע שנמסר מרשויות אכיפת החוק, גופי תקשורת וארגונים יהודיים במדינות שונות.

"צריך לומר באומץ: המאבק נכשל"

הממצאים המדאיגים מצביעים על גידול חד במספר התקריות האנטישמיות במדינות רבות בעולם, גם בהשוואה לשנת 2019, טרום מגפת הקורונה. עורכי הדוח מדווחים על גידול דרמטי במספר התקריות האנטישמיות בארצות הברית, קנדה, בריטניה, גרמניה ואוסטרליה. על פי הדוח, הגידול קשור בהתחזקות של תנועות ימין קיצוני ושמאל קיצוני ובבמה הנדיבה שנותנות רשתות חברתיות להפצת שקרים והסתה. תיאוריות קונספירציה שמשגשגות בעקבות משבר הקורונה, ומבצע "שומר החומות" בעזה, עוררו באופן מיוחד גלים אנטישמיים.

"משהו לא עובד. בשנים האחרונות הושקעו ברחבי העולם משאבים עצומים במאבק באנטישמיות, שכללו תכניות חשובות ומבורכות, אבל מספר התקריות האנטישמיות, בכלל זה החמורות, נמצא במגמת נסיקה", אמר פרופ' אוריה שביט, ראש "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו", עם פרסום הדוח.

פרופ' דינה פורת, מייסדת המרכז, הדגישה בסקירה שכתבה על הסיבות לעלייה במספר האירועים האנטישמיים את ההשפעה השלילית של הרשתות החברתיות על התחזקות התופעה. לדברי פרופ' פורת, בתקופת הקורונה והסגרים, שבהם אנשים ישבו ספונים בבתיהם מול המחשבים,  גדלה החשיפה לתיאוריות קונספירציה המשגשגות באינטרנט, ובכלל זה להאשמה לפיה הנגיף נוצר והופץ על ידי יהודים ומדינת ישראל כשהסגרים הוסרו. חלק ממי שהורעלו במשך תקופה ארוכה מתיאוריות אלה יצאו החוצה תוקפניים ומרירים יותר, כשהם ממשיכים להיות מושפעים מהשקרים שהפנימו. פרופ' פורת הדגישה שיש לראות בחומרה את מאמציה  של איראן להפצת תעמולה אנטישמית ברשתות.

https://www.youtube.com/embed/jtXcSJG2dTg
המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו מפרסם את הדוח השנתי על מצב האנטישמיות בעולם

עלייה מדאיגה באירועי אנטישמיות בכל יבשות העולם

סקירות העומק שמתפרסמות בדוח מצביעות על תופעות מדאיגות במדינות שונות. ד"ר אינה שטקסר מצביעה על התחזקות האנטישמיות הממוסדת בדיקטטורה של בלארוס; ד"ר קרל יונקר וד"ר לב טופור מצביעים על החדירה של תנועות ימין אנטישמיות לזרמים המרכזיים של השמרנות האמריקאית; ד"ר אופיר וינטר מצביע על קולות בעולם הערבי שצובעים את "הסכמי אברהם" בצבעים אנטישמיים מובהקים; ועו"ד טליה נעמת מצביעה על הקושי של מערכת המשפט בצרפת לקרוא לאנטישמיות אסלאמיסטית בשמה.

מעיקר הדוח:

כשישראל מגינה על עצמה גילויי האנטישמיות עולים

על פי הדוח, למבצע "שומר החומות" בעזה במאי 2021 ולמגפת הקורונה הייתה השפעה שלילית ישירה על מספר התקריות האנטישמיות בעולם. "זו מציאות בלתי נסבלת: כאשר ישראל מגינה על עצמה - יהודים מותקפים", אומרים עורכי הדוח. ההתלהמות ברשתות החברתיות מילאה תפקיד מרכזי בגל הזה. התופעה מעוררת ספקות באשר ליעילות החקיקה וההסכמים שנחתמו עם מפעילים של רשתות חברתיות, שהתחייבו למנוע העלאת התבטאויות אנטישמיות בפלטפורמות השונות. הבעיה החמורה ביותר בזירה המקוונת היא הרשת האפלה, שמהווה במה לקיצונים מכל הסוגים ומאפשרת הפצת תכנים אנטישמיים ללא הגבלה וללא פיקוח. הדוח מציין כי איראן משקיעה מאמצים וכספים רבים בהפצת מסרים אנטישמיים ואנטי-ישראליים באינטרנט, בעיקר באמריקה הלטינית ובארה"ב.

כבר עם פרוץ מגפת הקורונה בשנת 2020 נפוצו בעולם תיאוריות קונספירציה שהאשימו את היהודים ואת ישראל בהפצת הנגיף. האשמות אלה נסמכו על עלילות דם אנטישמיות בנות מאות שנים. בשנת 2021, עם ההקלה בסגרים, חזרה האנטישמיות לרחובות וגברה האלימות הפיזית נגד יהודים. במקביל נמשכה הפעילות המוגברת ברשתות החברתיות, ואף הפכה למרכיב מהותי בעיצוב הזהות של חלק מהמשתתפים. בין מתנגדי החיסונים יש מי שמאשימים את היהודים בפיתוחם במטרה להתעשר. הצלחת החיסונים בכלל, וקמפיין ההתחסנות היעיל של ישראל בפרט, רק העצימו את הטענות הללו. מתנגדי החיסונים אף יצרו השוואות מסולפות בין הדרישה להתחסן לבין מצב היהודים בשואה, שהובילו לטריוויאליזציה של השואה. לדוגמא, מנכ"ל פייזר היהודי, אלברט בורלא, בנו של ניצול אושוויץ, הושווה ליוזף מנגלה, בטענה ששניהם ערכו 'ניסויים בבני אדם'.

"הדבר הקל הוא לומר שצריך יותר חוקים ויותר תקציבים. אבל מה שנדרש באמת הוא בדיקה אמיצה ומקיפה של היעילות של אסטרטגיות הפעולה הקיימות. פשעי המלחמה הרוסיים, שנעשים תוך חילול ציני של זיכרון השואה, מלמדים אותנו שחלק ממי שהצהירו על מחויבות למאבק לא התכוונו לכך ברצינות ולא הפנימו את לקחי מלחמת העולם השנייה. העולם היהודי חייב להתעשת ולהבין שמאבק באנטישמיות ומאבק למען הסדר הדמוקרטי-ליברלי הם אותו מאבק", סיכם פרופ' שביט.

עוד בנושא באתר הידען: