הידען - Hayadan

מיזם "איקס"

דר. אסף רוזנטל ·

Summary: מיזם שקיבל את השם "מיזם איקס" (Project X) לבנית סכר ענק לא רחוק מגבול סודן קודם מאוד בידי ממשלת אתיופיה, והוא עלול להזיק ליחסיה עם סודן ומצרים בשנה האחרונה נשבו רוחות "אביביות" במצרים, מעט קודם "נפרדה" סודן מדרום-סודן, כלומר שלוש המדינות שאין להן חיים ללא מי הנילוס היו עסוקות - דבר שאיפשר לאתיופיה לקדם בצינעה את התכנית לבנית סכר על הנילוס הכחול. מיזם שקיבל את השם "מיזם איקס" (Project X)…

מיזם שקיבל את השם "מיזם איקס" (Project X) לבנית סכר ענק לא רחוק מגבול סודן קודם מאוד בידי ממשלת אתיופיה, והוא עלול להזיק ליחסיה עם סודן ומצרים
מפת הנילוס הכחול. מתוך ויקיפדיה
בשנה האחרונה נשבו רוחות "אביביות" במצרים, מעט קודם "נפרדה" סודן מדרום-סודן, כלומר שלוש המדינות שאין להן חיים ללא מי הנילוס היו עסוקות - דבר שאיפשר לאתיופיה לקדם בצינעה את התכנית לבנית סכר על הנילוס הכחול.

מיזם שקיבל את השם "מיזם איקס" (Project X) לבנית סכר ענק לא רחוק מגבול סודן קודם מאוד. פרשנים פוליטיים דיברו על הסכנה ביחסים בין המדינות: מצרים סודן, דרום סודן ואתיופיה, שוחרי סביבה הזהירו מפני ההשלכות הסביבתיות שיגרמו.

כלכלנים טענו כי העם האתיופי לא יוכל לעמוד במעמסה הכספית שיהווה המיזם. עלות המיזם מוערכת בכחמישה מליארד דולר, והחברה שתקים אותו תהיה חברה איטלקית בשם Salini Costruttori. זו אותה החברה שמקימה את הסכר על נהר האומו. כל זאת היה לפני ה"אביב הערבי", שטרף קלפים רבים והסיח את תשומת הלב מהמיזם. כדי "לבלבל את האויב" שינו האתיופים את שם המיזם ל: "סכר אתיופיה המתחדשת".

בסיום עבודות ההקמה שמתוכנן ל-2015 יהיה זה הסכר הגדול באפריקה וככזה גם המפעל הגדול באפריקה להפקת חשמל. תפוקתו תהיה כפולה מזו של הסכר הגבוה באסואן, האגם שיווצר מאחורי הסכר יכיל כ-65 מליארד מ"ק ויהיה גדול יותר מאגם טאנה.

מה שמטריד או מרגיז יותר מכל את שכנותיה של אתיופיה (סודן ומצרים) היא העובדה כי כדי למלא את האגם הענק ידרשו כשלוש עד חמש שנים. אם נזכור כי הנילוס הכחול מהווה כ-85% מכלל זרימת הנילוס ברור כי בתקופה בה יתמלא האגם תפחת ספיקת היאור ב-85%. המצרים חוששים כי גם אחרי מילוי האגם לא תחזור הזרימה לקדמותה שכן האתיופים מתכננים מפעלים שיובילו מים מהאגם למרחבים עצומים לפיתוח חקלאות.

זה המקום להזכיר לקוראים כי על-פי הסכם שנכפה על ארצות אגן הניקוז של הנילוס, את רוב המים 85% מקבלת מצרים, את יתר 15% מקבלת סודן ואילו כל האחרות: קניה, אוגנדה, טזניה, אתיופיה, רואנדה ובורונדי לא מקבלות כלום. ההסכם נכפה ב-1929 ע"י האנגלים. מאז קבלת עצמאותן מוחות כל הארצות ומזה מספר שנים ‫"‬יושבת" ועדה שאמורה לקבוע חלוקה חדשה למי הנילוס.

הוועדה "יושבת" ובינתיים המדינות בעלות האינטרס אינן שוקטות. אוגנדה מקימה סכר על הנילוס הלבן, קניה מפתחת מרכזים חקלאיים שיושקו במי אגם ויקטוריה וכך גם טנזניה, אלא שכל אלה ישתמשו בחלק זעיר מהמים ואילו "מיזם איקס" יפחית את כמות המים שמגיעה למצרים בצורה משמעותית.

לדברי המבקרים כל ההכנות כולל תחילת עבודות באתר הוסתרו עד כה, אפילו נציגי חברה נורבגית שהיתה במשא ומתן עם הממשל האתיופי לצורך המיזם לא היו מודעים לחוסר הטעם שבפעילותם, שכן בעוד הם נושאים ונותנים - נתן הממשל את החוזה לאיטלקים.

כמו במקרה של הסכר על נהר האומו גם כאן לא נערכו בדיקות היתכנות סביבתית, וגם כאן יהיו מיליוני תושבים אתיופים שיפונו מאדמתם שתהפך לאגם. אבל שוב, הסובלים העיקריים יהיו הסודנים והמצרים, החלשת הזרימה ב-85% תפגע אנושות באספקת המים לשימושים ביתיים וחקלאיים בשתי הארצות. ואם השווינו את הסכר שיבנה לסכר הגבוה באסואן הרי ברור כי גם תפוקת החשמל מאסואן תצטמצם ותרד. נוסף לכך הסכר - מיזם איקס - יאגור סחף ומשקעים שאחרת היו מרבדים את גדות הנילוס ומשביחים את הקרקעות החקלאיות.
לדברי האתיופים "אגירת המשקעים תהיה לטובת הסכרים במורד הנהר שכן אחרת הסכרים נסתמים וכל מספר שנים יש צורך לנקז את הסחף". מה שהתשובה האתיופית אינה מביאה בחשבון היא העובדה כי זרימת מים ללא סחף תגביר את בליית גדות הנהר והעמקתו, המים נטולי הסחף יזרמו מהר יותר ופחות מים ישקעו למעמקי הקרקע, כלומר פחות העשרה של מי-תהום.

ברור שעולה השאלה איך ישפיעו הסחף והמשקעים על הסכר האתיופי? כנראה שלממשל האתיופי אין תשובה לשאלה זו כמו גם לבעיות שיתעוררו באגן הניקוז של הסכר. יש גם מי שמצביע על מיקומו הגאולוגי של הסכר - קרוב לשבר האפריקאי, אזור פעיל סייסמית שעלולה לסכן את הסכר אבל יש גם סיכוי שהסכר והאגם ימריצו את הפעילות ויגרמו לרעידות אדמה ‫(‬בעקבות הקמת סכר "שלושת הערוצים" בסין התרבו רעידות האדמה באזור פי שלוש).

כל אלו מבהירים עד כמה הסכר מסכן את היושבים במורד הנהר. כמאה מיליון אנשים חיים ומתפרנסים בעזרת הנילוס. כמאה מיליון אנשים שהקמת הסכר מסכנת את קיומם. מצרים רואה בסכר איום עד כי ראשיה מאיימים בפעולה צבאית, באחד ממסמכי "ויקיליקס" יש פירוט של הכנות מצריות לתקוף את הסכר מבסיסים בסודן. לאחרונה שקטו הרוחות וכדי להסיח את דעת המצרים הציעו האתיופים כינוס של צוות מומחים בין-לאומי (International Panel of Experts (IPoE) שיבדוק ויעריך את השפעות הסכר במורד הנהר, בצוות יהיו גם נציגים לסודן, מצרים ואתיופיה.

ישיבות הצוות נערכות בדלתות סגורות והחלטות ומסקנות אמורות להתפרסם תוך ארבעה חדשים. במקום אחר צוין כי המלחמות הבאות יהיו על מים, האם עימות זה ימנע?

 

לפרטים על סיור בטנזניה בעונת ההמלטות בהנחיית ד"ר אסף רוזנטל יחל ב-15 בפברואר.