האקדמיה מביעה את דאגתה נוכח הרפורמה המתוכננת בלימודי מקצועות החובה בתחום ההומניסטיקה במערכת החינוך הממלכתית (היסטוריה, תנ"ך, ספרות, אזרחות, תושב"ע), ותוהה לגבי הדרך בה הוחלט עליה
הערה: במקביל החליטה קרן דן דוד להעניק את הפרס לתשעה היסטוריונים מרחבי העולם.
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה גילוי דעת בה היא מביעה את דאגתה נוכח הרפורמה המתוכננת בלימודי מקצועות החובה בתחום ההומניסטיקה במערכת החינוך הממלכתית (היסטוריה, תנ"ך, ספרות, אזרחות, תושב"ע), ותוהה לגבי הדרך בה הוחלט עליה. המועצה מודאגת מן האפשרות שהבחנה בשיטת ההערכה בין לימודי ההומניסטיקה למקצועות האחרים תחיש את ירידת קרנם של מדעי הרוח במערכת החינוך הישראלית, דבר שיקרין בטווח הארוך גם על דמותה של החברה הישראלית כולה.
בגילוי הדעת כותבים חברי המועצה כי מדעי הרוח חיוניים לעיצוב עולמם הפנימי של התלמידים ואישיותם, לפיתוח האוריינות בקרב החברה הישראלית, להעשרת הידע ולטיפוח אופני חשיבה, מיומנויות כתיבה ואף כישורים מדעיים. פגיעה במעמדם תגרום לדחיקתם לשוליים ולבסוף עלולה אף להביא לוויתור עליהם.
המועצה חוששת שלאחר יישום הרפורמה יקשה לתקן השלכות בלתי רצויות שלה, אם תהיינה כאלה. בנוסף, רפורמה שתעביר את האחריות להוראת המקצועות ההומניסטיים לבתי הספר עלולה להפוך טיפוח מקצועות אלו לנחלתם הבלעדית של מוסדות חינוך שירצו בכך ויוכלו להקצות לשם כך משאבים משלהם וכוחות הוראה מיומנים. דבר זה עלול להחריף מאוד את הפער החינוכי והתרבותי בין מרכז הארץ לפריפריה ויגביר את השפעתם של תנאים חברתיים-כלכליים על רמת הלימודים בבתי הספר.
מועצת האקדמיה קוראת לעכב את יישום הרפורמה, המתוכנן כבר לשנת הלימודים הבאה, ולדון בה מחדש ביסודיות, תוך בחינה מעמיקה של השפעותיה העתידיות.
הנוסח המלא של גילוי הדעת
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מביעה את דאגתה נוכח הרפורמה המתוכננת בלימודי מקצועות החובה בתחום ההומניסטיקה במערכת החינוך הממלכתית (היסטוריה, תנ"ך, ספרות, אזרחות, תושב"ע), ותוהה לגבי הדרך בה הוחלט עליה. גם אם נדרש שינוי במתכונת בחינות הבגרות הנהוגה כיום, כדי לשפר את אופני הלימוד ושיטות ההערכה, לא ברור אם הדרך הנכונה היא ביטול בחינות הבגרות החיצוניות רק במקצועות מדעי הרוח, תוך החלפתן במבחנים בית-ספריים ובהגשת עבודה בשני מקצועות בחירה. המועצה מודאגת מן האפשרות שהבחנה בשיטת ההערכה בין לימודי ההומניסטיקה למקצועות האחרים תחיש את ירידת קרנם של מדעי הרוח במערכת החינוך הישראלית, דבר שיקרין בטווח הארוך גם על דמותה של החברה הישראלית כולה.
הן מדעי הטבע והן מדעי הרוח חשובים מאד להתפתחות התלמידים ולהרחבת השכלתם. מדעי הרוח חיוניים לעיצוב עולמם הפנימי של התלמידים ואישיותם, לפיתוח האוריינות בקרב החברה הישראלית, להעשרת הידע ולטיפוח אופני חשיבה, מיומנויות כתיבה ואף כישורים מדעיים. פגיעה במעמדם תגרום לדחיקתם לשוליים ולבסוף עלולה אף להביא לוויתור עליהם.
המועצה חוששת שלאחר יישום הרפורמה יקשה לתקן השלכות בלתי רצויות שלה, אם תהיינה כאלה. בנוסף, רפורמה שתעביר את האחריות להוראת המקצועות ההומניסטיים לבתי הספר עלולה להפוך טיפוח מקצועות אלו לנחלתם הבלעדית של מוסדות חינוך שירצו בכך ויוכלו להקצות לשם כך משאבים משלהם וכוחות הוראה מיומנים. דבר זה עלול להחריף מאוד את הפער החינוכי והתרבותי בין מרכז הארץ לפריפריה ויגביר את השפעתם של תנאים חברתיים-כלכליים על רמת הלימודים בבתי הספר.
מועצת האקדמיה קוראת לעכב את יישום הרפורמה, המתוכנן כבר לשנת הלימודים הבאה, ולדון בה מחדש ביסודיות, תוך בחינה מעמיקה של השפעותיה העתידיות.
מועצת האקדמיה:
פרופ' דוד הראל – נשיא; פרופ' נילי כהן – נשיאה לשעבר; פרופ' מרגלית פינקלברג – סגנית נשיא; פרופ' ידין דודאי – יו"ר החטיבה למדעי הטבע ; פרופ' סרג'יו הרט – יו"ר החטיבה למדעי הרוח; גליה פינצי – מנהלת האקדמיה
עוד בנושא באתר הידען: