הידען - Hayadan

הבדלים במבנה מערכת הקול עשויים לתרום למגוון הצלילים בשפות העולם

אבי בליזובסקי ·

Summary: סריקות MRI בזמן דיבור של 32 אנשים מראות שהדוברים מפצים על הבדלים אנטומיים, אך אינם מוחקים אותם לגמרי. החוקרים מציעים שהשונות הזאת עשויה לתרום להבדלים בהגיית תנועות בין שפות.

סריקות MRI בזמן דיבור של 32 אנשים מראות שהדוברים מפצים על הבדלים אנטומיים, אך אינם מוחקים אותם לגמרי. החוקרים מציעים שהשונות הזאת עשויה לתרום להבדלים בהגיית תנועות בין שפות

סריקת MRI של מערכת הקול לצד תרשימים המשווים מבנה אנטומי וצלילי תנועות
סריקת MRI וניתוח משולב של מבנה מערכת הקול ושל צלילי התנועות שהפיקו המשתתפים. איור 1 מן המאמר. קרדיט: Moran et al., PLOS Biology (2026), CC BY.

שתי שפות יכולות להשתמש בתנועות דומות, ובכל זאת להישמע שונות מאוד. מחקר שפורסם ב־13 באוקטובר ב־PLOS Biology מציע שלצד ההיסטוריה והתרבות, גם ההבדלים במבנה איברי הדיבור עשויים לתרום לעיצוב המגוון הזה. זו הצעה למנגנון של שינוי פונטי, ולא הוכחה שהאנטומיה יצרה את אלפי השפות בעולם.

החוקרים סטיבן מורן, טינה דאנר, מרסיה פונסה דה לאון וכריסטוף צוליקופר בחנו את הקשר בין מבנה מערכת הקול, תנועות איברי הדיבור והצלילים הנוצרים. השאלה שלהם הייתה כיצד שונות בין דוברים בתוך קהילה יכולה להיות קשורה לשונות בין קהילות.

לצפות בפה בזמן שהוא מפיק צליל

החוקרים השתמשו במאגר MRI של דיבור מאוניברסיטת דרום קליפורניה. הם ניתחו נתונים של 32 דוברי אנגלית אמריקנית, 16 נשים ו־16 גברים. הם התמקדו בחמש תנועות ושילבו תמונות שנרשמו בזמן ההגייה עם הקלטות קול מסונכרנות.

תנועה בדיבור היא צליל שנוצר בלי חסימה מלאה של זרימת האוויר. שינוי במיקום הלשון, בלסת ובשפתיים משנה את חללי התהודה, ולכן גם את הצליל. הניתוח השווה את צורת מערכת הקול ואת תדרי התהודה שלה, המכונים פורמנטים.

אותו צליל, תנועות שונות

למרות הבדלים אנטומיים, דוברי אותה שפה מצליחים להפיק צלילים שמזוהים כאותה תנועה. הם עושים זאת באמצעות התאמת תנועות ההגייה למבנה גופם. לכן, שונות במבנה אינה מתורגמת אחד לאחד לשונות בצליל.

עם זאת, הפיצוי אינו מושלם, ונשארות חתימות אקוסטיות שיטתיות. כדי לבדוק את ההקשר הרחב, החוקרים השוו את התוצאות לנתוני דיבור מעשר שפות, ובהן בסקית, הינדי ופורטוגלית. הם מצאו דמיון בין דפוסי השונות בתוך שפות לבין הדפוסים שבין שפות.

מודל לבדיקה, לא הסבר יחיד

החוקרים מציעים מודל ביולוגי־תרבותי שבו שונות בין יחידים מספקת חומר גלם להתפצלות פונטית לאורך דורות. המודל משמש נקודת ייחוס: סטיות מן הדפוס הצפוי עשויות לעזור לזהות השפעות של תרבות והיסטוריה.

אבל נתוני השפות הנוספות היו אקוסטיים בלבד, בלי סריקות אנטומיות מקבילות. לכן אי אפשר להסיק מהם ישירות שמבנה הפה הוא הסיבה להבדלים שנמצאו. גם מדגם ה־MRI קטן ומתמקד בתנועות בשפה אחת. נדרשות בדיקות רחבות יותר, כולל עיצורים ושפות נוספות.

ההבחנה חשובה: המאמר עוסק באופן שבו צלילים משתנים, ולא בהופעת אוצר מילים, דקדוק או שפה שלמה. ביולוגיה יכולה להציב תנאים להפקת דיבור, אבל אין בכך כדי לבטל את הלמידה ואת המסורות המשותפות של הדוברים.

שאלות ותשובות

האם מבנה הפה קובע איזו שפה אדם ידבר?

לא. המחקר אינו מצביע על התאמה הכרחית בין אנטומיה לשפה, אלא על תרומה אפשרית להבדלים בצלילי הדיבור.

מה נמדד ישירות?

מבנה מערכת הקול בזמן הפקת תנועות והצלילים המקבילים אצל 32 דוברי אנגלית אמריקנית.

מה עוד צריך לבדוק?

מדגמים גדולים יותר וסריקות דיבור בשפות נוספות, כדי לבחון אם הקשר מתקיים מעבר למדגם הנוכחי.

המאמר המדעי

Interindividual vocal tract diversity influences the phonetic diversification of spoken languages

עוד בנושא באתר הידען

שאלות ותשובות

האם מבנה הפה קובע איזו שפה אדם ידבר?

לא. המחקר אינו מצביע על התאמה הכרחית בין אנטומיה לשפה, אלא על תרומה אפשרית להבדלים בצלילי הדיבור.

מה נמדד ישירות?

מבנה מערכת הקול בזמן הפקת תנועות והצלילים המקבילים אצל 32 דוברי אנגלית אמריקנית.

מה עוד צריך לבדוק?

מדגמים גדולים יותר וסריקות דיבור בשפות נוספות, כדי לבחון אם הקשר מתקיים מעבר למדגם הנוכחי.