החינוך האקדמי בישראל מתדרדר: אף אוניברסיטה ישראלית כבר לא בין מאה הטובות בעולם

האונ' העברית ירדה תשע מקומות למקום ה-102, אוניברסיטת תל-אביב שומרת על המקום ה-114 והטכניון דורג במקום ה-132 (ירידה של 23 מקומות) * תוצאות קשות גם בסקר של מכון ספרדי המדרג את מידת הנגישות לפרסומי החוקרים

חמש שנות קיצוצים בהשכלה הגבוהה מאז הקדנציה של בנימין נתניהו כשר אוצר מתחילות לתת את אותותם. אף אוניברסיטה ישראלית לא נמצאת בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם של הטיימס. מצד אחד סין ואירופה משקיעות מיליארדי דולרים ויורו בפיתוח האוניברסיטאות, ישראל מקצצת, וזו התוצאה.

לפני שנה היתה האוניברסיטה העברית ממוקמת במקום ה-93, והשנה היא רק במקום ה-102. אוניברסיטת תל-אביב מדורגת במקום ה-114, בדיוק באותו המקום כמו בשנת 2008. והטכניון במקום ה-132 (109 ב-2008). בדירוג נכללות רק אוניברסיטאות המלמדות גם לתואר ראשון, עובדה המדירה מהדירוג את מכון וייצמן.

שלוש אוניברסיטאות המחקר הישראליות המדורגות בין 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם מציבות את ישראל במקום ה-14 ברשימת המדינות המיוצגות בדירוג, אחרי מדינות שרובן גדולות בהרבה, עשירות בהרבה ומשקיעות בהשכלה הגבוהה שלהן יותר מישראל.

אוניברסיטת תל-אביב בולטת במדד הציטוטים הממוצע לחבר סגל, שמשקלו בדירוג הכללי הינו 20%: היא מדורגת במקום ה-17 עד 21, כשהיא מקדימה אוניברסיטאות מובילות כמו ייל, קורנל, דיוק, קולומביה ועוד, והיא הראשונה מבין האוניברסיטאות הישראליות.

מדד נוסף שבו אוניברסיטת תל-אביב מצטיינת הינו הערכת עמיתים שמשקלו 40%: במדד זה היא מדורגת במקום ה-77-84. על-פי שני המדדים הללו – ציטוטים והערכת עמיתים – שמשקלם הכולל בדירוג הינו 60%, אוניברסיטת תל-אביב מדורגת ראשונה בין הישראליות, במקום ה-36 בעולם.

המדדים המורידים את אוניברסיטת תל-אביב בדירוג הכולל הינם היחס שבין מספר הסטודנטים לחברי סגל (שמשקלו 20%), הערכת מעסיקים מהעולם כולו את הבוגרים (10%), שיעור חברי הסגל הבינלאומיים (5%) ושיעור הסטודנטים הבינלאומיים (5%).

במקביל פרסם מוסד ספרדי המדרג את האוניברסיטאות לפי פעילות חוקריהם הבאה לידי ביטוי באינטרנט (מחקרים, ציטוטים, הסברה לציבור הרחב ועוד). אתר ranking web of world universities מדרג את האוניברסיטה העברית במקום ה-171 בעולם (המקום ה-16 בדירוג האסיאתי אותו מובילה אוניברסיטת טוקיו).

הטכניון נמצא ברשימה זו במקום השני בישראל – 221 בדירוג העולמי, 25 באסיה. שלישית אוניברסיטת תל אביב במקום ה-238 בעולם, 26 באסיה. חמישי מכון ויצמן שנמצא במקום ה-314 בעולם (32 באסיה), שישית אוניברסיטת חיפה (526 בעולם – מחוץ לדירוג TOP 500 שבשנים קודמות כל האוניברסיטאות הישראליות השתייכו אליו, 62 באסיה. וחותמת את הרשימה אוניברסיטת בן-גוריון (מקום 561 בעולם, 70 באסיה).

לשם המחשה, כל 23 האוניברסיטאות הטובות בעולם נמצאות בארה"ב. במקום הראשון המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס – MIT, ובמקום השני הארוארד. שלישית סטנפורד, רביעית אוני' קליפורניה בברקלי וקורנל במקום החמישי.

הדירוג הוא יוזמה של מעבדות סייבר-מטריקס, קבוצת מחקר השייכת לגוף המחקר הציבורי הגדול בספרד – CSIC. המטרה הראשונית שלו היתה לקדם פרסומים אקדמיים ברשת כתחליף לעיתונים המדעיים המבוססים והיקרים, ולספק גישה אלקטרונית פתוחה לפרסומים מדעיים ולחומר אקדמי אחר. במהלך המחקר התברר שישנם פרמטרים רבים שצריך להתייחס אליהם כדי לבחון את הנראות של האוניברסיטאות כלפי שאר הקהילה האקדמית העולמית.

בעוד דירוגים אחרים מתמקדים רק במספר מצומצם של היבטים רלוונטיים, בפרט תוצאות מחקריות (פרסומים מדעיים), הדירוג של ה-CSIC משתמש במדדים נוספים כדי לרות טוב יותר את כל התמונה, ופעילויות נוספות של אנשי הסגל והחוקרים כפי שהדבר נראה בנוכחות האינטרנטית שלהם.

הפעילות מכסה לא רק את הפרסומים הפורמאליים (מגזינים אלקטרוניים, גנזכים) אלא גם תקשורת בלתי פורמאלית. פרסום באינטרנט תוך שמירת הסטנדרטים הגבוהים של ביקורת עמיתים הוא זול, וכך הוא מאפשר להגיע לציבור רחב יותר, ולאפשר גישה לידע המדעי לחוקרים ממוסדות במדינות מתפתחות ולצדדים שלישיים (כלכלה, תעשיה, מקבלי החלטות) בקהילות שלהם.

המחקר בוצע באמצעות בחינת מספר פרמטרים הקשורים למאמרים המדעיים – מספר העמודים של המחקרים כפי שנקלטו במנועים של גוגל, לייב (מיקרוסופט) ו- Exalead; נראות – מספר הקישורים החיצוניים הייחודיים המפנים לכל אתר אקדמי, דבר שניתן לעשות רק באמצעות Yahoo Search, גישה לקבצים – לאחר אבולציה שעברו הפרסומים המדעיים, ובהתחשב בנפח הפורמטים השונים, נבחרו רק מאמרים הכתובים בפורמטים הבאים – PDF, PS, DOC (של מיקרוסופט-וורד), ופאואר פוינט. הנתונים נגזרו ממנועי החיפוש של גוגל, יאהו, לייב (מיקרוסופט) ו- Exalead; Google Scholar: מספק את מספר המאמרים והציטוטים לכל אתר אקדמי. תוצאות אלה מייצגים מאמרים, דוחות ופריטים אקדמיים אחרים.