פרופ' יעל פישר, רקטור המכללה האקדמית אחווה, אומרת כי הפער המגדרי, בפרט בתחום המדעים המדויקים, מתחיל מבית הספר, וממשיך בסגל הבכיר באקדמיה
עם ההכרזה על זוכי פרס נובל לפיזיקה למפתחי שיטות בתחום הלייזרים והאופטיקה, התבררה עובדה מעניינת. דונה סטריקלנד מאוניברסיטת ווטרלו בקנדה, היא בסך הכול האישה השלישית שזכתה בפרס היוקרתי אחרי מארי קירי ב-1903 ומריה גופרט-מאייר ב-1963.
גם בכימיה יש השנה זוכה אישה - פרנסס ארנולד מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) החמישית בסך הכול, תשע שנים לאחר הזוכה הרביעית – פרופ' עדה יונת ב-2009. קדמו להן אותה מארי קירי ב-1911, אירן ז'וליו קירי ב-1935, ודורותי קרופוט הודג'קין ב-1964. השנה שבה קיבלה יונת את פרס נובל הייתה גם שנת שיא מבחינת הנשים הזוכות – חמש נשים.
פרופ' יעל פישר, רקטור המכללה האקדמית אחווה, לא מתפלאת. בשיחה עם אתר הידען היא אומרת כי ישנה בכל העולם בעיה של צניחה במספר הנשים כשזה מגיע למשרות אקדמיות בכירות. "כך למשל כיום יש בישראל כ-200 פרופסוריות מן המניין, שהן כ-20% מכלל הפרופסורים מן המניין, כאשר באוניברסיטאות ובמחלקות לתארים גבוהים יש יותר סטודנטיות מסטודנטים, אפילו בשיעור ניכר."
"אם יש לנו יותר בעלות תואר שלישי בישראל מאשר גברים בעלי תואר שלישי. למה נוצר המחסום הזה? לי יש נסיון אישי של תהליך מתיש עד שקיבלתי דרגת פרופסור, ואני מאמינה שכך זה קורה גם לנשים אחרות. האם מצפים מאתנו ליותר? האם ההטיה מובנית?"
"לא מדובר רק בתחומי המדעים המדויקים. המצב במדעי הרוח והחברה לא שונה. צריך לשאול למה זה קורה ומה אפשר לעשות אחרת. הרי אנחנו לא מאבדות את היכולת הקוגניטיבית שלנו וגם לא את הכישורים שלנו במעבר שבין תארים שלישיים לדרגות פרופסור. הדוגמה הטובה ביותר לכך שפרט לפרופ' רבקה כרמי (נשיאת אוניברסיטת בן גוריון) ופרופ' חגית מסר ירון (נשיאת האוניברסיטה הפתוחה לשעבר), והנשיאה הנכנסת של האוניברסיטה הפתוחה פרופ' מימי אייזנשטט' לא כיהנו עד כה נשים כנשיאות של אוניברסיטאות מחקר. גם במכללות הכלליות עדיין רוב הנשיאים הם גברים. במכללות לחינוך מספר הנשים המכהנות רב יותר, אך עדיין רוב הנשיאים הם גברים. "
לגבי מקבלי פרסי נובל מעניינת העובדה שהיהודים מהווים 0.21% מאוכלוסיית העולם ובכל זאת, לפי ההערכות כ-25% מהזוכים היו יהודים, אבל גם ביניהם מספר הנשים מזערי."
האם הפער הזה הוא תולדה של מערכת החינוך?
"אני עוסקת בתחום מנהל החינוך. בבתי הספר היסודיים יש פער גדול לטובת הנשים המנהלות אבל בבתי הספר העל יסודיים יש פער לטובת הגברים. איפה ולמה אנחנו מפסיקות להיות אטרקציה? מדוע סומכים עלינו רק עד כיתה ו' ופתאום בכיתה ז' אנחנו פחות מוכשרות?"
"גם בקרב חברי דירקטוריונים ומנכ"לים של חברות עסקיות נמצא יותר גברים מנשים, אך נראה יותר נשים בראש עמותות חברתיות. יש סטריאוטיפ שאנחנו לא מצליחות לצאת ממנו."
"ברמה האישית שלי, כשכולם התפעלו שקיבלתי את הפרופסורה, ואף ציינו את היותי אשה, שאלתי מה ההבדל ביני לבין אדם אחר, צריך לשמוח באותה מידה. ההישג לא מרשים יותר מעצם היותי אישה."
כפי שראינו, בקרב זוכות פרס נובל במדעים, הבעיה חמורה יותר, יש לך הסבר לזה?
"המחקר עוסק רבות בסוגיה מדוע נשים נחשבות לבעלי יכולות נמוכות יותר במדעים. מחקרים לא מעטים מצאו שמורים ומורות מגיבים אחרת לבנים ולבנות בכל הקשור למקצועות של מדעים מדויקים. לדוגמה כשילדה מצליחה במבחנים במתמטיקה צורת העידוד שונה. כשילדה לא מבינה נושא במתמטיקה, המורים והמורות יפנו אליה בשפה שונה מאשר יפנו לבן שלא מבין. הם יהיו סלחנים יותר ויסבירו יותר לאט וגם שפת הגוף שונה"
"השאלה היא מדוע מסבירים לנו מגיל אפס שהיכולות של בנות שונות מאלו של בנים. עכשיו רואים התחלה של שינוי, בין היתר יש יותר בנות במשלחות של ישראל לאולימפיאדות המתמטיקה הפיזיקה והכימיה."
"גם היום בשנת 2018, הציפיה מנשים בעדיין שונה לחלוטין מהציפיות שיש לחברה מגברים. אם אישה תחליט להישאר בבית או לעבוד עבודה חלקית ולגדל את הילדים החברה תקבל זאת. אם גבר יגיע להחלטה דומה יסתכלו עליו כעל "עצלן". "
"גם בתחום הסבתאות, עדיין מצפים מסבתא לבלות עם הנכדים אחרי הלימודים או בחופשות, גם אם היא עובדת במשרה מלאה. עם כל הקידמה עדיין נשים "תקועות" בסטריוטיפיות.
כיצד את באופן אישי והמכללה האקדמית אחווה שאת הרקטור שלה מתמודדים עם הבעיה?
אצלנו, במכללה האקדמית אחווה, יש יותר נשים בסגל האקדמי והמנהלי. גם כל ההנהלה היא נשית – גם הנשיאה, גם המנכ"לית וגם הרקטור. לכן אנחנו לא צריכים להסביר בדוחות המגדריים שאנחנו מגישים למל"ג מה אנחנו עושים במכללה לקידום נשים. אין לי הסבר של ממש במה זכינו או מה אנחנו עושים "נכון יותר" ביחס למוסדות אקדמיים אחרים. המכללה האקדמית אחווה היא מכללה ציבורית, פועלת בפריפריה, במועצה האזורית באר טוביה. אנו נחשבים למכללה בגודל בינוני, כ-3,500 סטודנטים ומלמדים מדעים (B.Sc.) פסיכולוגיה (B.A.) ותעודת הוראה (B.Ed.). אנו מתפתחים גם בתחום התארים המתקדמים (חמש תכניות), ויש לנו אישור להגשת תיזה בתואר שני (M.Ed) במינהל מערכות חינוך ומחכים לאישור המל"ג לפתיחת שתי תכניות M.A חדשות.
גם החתך המגדרי של הסטודנטים שלנו הוא עם רב נשי בעיקר בתחומי החינוך, אבל גם ו במדעי החברה והרוח, הרוב הן סטודנטיות. במדעים השיעור די דומה, אף על פי שאיננו נוקטים באפליה מתקנת כלפי נשים.. אני מעריכה שאילו היינו רואים פתאום אחוזים גבוהים של גברים בתחום מסוים אולי היינו חושבים האם קיים צורך לנקוט פעולה של "אפליה מתקנת". אכן יש תחום אחד – מערכות מידע, שבו יש יותר סטודנטים אך אנו רק בשנה השנייה של הפעלת התכנית וזה לא מספיק זמן כדי לומר אם זו תופעה."
לסיכום אומרת פרופ' פישר: "יש בעיה סטריאוטיפית, נשים עדיין נתפסות כחושבות קודם כול על בית ועל ילדים וגברים נתפסים כחושבים קודם כול על הקריירה. צריך לשנות את זה, וזה מתחיל מהחינוך ומהבית."
רשימת הנשים זוכות פרס נובל, בויקיפדיה
עוד בנושא באתר הידען: