לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים

בשורה של מאמרים מציעים חוקרים איך ניתן למתן את ההתחממות העולמית ע"י תמיכה בשמירה על לווייתנים ויוזמות שיביאו להגדלת אוכלוסייתם:

להלן תקציר הנקודות העיקריות:

״כאשר רוצים להציל את הכדור לוויתן אחד שווה לאלף עצים״ מחקר מדעי מראה בבהירות את עקבות הפעילות האנושית בשחרור דת"פ לאטמוספירה, מה שתורם להתחממות עולמית, מצב שמאיים על מערכות החיים.
המאמצים למתן את הפליטות מהווים אתגר, בין היתר הפחתת ריכוזי הדת"פ באטמוספירה על ידי גיוס משאבים לישום טכנולוגיות יקרות ומסובכות לספיחה ישירות מהאטמוספירה. החוקרים מציעים פתרון יעיל, זול, שמוכח כלכלית, העלאת מספרם של הלווייתנים בעולם.

לאחרונה גילו ביולוגים-ימיים כי ללווייתנים תפקיד חשוב בלכידת דת"פ מהאטמוספירה. תמיכה ביוזמות להגנה על לווייתנים מובילות לפריצת-דרך במאבק בשינויי האקלים. החוקרים מציעים כי כדי להגן על לווייתנים תיושם יוזמה כמו היוזמות להפחתת פליטות ועצירת ברוא היערות״ ( REDD) שמממנת לכידת דת"פ ושימור בתי-גידול.

לווייתנים צוברים פחמן בגופם לאורך חייהם וכשהם מתים הם שוקעים לקרקעית האוקינוסים, כל לוויתן (גדול) צובר בחייו כ-33טון דת"פ לעומת עץ שסופג כ-25 ק"ג בשנה. כלומר: בשנה אחת צובר לוויתן יותר פחמן מעץ ב-1000 שנים. עץ שנופל, נשרף או שובק מחזיר את הפחמן לאטמוספירה. לוויתן שמת שוקע לקרקעית האוקינוס והפחמן נקבר, לכן הגנה על לווייתנים תגרע כמות מרשימה של פחמן מהאטמוספירה. אוכלוסיית הלווייתנים כיום היא מזערית לעומת מה שהיה לפני תחילת הצייד התעשייתי. ההערכה היא כי כיום חיים רק כ-3% ממספר הלווייתנים בעבר, לכן התועלת לנו ולסביבה פחותה בהרבה ממה שיכולה היתה להיות.

בכל מקום שבו חיים לווייתנים יש אוכלוסיות של פיטופלנקטון שתורמות לעולם כ-50% מהחמצן תוך כדי לכידת כ-37 מיליארד טון דת"פ בשנה וההערכה היא כי כמות זו הוא כ-40% מהפליטות. החוקרים חישבו כי: ״זו כמות שסופחים 1.7 מיליארד עצים. כלומר הפיטופלנקטון סופחים פי 4 יותר דת"פ מעצי האמזונס. יותר פיטופלנקטון פרושו יותר ספיחת פחמן. מסתבר כי הלווייתנים גורמים להכפלת כמויות הפיטופלנקטון שכן הפיטופלנקטון גדל ומתרבה על ההפרשות של הלווייתנים שמכילות מינרלים, ברזל, חנקן ויסודות-קורט - חומרי המזון של אוכלוסיות הפיטופלנקטון.

התנועה האנכית של הלווייתנים מהעומק למים רדודים נקראת ״משאבת לוויתן״, נדידת הלווייתנים ברחבי הימים נקראת ״מסוע הלווייתנים״, מסתבר כי שתי התנועות מעלות ומפזרות דישון שמוסיף מזון לפיטופלנקטון, כלומר ככל שיש יותר לווייתנים יש יותר פיטופלנקטון שמספק חמצן וסופח פחמן. מכאן החשיבות הגדולה ביצירת התנאים לגידול באוכלוסיית הלווייתנים.

עכשיו שמתבררת חשיבותם של הלווייתנים והצורך לעשות לגידול משמעותי באוכלוסיתם נשאלת השאלה איך להפחית את הסכנות והפגיעות בין השאר על ידי אניות, זיהום הסתבכות בציוד דייג, פגיעה מרעשים וכמובן צייד פראי. תמריצים כמו תמיכה כספית או פיצויים למי שייחשף להפסדים בשל שמירה על הלווייתנים, למשל: חברות ספנות יפוצו על הצורך לשנות מסלולים כדי למנוע התנגשות, ציידים יפוצו וכך הלאה. לשם כך יש צורך במקור כלכלי למימון השמירה. בכמה כסף תהיה מוכנות לממן שמירה על לווייתנים? ההערכה היא כי אם אוכלוסיית הלווייתנים תחזור לגודלה לפני תחילת הצייד התעשייתי היא תספח 1.7 טריליון טון דת"פ כל שנה, מה שיצריך סובסידיה של כ-13 דולרים לשנה לאדם. אם נסכים לשלם מחיר זה איך תתבצע הגביה לפי אנשים? לפי מדינות? לפי עסקים? בהנחה שתיתקבל היזמה איך היא תמומש? החוקרים מציינים כי שיתוף בין-לאומי עם האו"ם וארגונים בין-לאומיים אחרים יהיה צעד בכיוון.

לווייתנים תדירים בקרבת מדינות מתפתחות, שלא יוכלו להתמודד עם פעילות למיתון הפליטות. התמיכה במדינות אלה צריכה לבוא מהגוף הסביבתי העולמי (Global Environment Facility) שיעזור למדינות אלה לעמוד בדרישות הסביבתיות הבין-לאומיות. כך גם קרן המטבע העולמי (IMF) והבנק העולמי. לכולם יש את המומחיות לתכנן ולישם מיזמים שיפצו נפגעים מהפעילות להגנת לווייתנים,

מאחר ותהיה פניה לגופים כלכליים לתמוך ביזמה הרי שכדי לפתור את הבעיה יש לשאול מה ערכם הכלכלי של הלווייתנים ולהראות את הרווח משמירתם. החוקרים טוענים כי כאשר מחשבים את הערכים המקובלים בשוק לספיחת פחמן וכאשר מחשבים את ערכו של לוויתן גדול שסופח פחמן לאורך חייו ומוסיפים לחשבון את ערכו של לוויתן למערכת הסביבתית כמו שיפור פוריות הדייג או תיירות מגיעים לערכים בשני מיליון דולר ללווייתן. אוכלוסיית הלווייתנים הנוכחית שווה מיליארד דולר.

מאחר ואין תחליף לתפקידם של הלווייתנים בספיחת פחמן ומיתון ההתחממות, הישרדותם חייבת להיות חלק מההתחיבות של 190 המדינות שחתמו על אמנת פריס (2015), תאום והבנת הערך הכלכלי-סביבתי של הגנת הלווייתנים חייב לעלות לראש מעיני העוסקים בשינויי האקלים. ארגונים וממשלות חייבים ולהכיר בצורך לשינוי ויישום גישה של חשיבה חדשה שבה תלויה גם שרידות המין האנושי בגבולות העולם הטבעי. החשיבה החדשה שמכירה בערך הבלתי-נפרד של מקום הלווייתנים בקיימות האוקיאנוסים והעולם. "אוכלוסיה בריאה של לווייתנים פרושה סביבה ימית בריאה" אבל מעל לכל ״לווייתנים אינם פתרון לאנושות״ יש להם הזכות לחיות וערך נרכש משלהם.

כאשר שינויי האקלים בשל ההתחממות העולמית כבר כאן אסור לאבד זמן בזיהוי ויישום שיטות חדשות שימנעו פגיעה בסביבה, מה שנכון במיוחד לגבי ההגנה על הלווייתנים. החוקרים מעריכים כי אם לא ינקטו צעדים חדשים מידיים נזדקק לשלושים שנים רק כדי להכפיל את האוכלוסייה ודורות מספר להחזיר את אוכלוסית הלווייתנים למספרים שהיו לפני הצייד התעשיתי. "החברה ושרידותנו אינם יכולים לחקות זמן כה רב" אומרים החוקרים.

מאמר נוסף
עוד מאמר
סקירה באתר על לווייתנים

עוד בנושא באתר הידען: