הידען - Hayadan

וויאג'ר 1 במרחק יום-אור: המדענית הראשית של המשימה על חללית בת כמעט 50

פלוריאן קפלסברגר ·

Summary: ד"ר לינדה ספילקר, שהחלה לעבוד על תוכנית וויאג'ר בשנת השיגור, 1977, ומשמשת היום המדענית הראשית שלה, מספרת איך צוות של כעשרה אנשים מחזיק בחיים חללית בת כמעט 50, מה היא מגלה בחלל הבין-כוכבי ואיזה מסר היא נושאת אל הכוכבים

ד"ר לינדה ספילקר, שהחלה לעבוד על תוכנית וויאג'ר בשנת השיגור, 1977, ומשמשת היום המדענית הראשית שלה, מספרת איך צוות של כעשרה אנשים מחזיק בחיים חללית בת כמעט 50, מה היא מגלה בחלל הבין-כוכבי ואיזה מסר היא נושאת אל הכוכבים

ד"ר לינדה ספילקר, המדענית הראשית של משימות וויאג'ר בנאס"א
ד"ר לינדה ספילקר, המדענית הראשית של משימות וויאג'ר במעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א. באדיבות NASA/JPL-Caltech

ב-18 בנובמבר 2026 תגיע החללית וויאג'ר 1 של נאס"א למרחק של יום-אור אחד מכדור הארץ, כ-25.9 מיליארד קילומטרים. מהמרחק הזה, פקודה שתישלח מכדור הארץ תזדקק ל-24 שעות כדי להגיע אל החללית, ותשובתה תזדקק ל-24 שעות נוספות כדי לחזור.

לרגל אבן הדרך, ראיין העיתונאי הגרמני פלוריאן קפלסברגר את ד"ר לינדה ספילקר, המדענית הראשית (Project Scientist) של משימות וויאג'ר במעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א. ספילקר עבדה על וויאג'ר 1 מ-1977 עד 1990, בשלב שבו חלפה החללית על פני כוכבי הלכת. ב-2020 חזרה למשימה, וב-2022 קיבלה את ההובלה המדעית שלה. הראיון נערך באנגלית, וגרסה גרמנית שלו מתפרסמת בעיתון טגסשפיגל (Tagesspiegel).

וויאג'ר 1 נעה בחלל הבין-כוכבי, מעבר לגבול מערכת השמש שלנו. אילו יכולנו לטוס לצידה עכשיו ולהביט סביב, מה היינו רואים?

היינו מוקפים בחושך מוחלט, ובמרחק היו זורחים כוכבים בהירים כמו נקודות זעירות. השמש שלנו רחוקה מספיק כדי להיראות ככוכב בהיר מאוד. החלל הבין-כוכבי אינו ריק. הוא מורכב מגז מימן והליום, עם כמויות קטנות של אטומים כבדים יותר כמו פחמן, חמצן, חנקן וסידן. אלה נוצרו בעיקר בפיצוצי סופרנובה בסביבתנו. יש בו גם חלקיקים עתירי אנרגיה המכונים קרינה קוסמית, וכמויות קטנות של אבק. חלקיקים טעונים נעים בחלל הבין-כוכבי לאורך קווי שדה מגנטי, כמו זרמים באוקיינוס. רוב הדברים האלה היו כמובן בלתי נראים לעין האנושית, אבל אנחנו יכולים לזהות את כל זה בזכות המכשירים שעל וויאג'ר 1.

ב-18 בנובמבר החללית עומדת לחצות אבן דרך: היא תגיע למרחק של יום-אור אחד מכדור הארץ. מה המשמעות של הרגע הזה?

יום-אור הוא המרחק שהאור עובר ב-24 שעות, 25.9 מיליארד קילומטרים. זה הופך את וויאג'ר 1 לעצם הרחוק ביותר שנבנה אי פעם בידי אדם. העצם הקרוב ביותר לכדור הארץ, הירח, נמצא במרחק של 1.3 שניות-אור בלבד. המרחק לשמש הוא 8.3 דקות-אור. נפטון, כוכב הלכת הרחוק ביותר מכדור הארץ, נמצא במרחק של 4.2 שעות-אור. עצם העובדה שבנינו משהו שהגיע כל כך רחוק היא אבן דרך לאנושות.

איך תחגגי את הרגע הזה?

בקליפורניה, שבה אני גרה, השעה תהיה קצת אחרי שתיים לפנות בוקר כשוויאג'ר 1 תחצה את מרחק יום-האור. אצא החוצה, אנופף לשמי הלילה ואגיד: מזל טוב, וויאג'ר! עבודה מצוינת.

וויאג'ר 1 שוגרה בספטמבר 1977, לפני יותר מ-49 שנים. עד היום יש בנאס"א צוות שמוקדש לשתי חלליות וויאג'ר. איך נראה הצוות שלך?

זה צוות קטן מאוד כיום, של כעשרה אנשים בערך, וחלקם תורמים במשרה חלקית לצד עבודה על פרויקטים אחרים. האדם הצעיר ביותר בצוות, מהנדס התקשורת שלנו, בן עשרים וחמש. הוריו אפילו לא נולדו כשוויאג'ר שוגרה. חברים אחרים בצוות כבר עבדו על המשימה כשהיא שוגרה! חלקם פרשו לגמלאות, אבל חזרו כדי להקדיש מזמנם ולתרום מהידע שלהם על המשימה. למבוגר שבינינו, מומחה למחשב מערכת נתוני הטיסה, מלאו זה עתה 90.

מהי המשימה של וויאג'ר 2?

כל אחת מחלליות וויאג'ר נעה בכיוון מעט שונה. וויאג'ר 1 נעה צפונה ממישור כוכבי הלכת, אחרי שביקרה בצדק, בשבתאי ובטיטאן, הירח של שבתאי. וויאג'ר 2 נעה דרומה, אחרי שביקרה בצדק, בשבתאי, באורנוס ובנפטון. הן דוגמות מקומות שונים בחלל הבין-כוכבי, ואנחנו יכולים להשוות בין המדידות כדי לחפש את קווי הדמיון וההבדלים. וויאג'ר 2 נעה מעט לאט יותר, ולכן היא תחצה את מרחק יום-האור רק ב-2035. עד אז כבר לא יהיה לה מספיק הספק חשמלי כדי לשדר אותות בחזרה לכדור הארץ.

אילו נתונים החללית משדרת היום?

וויאג'ר 1 חוקרת את החלל הבין-כוכבי, והאנטנה שלה מכוונת תמיד לכדור הארץ לצורך תקשורת. כלומר, החללית משדרת נתונים כל הזמן, והשאלה היא רק מתי נקבל כיסוי מהאנטנות של רשת החלל העמוק (Deep Space Network) של נאס"א כדי לקלוט את כל הנתונים. החללית החלה את המשימה הבין-פלנטרית שלה ב-1977 עם עשרה מכשירים ועם ניסוי של מדע רדיו. כשהחלה את המשימה הבין-כוכבית שלה ב-1990, פעלו בה חמישה מכשירים. אבל מכיוון שוויאג'ר 1 מאבדת ארבעה ואט של הספק בכל שנה, נאלצנו לכבות מערכות עם הזמן. נכון להיום פועלים רק שני מכשירים: המגנטומטר ומערכת גלי הפלזמה.

מה המכשירים האלה מספרים לנו על החלל הבין-כוכבי, שוויאג'ר 1 היא הראשונה שמבקרת בו?

החללית שולחת מדידות רציפות של שדות מגנטיים ושל גלי פלזמה. הנתונים האלה מפתיעים מדי פעם. בהתחלה ציפינו שצפיפות פלזמת האלקטרונים ועוצמת השדה המגנטי יפחתו לאט ככל שהחללית תתרחק ממערכת השמש. אבל גילינו שזה לא בהכרח כך: ב-2020 תיעדה וויאג'ר 1 אירוע חזק, שמקורו אולי בשמש, שגרם לעוצמת השדה המגנטי ולצפיפות פלזמת האלקטרונים לעלות בבת אחת. ומאז הן לא ירדו. זו אחת השמחות הגדולות של מדע החלל: אוספים נתונים שלא היו צפויים לפי המודלים והתיאוריות הנוכחיים, ולכן צריך להתאים אותם ולפתח תיאוריות חדשות.

וויאג'ר 1 תוכננה במקור למשימה של ארבע שנים, וכעת היא כמעט בת 50. מה סוד אריכות הימים שלה?

התפתחות הטכנולוגיה הקלה מאוד על התפעול. כשהתחלתי לעבוד על המשימה ב-1977, שרטטנו לוחות זמנים לתצפיות על גיליון ארוך של נייר שקוף, בעזרת סרגלים ועפרונות. היום אנחנו מפיקים את לוחות הזמנים האלה אוטומטית במחשב. בסטנדרטים של היום, הטכנולוגיה שעל החללית עצמה נראית עתיקה. וויאג'ר 1 גדולה כמו מכונית קטנה. המחשב שלה בגודל של תיק מסמכים קטן, ויש לו פחות זיכרון מהטלפון הנייד שלך היום. מצד שני, ייתכן שהטכנולוגיה הישנה הזו דווקא תרמה לאריכות הימים שלה.

באיזה מובן?

בחלל, הציוד נפגע כל הזמן מקרינה קוסמית. כשהרכיבים גדולים יותר, הסיכוי שקרן קוסמית אחת תשבית חלק משמעותי מהם קטן יותר. אילו המחשב היה בנוי משבב קטן יחיד, ושבב כזה היה נפגע מקרן קוסמית, אפשר היה לאבד כמות עצומה של מידע.

הכתם האדום הגדול וסערות באטמוספרה של צדק, צילום של חללית וויאג'ר
הכתם האדום הגדול של צדק, אחת התמונות האהובות על ספילקר מהמשימה. באדיבות NASA/JPL-Caltech

כשטלסקופ החלל האבל התקלקל, נאס"א יכלה לשלוח אסטרונאוטים לתקן את המראה ולהחליף סוללות. וויאג'ר 1 נמצאת במרחק מיליארדי קילומטרים, ואי אפשר פשוט לשלוח טכנאי. איך הצוות שלך מאתר ומתקן תקלות בחללית שנמצאת כל כך רחוק?

לפעמים צריך לאלתר. יום אחד, ב-2024, וויאג'ר 1 התחילה לשדר ג'יבריש חסר משמעות. הבנו שאחד השבבים נפגע, אולי מקרן קוסמית. היה צורך לשנות את התוכנה כך שתעקוף את השבב. עבדנו חודשים על רצף הקוד ושלחנו אותו. מכיוון שוויאג'ר 1 הייתה כמעט במרחק יום-אור, עברו כמעט יומיים עד שהפקודה מכדור הארץ הגיעה אליה ועד שתגובתה חזרה לכדור הארץ. ההמתנה הייתה מורטת עצבים... אבל בוקר אחד באפריל התחלנו לקבל שוב נתונים. התיקון מרחוק הצליח. כולנו הרענו!

הצטרפת למשימות וויאג'ר מההתחלה. איך הגעת לעבוד עליהן?

התחלתי לעבוד במעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א ב-1977, מיד אחרי שסיימתי את התואר בפיזיקה. כשהציעו לי לעבוד על משימות וויאג'ר הבין-פלנטריות, התרגשתי מאוד. אני זוכרת שבכיתה ג' היה לי טלסקופ זעיר, ובעזרתו הסתכלתי על הירח, על הירחים של צדק ועל הטבעות של שבתאי. לא יכולתי לחכות לראות את העולמות האלה מקרוב! הייתי אחראית על תיאום התצפיות המדעיות עד 1990, ואז עברתי לעבוד על משימת קאסיני. ב-2020 חזרתי לתוכנית וויאג'ר, ושנתיים אחר כך קיבלתי על עצמי את ההובלה המדעית.

לחלליות וויאג'ר יש מסע ארוך מאחוריהן. מה היו רגעי השיא האישיים שלך במשימה?

הייתי שם כשהטיל שנשא את וויאג'ר 2 התרומם מכן השיגור והתחיל את המסע. זה היה רגע נפלא להיות חלק מהמסע הזה מההתחלה. גם התזמון של המשימה היה מושלם: רק פעם ב-176 שנים כוכבי הלכת מסתדרים כך שאפשר לחלוף על פני צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון במסע אחד. וויאג'ר 2 הייתה החללית הראשונה, ועד כה היחידה, שביקרה בארבעה כוכבי לכת במשימה אחת. רגע שיא אישי נוסף בשבילי היה המעבר ליד הירחים של צדק. הם הביאו את ההפתעות הגדולות מכולן.

למה?

בכל הנוגע לירחים, לא היה לנו הרבה למה להשוות, ולכן הנחנו שכל הירחים נראים כמו הירח שלנו: עולמות עתיקים ומכוסים במכתשים. ואז הגענו לירחים של צדק. גנימד הראה סימנים לתזוזות טקטוניות של הקרום. אירופה, לבנה, בוהקת ומכוסה קרח, כמעט נקייה ממכתשים. ולבסוף איו: ראינו הרי געש פעילים על הירח הקטן הזה, והם התפרצו בזמן שחלפנו על פניו. שום דבר מזה לא התאים למודל שלנו של ירחים. אז פשוט למדנו לצפות לבלתי צפוי.

שבתאי כסהר וטבעותיו, במבט של חללית וויאג'ר אחרי שחלפה על פני כוכב הלכת
שבתאי וטבעותיו במבט לאחור, אחרי שוויאג'ר חלפה על פניו. באדיבות NASA/JPL-Caltech

איך עקבת אחרי כל זה באותה תקופה?

בבניין שבו עבדתי היו מסכי טלוויזיה בקפטריה, בחדרי הישיבות ובכל מקום. הייתה לי רשימה של האירועים הצפויים ושל המועדים שלהם: מבט מקרוב על ירח מסוים של שבתאי, תמונה של טבעות אורנוס שמגיעה לכדור הארץ. לפעמים הבאתי את שק השינה שלי, כי כמה מהדברים הטובים ביותר קרו בלילה. רבים מאיתנו ישנו מתחת לשולחנות, כיוונו שעונים מעוררים והמשיכו לנמנם עד שהגיע הזמן לקום. וכשהתמונות הופיעו על המסכים, אנשים קפצו והצביעו: מה אתם חושבים שזה? אתם מאמינים? היה פשוט נפלא להיות שם ולחוות את זה.

טבעות אורנוס כשאור השמש עובר דרכן וגורם לגרגירי אבק זעירים לזהור, צילום של וויאג'ר 2
טבעות אורנוס, כשאור השמש עובר דרכן וגורם לגרגירי אבק זעירים לזהור. ספילקר מציינת שזו אחת התמונות האהובות עליה: אי אפשר לצלם תמונה כזו מכדור הארץ, כי החללית חייבת להיות מאחורי אורנוס ולהביט לכיוון השמש. באדיבות NASA/JPL-Caltech

לפני משימות וויאג'ר היה לנו רק מושג מעורפל על כוכבי לכת כמו צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. עכשיו, לראשונה, יכולנו לראות את העולמות הרחוקים האלה ברזולוציה גבוהה. איך שינו החלליות האלה את הדרך שבה אנחנו מדמיינים את היקום?

תוכנית וויאג'ר שינתה את הדרך שבה אנחנו רואים את מערכת השמש. גם היום כמה מהתמונות האיקוניות שצילמו וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2 מוצגות בכיתות ובספרי לימוד. וויאג'ר גם הניחה את היסודות למשימות שבאו אחריה. היא הראתה לנו את פני השטח הלבנים והבוהקים של אירופה ושל אנקלדוס, שנחקרו אחר כך במשימות גלילאו וקאסיני של נאס"א. המשימות האלה גילו ששני הירחים מכוסים בקרום קרח, ומתחתיו אוקיינוס של מים נוזליים. זה הוביל לשאלות חדשות: האם ייתכן שיש חיים באוקיינוסים האלה? ממש עכשיו המשימה אירופה קליפר (Europa Clipper) בדרכה לבדוק את האפשרות הזו. וויאג'ר ענתה על שאלות רבות, ונתנה לנו הרבה שאלות חדשות ומרתקות.

אריכות הימים של וויאג'ר 1 מרשימה, אבל החללית אינה בת אלמוות. מתי היא תפסיק לתקשר עם כדור הארץ?

אנחנו לא יודעים. זה יכול לקרות היום, וזה יכול לקרות בעוד כמה שנים. כמו גוף האדם, גם חללית מראה סימני הזדקנות עם הזמן: צינורות הדלק נסתמים, ומקור ההספק המבוסס על פלוטוניום נחלש בהדרגה. ייתכן שיגיע יום שבו נפסיק לקלוט את האות של וויאג'ר 1. כמו תמיד, ננסה לראות אם נוכל להחזיר את החללית לפעולה. אבל אם שום דבר לא יעזור, נצטרך לקבל שמשימת המחקר של וויאג'ר 1 הסתיימה, ושהיא מקבלת על עצמה משימה אחרת: היא תהפוך לשגרירה שקטה של האנושות.

טריטון, ירחו של נפטון, עם פסים כהים שהם גייזרים פעילים, צילום של וויאג'ר 2
טריטון, ירחו של נפטון. הפסים הכהים הם גייזרים פעילים. באדיבות NASA/JPL-Caltech

את מתכוונת לתקליט הזהב ששתי חלליות וויאג'ר נושאות: תקליט פונוגרף עשוי נחושת מצופה זהב, עם ברכות ב-55 שפות, תמונות של כדור הארץ ומוזיקה מכל הסוגים. למה נאס"א שלחה אותו לחלל?

התקליט נהגה כמכתב בבקבוק קוסמי, שנועד לספר עלינו לציוויליזציות חוצניות, אם הן קיימות. על העטיפה יש מפה שמראה את מיקום מערכת השמש שלנו בגלקסיה ביחס לפולסרים קרובים. בעוד כ-40,000 שנה תחלוף וויאג'ר 1 קרוב יחסית לכוכב אחר. מי יודע, אולי מישהו שם בחוץ ימצא את המסר שלנו ויבוא לבקר אותנו.

זה חלום שלך? שחוצנים יבקרו אותנו, או שנקלוט מהם אות?

תמיד תהיתי אם יש חיים במקום אחר ביקום. זה יהיה חלום שמתגשם אם חיים תבוניים יבקרו אותנו, או אם נקלוט מהם אות.

תקליט הזהב יכול להחזיק מעמד עד מיליארד שנים, וייתכן מאוד שהוא ישרוד את האנושות. איזה מסר היית רוצה שוויאג'ר 1 תישא אל היקום?

בשבילי המסר פשוט: התקיימה ציוויליזציה שהייתה לה התבונה והטכנולוגיה לבנות את החללית הזו ולשלוח אותה אל הכוכבים. זה ממלא אותי בתחושת גאווה עצומה.

הראיון נערך באנגלית על ידי פלוריאן קפלסברגר, עיתונאי עצמאי מגרמניה. גרסה גרמנית שלו מתפרסמת בעיתון טגסשפיגל (Tagesspiegel). לעבודות נוספות של פלוריאן קפלסברגר

תמונות החללית: באדיבות NASA/JPL-Caltech

עוד בנושא באתר הידען