ניתוח נתונים של כ־1.3 מיליון נשים בישראל ושל מאגר אמריקני מצא שינוי חד במדדים פיזיולוגיים רבים סביב הפסקת הווסת. החוקרים מזהים סימנים מוקדמים יותר מעשור לפני כן, אך מדגישים שממצאים על טיפול הורמונלי אינם מוכיחים סיבתיות
גיל המעבר מתואר לא פעם כתהליך הדרגתי, הנפרש על פני שנים. מחקר חדש של חוקרים ממכון ויצמן למדע מראה כי לצד התהליך האיטי, הפסקת הווסת קשורה גם לשינוי חד במדדים ביולוגיים רבים. הממצאים התפרסמו ב־12 באוקטובר בכתב העת Nature Medicine. הם מבוססים על ניתוח של יותר מ־300 מיליון תוצאות בדיקות מעבדה ממאגרי מידע בישראל ובארצות הברית.
המחקר נערך בהובלת ד״ר גלן פרידהם ויואב חיות מקבוצתו של פרופ׳ אורי אלון במכון ויצמן למדע. החוקרים בחנו 90 סוגי בדיקות וזיהו שינויים חדים ומובהקים ב־52 מהן. בין השאר נמצאו שינויים במדדים הקשורים לחילוף החומרים בעצמות, לתפקודי כבד וכליות ולשומנים בדם. השינויים לא הוגבלו למערכת הרבייה ולא נמצאו באופן מקביל אצל גברים בני אותם גילים.
כיצד אפשר לזהות נקודת מפנה מדויקת כאשר בתיקים רפואיים אין בדרך כלל תיעוד של מועד הווסת האחרון? צוות המחקר פיתח דרך לשחזר את רצף הזמן סביב גיל המעבר מנתונים שנאספו מנשים שונות. ההשראה הגיעה מאסטרונומיה. בדומה לתיקון מתמטי המחדד תמונה מטושטשת, השיטה מתקנת טשטוש סטטיסטי. הטשטוש הזה נוצר מפני שנשים שונות מגיעות לגיל המעבר בגילים שונים.
המאגר הישראלי כלל נתוני בדיקות של כ־1.3 מיליון מבוטחות כללית בנות 30–70 לאורך השנים 2004–2024. החוקרים השוו אותו לנתונים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי בארצות הברית (NHANES), וכך בדקו אם המגמה חוזרת גם באוכלוסייה אחרת.
מסקנה נוספת נוגעת ללוח הזמנים. בחלק מהמדדים, ובעיקר בתחום ההורמונלי, נראו סימנים לשינוי מואץ כבר 12–15 שנים לפני הפסקת הווסת. בכך מציע המחקר מסגרת רחבה יותר להבנת שנות המעבר. מסגרת כזו מאפשרת לבחון הזדמנויות לרפואה מונעת, במקום להמתין לתופעות המופיעות סביב מועד ההפסקה עצמו.
החוקרים גם מצאו שבקרב נשים שקיבלו טיפול הורמונלי לגיל המעבר, רבים מהשינויים החדים היו מתונים יותר. חשוב להבחין בין מתאם לבין הוכחת תועלת. חלק מהניתוחים במחקר הם תצפיתיים, ונשים שמקבלות טיפול עשויות להיות שונות גם במאפיינים אחרים. מחברי המאמר כותבים כי נדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים כדי לבחון את השפעת הטיפול. הממצאים אינם המלצה להתחיל טיפול הורמונלי. ההחלטה על טיפול כזה תלויה בנסיבות רפואיות אישיות.
מעבר לחקר גיל המעבר, השיטה החישובית עשויה לשמש בעתיד לבדיקת מעברים ביולוגיים נוספים, כגון גיל ההתבגרות או התפתחות של מחלות. היא מדגימה כיצד ניתן להפיק מסקנות חדשות ממאגרי רפואה גדולים גם בלי מעקב רציף ומדויק אחר כל משתתפת.
שאלות ותשובות
מה התגלה במחקר?
שינויים חדים ומשמעותיים בעשרות מדדי מעבדה סביב מועד הפסקת הווסת, ולא רק שינויים הדרגתיים לאורך שנים.
כמה נתונים נותחו?
יותר מ־300 מיליון תוצאות מעבדה ממאגר ישראלי גדול ומסקר בריאות אמריקני.
האם המחקר מוכיח שטיפול הורמונלי מונע את השינויים?
לא. נצפה קשר בין טיפול הורמונלי לשינויים מתונים יותר, אך נדרשים מחקרים מבוקרים כדי לבחון קשר סיבתי.