החור באוזון ממשיך לגדול

המודעות לחור באוזון קטנה אך החור באוזון ממשיך לגדול, שנת 2008 שוברת שיאים וגודלו של החור בשנה זו מדורגבמקום החמישי

הרשות האמריקנית לאוקינוגרפיה ואטמוספרה (NOAA) מדווחת מדי חודש מה קורה עם החור באוזון, נתוני שנת 2008 חושפים כי גודלו של החור באוזון שבר שיא גם השנה, שטחו של החור הוא 10.5 מיליון מיילים ריבועיים, גובה של 4 מיילים וסמיכות של 107 יחידות דובסון (מדידה ב-28 בספטמבר). יחידות דובסון מודדות את כמות האוזון באטמוספירה מעל נקודה מסויימת. לשם השוואה בשנת 2006, שנת השיא בדילול שכבת האוזון, גודל החור היה 11.4 מיליון מיילים ריבועים וסמיכותו הסתכמה רק ב-93 יחידות דיבסון (מדידה ב-9 באוקטובר) כאשר המדידה הממוצעת בחודש הקודם הייתה 300 יחידות!

מדעני הסוכנות מנטרים אחר שכבת האוזון מאז שנת 1962 ולאורך השנים הם גילו כי שכבת האוזון מעל הקוטב הדרומי מדלדלת. במהלך השנים יצר הדבר דאגה רצינית בציבור הרחב מאחר ולהידלדלות שכבת האוזון השפעות שליליות על החיים בכדור הארץ. האוזון בסטרטוספירה בולם את חדירת הקרינה האולטרה־סגולה המזיקה שמגיעה מהשמש, ללא הגנת האוזון מקרי סרטן העור בקרב האוכלוסיה יגדלו, החקלאות העולמית תושפע עקב ההשפעה השלילית על הצמחייה והמשק החי יפגע בגלל ההשפעה על בעלי החיים.

לאחר מחקרים רבים התברר כי לאדם חלק בהידלדלות שכבת האוזון, ולכן בשנת 1987 נחתמה אמנה סביבתית בינלאומית בהובלת האו"ם. על "אמנת מונטריאול" חתומות 183 מדינות והן מתחייבות בין השאר להקטין את השימוש בחומרים הפולטים CFC וחומרים אחרים המזיקים לשכבת האוזון.

הפעולה צמצמה את ההשפעה האנושות על השכבה ותצפיות מאוחרות הראו כי קצב היעלמות האוזון ירד משמעותית בשנים העוקבות. אולם אנו לא הגורם היחידי שמשפיע על היעלמות שכבת האוזון, זוהי מערכת המושפעת מגורמים רבים כמו "סערות-שמש" מהחלל החיצון וטמפרטורה ודפוסי רוחות המשפיעים מתוך כדור הארץ.

אומנם המודעות לנושא תרמה להקטנת החותם האנושי על הרס שכבת האוזון, אך הכותרות על השיקום המהיר של השכבה התבדו לאורך השנים ונראה כי התהליך ימשך לאורך תקופה ארוכה הרבה יותר, לדברי סטפאן מונזקה מ-NOAA "אנו לא מצפים לשיקום מלא של האוזון האנטרקטית לפני החצי השני של המאה". הערכות האופטימיות מדברות על 2070 במידה ולא יהיו השפעות בלתי צפויות.