את המודל פיתחו תשעה סטודנטים במסגרת פרויקט גמר, שגם הוגש לתחרות של נאס"א
בתמונה: שני החודרנים וביניהם מיכל התידלוק שלהם
סטודנטים מהפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון פיתחו מודל להסטת גופים שמימיים העלולים לפגוע בכדור הארץ. המודל פותח בגלל החשש כי אסטרואיד בשם אפופיס עלול להתקרב עד כדי פגיעה בכדור הארץ בשנת 2036.
שעה סטודנטים השתתפו בפרוייקט, בהנחיית ד"ר אלכסנדר קוגן ומרכז הפרוייקטים פרופסור בני לנדקוף. זה היה פרוייקט הגמר שלהם שנמשך כשנה והוגש לתחרות של נאס"א והאיגוד האמריקני לתעופה וחלל.
"קוטרו של האסטרואיד הוא 400 מטרים ופגיעתו בכדור הארץ עלולה להיות בעוצמה אדירה שתהרוס שטח ברדיוס של 200 קילומטרים", אומר ד"ר קוגן. "הסטודנטים בנו מודל שעלותו תהיה 353 מיליון דולר (מארגני התחרות דרשו שהעלות לא תעלה על 500 מיליון דולר). הוא מבוסס על חללית במשקל טון שתשגר חודרנים אל האסטרואיד".
הסטודנט ליאור אביטל, אשר ריכז את הפרוייקט, מסביר כי על פי המודל החללית אמורה לצאת לחלל בשנת 2020. לאחר כשנה היא תתקרב אל האסטרואיד ותשגר אליו שני חודרנים ועליהם ציוד מדעי, מצלמה, משדר ואנטנה עם עוצמת שידור חזקה במיוחד. כדי שהציוד הרגיש לא ייפגע עם חדירת החודרנים לאסטרואיד, תותקן עליהם כרית אויר מיוחדת אשר תתנפח עם החדירה ותשכך את הפגיעה. על הכרית יותקנו משטחים סולאריים אשר יספקו את האנרגיה החשמלית לציוד שעל החודרן.
המשדר ישדר לכדור הארץ נתונים על מיקומו של האסטרואיד והרכבו. החללית תחל בינתיים את דרכה בחזרה לכיוון כדור הארץ, כשעליה שני חודרנים נוספים, לשימוש בעת הצורך.
החודרנים שיחדרו לאסטרואיד יבדקו את הרכבו ואת מיקומו וישלחו את התוצאות לכדור הארץ. אם יתברר כי אכן הוא עומד להתנגש בכדור הארץ, החללית תישלח אליו שוב בשנת 2025 ובכוח המשיכה שלה תתחיל להסיטו ממסלולו. אולם בגלל הבדלי המסה בינה לבין האסטרואיד היא לא תוכל להסיטו בעוצמה מספקת, ויהיה צורך להיעזר במסת כדור הארץ. מאחר שבשנת 2029 האסטרואיד אמור לחלוף ליד כדור הארץ, ישתמשו במסת כדור הארץ כדי להסיטו. "החללית היא שתעשה את ההבדל", מסביר ליאור אביטל. "היא תסיט אותו קילומטר אחד ובעזרת כדור הארץ, בתוך שבע שנים – 7000 קילומטרים, ואז כדור הארץ לא ייפגע".
תשעת הסטודנטים בדקו חלופות נוספות, כמו הפצצת האסטרואיד בפצצת אטום, אלא שעלולים לצאת מהפיצוץ שני אסטרואידים גדולים, או גרוע יותר – הרבה אסטרואידים קטנים, ואז כדור הארץ ייפגע בוודאות.
אפשרות אחרת שנבדקה על ידם היא חיבור מנועים חזקים לאסטרואיד, שיסיטו אותו ממסלולו, אולם הסטודנטים הגיעו למסקנה כי זהו פתרון יקר ומסובך עם תוצאה לא בטוחה. "בליזר לא ניתן להשתמש כי אין לייזר חזק דיו לצורך זה", הם אומרים.
הסטודנטים שהשתתפו בפרוייקט הם: ליאור אביטל, ודים ברו, לאון ז'ידובצקי, שגית אורגל, מעין קושמרין, יוליה ברונשטיין, אירינה צ'רניאק, איינו יישנו וירמי אדגך.
באותו נושא