היו ויהיו קוראים שיגיבו במידה מסוימת של צדק כי קל יותר לבקר מאשר להציע הצעות חיוביות, אז לקראת השנה החדשה אנסה להעלות מצע חיובי. נקרא לו חזון
22/09/2011
חזון
במשך השנים כתבתי באתר דיווחים והצעות, הבאתי תרגומים מלעז, וצירפתי פרשנות שלי, אבל בעיקר העברתי ביקורת על פעילויות שלדעתי היו נגד הסביבה הטבעית ולכן שגויות.
היו ויהיו קוראים שיגיבו, במידה מסוימת של צדק, כי קל יותר לבקר מאשר להציע הצעות חיוביות. אז לקראת השנה החדשה אנסה להעלות מצע חיובי. נקרא לו חזון.
ניתן למצות את הסיבות להרס סביבתי בארבעה גורמים עיקריים:
1 - "תרבות" צריכת מוצרים שאין בהם צורך, "תרבות הצריכה" המטורפת שמקורה בצפון אמריקה אבל מאומצת בחיבוק דוב ע"י כל מי שנחשף ל"תרבות" העולם המערבי.
2 - צריכה ושימוש באנרגיה ממקורות מחצביים: פחם, נפט ונגזריהם שגורמים לזיהום האוויר, הים והיבשה ולהתחממות עולמית.
3 - הצורך להאכיל אוכלוסיה אנושית גדלה והולכת, צורך שמתנגש בנסיונות לגדל דלק-ביולוגי בשטחי חקלאות.
4 - פיצוץ האוכלוסיה האנושית.
הצעותי מבוססות על העובדה שהעולם הולך והופך לכפר גלובלי, מה שמאפשר פעילות כלל עולמית, בתקווה לשיתוף פעולה של כל או לפחות רוב מנהיגי המדינות ותושביהן.
על פי הסדר נפתח בסעיף - 1 - תרבות הצריכה שהיתה קיימת תמיד אבל הועלתה לרמה של דת בצפון אמריקה ומשם מציפה את העולם כולו בעזרת מטיפים שעובדים עבור תאגידים, וכן מופצת בעזרתם של פוליטיקאים וכל אמצעי התקשורת ומחלחלת לכל צד ומקום בחיינו היא אחת הרעות החולות של של החברה האנושית ה"מודרנית". רכישת הבלים (מותגים) רק בגלל ה"שם" או בגלל שכך "ראינו בטלווזיה" פוגעת בכל מקום וגורמת לחברות ובודדים להתנהג כמו עדר חסר כיוון וחסר מעצורים. התנהגות שפוגעת בכושרנו לחיות על פי אפשרויותנו הכלכליות, פוגעת ביכולתנו להסתפק במה שיש. תרבות הצריכה גורמת לאוכלוסיה האנושית לשאוב מסביבתה הטבעית הרבה יותר ממה שהסביבה יכולה לספק, איני מבין בפסיכולוגיה ובטח לא בפסיכולוגיה של המונים (עדר ?), אבל ברור שאחת הדרכים להפסיק את הפגיעה המיותרת בסביבה האנושית היא ע"י חינוך הקהל שאין חובה למלא את חוקי דת הצרכנות. החזון הוא כי: במקום להיות שופר של תאגידים ולפרסם אלפי מוצרים מיותרים, יטיפו אמצעי התקשורת לחיסכון, להוצאות שמותאמות לצרכים אמיתיים והגיוניים. קהל או תושבים שיחדלו מ"תרבות הצריכה" יהוו את הצעד הראשון לשיפור איכות חייהם ולהפסקת הפגיעה בסביבתם הטבעית.
נמשיך בסעיף -2 - צריכת האנרגיה. בנושא זה אומר כי איני שותף לפחד מאנרגיה גרעינית. המדע היום יודע איך להבטיח כורים גרעיניים מפני תקלות, נזכיר כי מאז תחילת השימוש באנרגיה גרעינית נפגעו יותר אנשים מ"אסונות טבע" שנגרמו בגלל פגיעה בסביבה הטבעית: שטפונות ומפולות בוץ בגלל ברוא יערות, הרעלות המוניות בגלל תקלות במפעלי תעשיה, פגיעה במקורות מים ומזון בגלל גלישת שפכים ועוד מפגעים סביבתיים מאשר מאסונות בכורים גרעיניים.
המדע יודע לבנות כורים בטוחים ולטפל במוצרי הלוואי, אבל בכל זאת השימוש באנרגיה גרעינית ילך ויפחת ככל שיתפתח השימוש באנרגיה ירוקה: קולטי שמש, ניצול אנרגית גלים, ייצור אנרגיה מהרוח, ייצור חשמל בכוח המים (הידרואלקטריק). כל זאת כמובן עם תשומת לב מירבית למניעת פגיעה בתושבי הסביבה האחרים, בנוף ובטבע.
כמו כן, לא רחוק היום בו יהיה שימוש במימן כמקור ירוק לחשמל ולהנעת מכונות ורכבים. באירופה כבר יש תחנות לתידלוק במימן ויש מכוניות שמנועיהן פולטים אדי מים. עד המעבר לאנרגיה ירוקה יש לפתח את התחבורה הציבורית דבר שיחסוך בדלק מחצבי ויקטין בהרבה את זיהום האוויר בערים.
ככל שייצור החשמל יהיה ירוק יותר תעלה הכדאיות של תנועה בכלי רכב חשמליים ממקור חיצוני, דבר שיוריד את זיהום האוויר בריכוזי אוכלוסיה גדולים לאפס. כאן כמובן נכנס לתמונה סעיף 1 שכן צריך יהיה לעודד את הקהל להעדיף שימוש בתחבורה ציבורית ירוקה על פני השימוש ברכב פרטי.
הנעת כלי רכב ומפעלי תעשיה בחשמל יפחיתו משמעותית את פליטת המזהמים לאטמוספירה. מאחר שיש נהייה אחרי דלק-ביולוגי, הכיוון חייב להיות ייצור דלק ממוצרי הלוואי של גידולים למזון ולא מגידול דלק במקום מזון: לא לגדל תירס לדלק אלא לגדל תירס למזון ואת הדלק לייצר מהעלים והגבעולים. לגדל ז'טרופה בשילוב עם גידולי מזון ולא במקומם. לפתח מטעי דקל-שמן ללא ברוא יערות וייבוש ביצות וללא פגיעה באנשים ובסביבה. ושוב הביו-דלק ישמש רק ב"עונות המעבר" כאנרגיה נקייה לחלוטין.
החזון הוא כי האנרגיה לה אנו נזקקים תופק ממקורות ברי-קיימא.
סעיף - 3 - מתקשר לסעיפים האחרים בקשר הדוק שכן ייצור מזון דורש אנרגיה (2), תושבי העולם המערבי אוכלים הרבה יותר ממה שצריך (1) וזורקים כמויות גדולות. אז במקום לזרוק, "תורמים" מזון לארצות בהן שולט רעב תמידי. תרומת מזון אינה פותרת את החוסר, כולנו מכירים את האימרה כי מוטב לתת חכה במקום לתרום דגים. יש צורך לעזור לתושבי ה"ארצות הרעבות" לייצר מזון, ע"י יישום שיטות חקלאיות חדשניות שיותאמו לתנאי השטח והאנשים: שאיבת מים במשאבות מופעלות בחשמל שמופק מקולטי שמש, השקייה בטיפטוף, התאמת גידולים מסורתיים בשילוב זנים משופרים, שיפור זני הצאן והבקר. לא נסיונות להכניס טכנולגיה מסובכת ולגדל שדות ענק של גידול יחיד (מונוקולטורה) אלא התאמת הטכנולוגיה לתנאי השטח ועזרה למשקי בית קטנים שמספקים לבעליהם צורת מחיה מסורתית.
ומאחר ששיפור תנאי המחיה, גישה לרפואה מודרנית בשילוב אינסטינקטים ראשוניים יביאו לרמת שרידות גבוהה של ילודים יש ללמד ולחנך את התושבים למושג השנוי במחלוקת "תכנון המשפחה" או במילים אחרות לימוד השימוש באמצעי מניעה. כאן יש שילוב עם הסעיפים האחרים, שכן החזון הוא: פיתוח כושרם של יצרני המזון להאכיל את כל (הדגש על כל) אוכלוסיית העולם ללא ייצור מיותר וללא פגיעה בסביבה.
מה שמביא אותנו לסעיף האחרון (4).
גם אם נצליח ליישם את שלושת הסעיפים הקודמים, לא תוכל הסביבה הטבעית לספק את צרכיה של אוכלוסיה אנושית בת 9 מליארד (בקרוב), ללא התדלדלות שתביא לחוסר מוחלט במשאבי טבע ואובדן מוחלט של כושר הסביבה לספק שירותים סביבתיים שמאפשרים את המשך קיומה של החברה האנושית. כבר כתבתי בעבר כי התפתחות הכישורים הטכנולוגיים של האדם מקדימים את האינסטינקטים הטבעיים שלו בכ-50 אלף שנים. בגלל תמותת ילודים בחברות הראשוניות, האינסטינקטים מכתיבים ריבוי צאצאים כדי שמיעוטם ישרוד ויהיה המשך למין. המצב השתנה, תנאי מחיה, מזון והגיינה משופרים ורפואה מתחדשת, מאפשרים שרידותם של רוב הילודים. ההתפתחות הטכנולוגית בייצור מזון מאפשרת להורים לפרנס יותר ויותר ילודים ולהבטיח את שרידותם. אמנם במערב, בחברות שאינן דתיות אדוקות, יורדת רמת הילודה, אבל הטכנולוגיה נפוצה בעולם כולו כך שגם חברות ראשוניות שחיות בתנאי חיים ירודים נהנות מפירותיה. וכך השילוב של טכנולוגיה מתחדשת ותנאי חיים משופרים מאפשרים שרידתם של רוב הילודים מה שגורם להתפוצצות האוכלוסיה האנושית.
התרופה להתפוצצות קיימת - אמצעי מניעה. כדי שהחברה האנושית לא תגיע לשלב בו גודלה יגרום לאובדן כושר הקיום, כדי שהתפוצצות האוכלוסיה האנושית לא תביא לקריסה סביבתית מוחלטת, חובה על מנהיגי הכפר הגלובלי לקבל את הנוסחה שהיום גורמת להרבה מחלוקות של "לא יותר משני ילודים לכל זוג".
מיעוט ילודה יביא מידית לשיפור תנאי מחייתם של מי שהיום חיים בקושי. בעזרת חינוך ניתן לשכנע את האוכלוסיה האנושית להשתמש באמצעי מניעה. שילוב מיעוט ילודה וכושר טוב יותר לייצר מזון, יהווה שיכנוע סופי לצורך שהופך להיות קיומי.
כישראלי שחי במקום בו יש החוששים מ"הבעיה הדמוגרפית" ראוי לזכור כי למעט מדינות-עיר כגון הונג קונג או סינגפור, ישראל היא הצפופה בעולם ולכן "הבעיה הדמוגרפית" קשה עוד יותר כאן. ניתן להתחמק ע"י אמירה כי ניתן להגיע למניעת התפוצצות האוכלוסין ע"י חישוב סטטיסטי, כלומר יהיו אזורים בהם תהיה הילודה נמוכה מה שיאפשר ריבוי ילודה באזורים אחרים.
לדעתי אין בכך להצדיק פתרון בעיה מקומית על-חשבון אזורים אחרים. את "הבעיה הדמוגרפית" הפרטית שלנו יש לפתור אצלנו. תושבי העולם כולו חייבים ללמוד להתגבר על האינסטינקטים בני 50 אלף שנים כדי שהאוכלוסיה האנושית לא תתפוצץ ותגרום לקריסה סביבתית כללית.
החזון הוא אוכלוסיה אנושית בגודל שכדור הארץ יכול לשאת ללא "משיכת יתר".
הרי תמציתו של חזוני:
תעלם "תרבות הצריכה" המטורפת ומטריפה וכל חברה או בודד יצרכו לפי צרכיהם האמיתיים ולא על פי "מה שראינו בתקשורת". אנרגיה שאינה מזהמת תניע את גלגלי הייצור והתנועה, אנרגיה ירוקה - לא "ירוקה".
ובכל זאת משפט לטובת המשאב היותר חשוב ויותר בעייתי – מים. יש היום טכנולוגיות שמאפשרות ניקוי ומיחזור מי שופכין על לרמה של מי שתיה. במקום להזרים שפכים שמזהמים את האוקינוסים ומקורות המים הגיע הזמן להשתמש במים במחזוריות שתמנע ביזבוז ותאפשר מי שתיה ומים לחקלאות ללא פגיעה במקורות.
תושבי העולם ייצרו מזון משטחי חקלאות ללא פגיעה בכושרה של הסביבה הטבעית להמשיך ולספק שרותיה.
כדי לאפשר המשך קיום של אוכלוסיה אנושית ללא קריסה סביבתית יש לעצור את התפוצצות האוכלוסין, מה שמחזיר אותי לאימרה: הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.
שנה טובה