כך מגלה פרופ' עודד אהרונסון לקראת הרצאה על מדע פופולארי לציבור הרחב ב- 2.12 באקדמיה למדעים
קיימות בגלקסיה אלפי פלנטות שבהן פוטנציאל לחיים. בשנים האחרונות עברנו מזיהוי נישות גאולוגיות מתאימות לחיים במערכת השמש לזיהוי מערכות מחוץ למערכת השמש שבהם כוכבי לכת תואמים לכדור הארץ. אנו מחפשים ומוצאים יותר ויותר גופים הדומים לנו בגודל ובמרחק מהשמש שלהן, דבר המביא אותנו למסקנה שתנאים דומים לכדור הארץ הם בעצם די נפוצים בגלקסיה,– מגלה פרופ' אהרונסון.
פרופסור עודד אהרונסון ירצה במסגרת סדרת מפגשים והרצאות "בשערי האקדמיה" בנושא מדע פופולארי לציבור הרחב ביוזמת וחסות האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים ביום רביעי, כ' בכסלו, 2 בדצמבר 2015 בשעה 19:00 בבית האקדמיה למדעים, רחוב ז'בוטינסקי 43 בירושלים. המפגש יתקיים בהשתתפות חברי אקדמיה, חוקרים ואנשי רוח שיבחנו יחדיו את הנושא "הגירות" במבט רב-תחומי. במפגש ישוחחו פרופ' משה אורן מהמחלקה לביולוגיה מולקולארית של התא במכון ויצמן למדע עם פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע על "הגירות לחלל: חיפוש חיים ומרחבי קיום להם מחוץ לכדור הארץ".
פרופ' אהרונסון מגלה כי בשנים האחרונות חלליות הנושאות חיישנים מתקדמים חושפות עולמות חדשים. שליחי האנושות הללו מגלים אגמים של מתטאן נוזלי בירח הקפוא טיטאן (ירח של שבתאי), אוקיינוסים תת קרחיים בירחיו של גלילאו (צדק), ואפילו זרימות מים מלוחים על פני שטחו של מאדים. האם יתכנו חיים בנישות הגיאולוגיות האלו? האם פני האנושות מועדות אליהן? במפגש ידונו השניים בנישות הגיאולוגיות במערכת השמש שמהוות את הסביבות הכי הולמות לחיים מחוץ לכדור הארץ. הסביבות הללו כוללות את אלו שניתן לדמיין שבני אדם יתגוררו בהם וכאלה שיתכן ומתקיימים בהם חיים אחרים.
פרופסור עודד אהרונסון סיים תואר ראשון ושני בהנדסה פיסיקלית באוניברסיטת קורנל, שירת בחיל האוויר, המשיך לתואר דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) ושירת כעשור כפרופסור במכון הטכנולוגי של קליפורניה. לאחר מכן, שב למכון וויצמן, שם הוא משמש כיום כראש המרכז למדעים פלנטאריים. אהרונסון משמש כמדען המשימה של SpaceIL, החללית הישראלית הראשונה לירח ב- 2017, וחבר במספר צוותים של חלליות מחקר אחרות במערכת השמש. פרופ' משה אורן חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המחלקה לביולוגיה מולקולארית של התא, מכון וייצמן למדע.
את סדרת ההרצאות בשערי האקדמיה יזמה פרופסור נילי כהן, הנשיאה החדשה של האקדמיה, המדגישה כי מטרת ההרצאות להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים חדשים ומרתקים, וברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה פרופ' מרטין בובר, אנו מחויבים לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות.
עוד בנושא באתר הידען: