הכיל פי 30–60 יותר מסה מזו שיצרה את מכתש צִ'יקְשוּלוּבּ - זה שחיסל את הדינוזאורים 740 מיליון שנה לאחר מכן
מאת: אוניברסיטת אוסקה, 21 ביולי 2020, תרגום: זיו עדאקי
צוות מדענים בהובלת אוניברסיטת אוסקה חקר את גילאי התהוותם של 59 מכתשים על פני הירח, שקוטרם כ-20 ק"מ, באמצעות מצלמת שטח שעל הגשושית היפנית קאגויה (Kaguya).
קאגויה (שבעבר נקראה SELENE, SELenological and ENgineering Explorer) עוסקת במשימה ירחית של סוכנות חלל יפנית.
הצפיפות של מכתשים שקוטרם 0.1–1ק"מ (בירוק), שבמשפך של המכתש קופרניקוס, נבדקה כדי לחלץ מידע כרונולוגי (תצלום מצלמת שטח). קרדיט: אוניברסיטת אוסקה
קבוצת מכתשים זו היא עדות לאסטרואיד בקוטר 100 ק"מ, שהתנפץ לתוך הירח לפני 800 מיליון שנים, ועמו, קרוב לוודאי, לפחות (4–5) ×1016 ק"ג של מטאורואידים, פי 30–60 יותר מסה מזו שיצרה את מכתש צִ'יקְשוּלוּבּ (Chicxulub), שצללו לתוך מערכת כדור הארץ-ירח. תוצאות המחקר פורסמו בכתב-העת Nature Communications.
מכיוון ששכבה דקה מועשרת באירידיום (יסוד כימי נדיר) בת 62.5 מיליון שנים נתגלתה בכל רחבי העולם, מקובל לחשוב שאסטרואיד שקוטרו 10–15 ק"מ פגע בכדור הארץ וגרם או תרם מהותית להכחדת קרטיקון-פלאוג (שבה נכחדו סוגים רבים של בעלי חיים וצמחים ובראשם הדינוזאורים).
הערכת ההסתברות לפגיעתו של אסטרואיד בגודל כזה בכדור הארץ היא אחת ל-100 מיליון שנים. ידוע שראיות למכתשים שנוצרו לפני 600 מיליון שנים על פני כדור הארץ נמחקו עם השנים בעקבות שחיקה , פעילות געשית ותהליכים גאולוגיים אחרים. אולם, כדי ללמוד על חותמם של מטאורואידים קדומים על כדור הארץ, התמקדו המדענים בחקר הירח, שבו כמעט אין שחיקה.
הם חקרו את התפלגות גילאי ההיווצרות של 59 מכתשים גדולים, שקוטרם גדול יותר מכ-20 ק"מ, באמצעות בחינת צפיפותם של מכתשים שבשוליהם, שקוטרם 0.1–1 ק"מ. אחת הדוגמאות לכך הוא המכתש קופרניקוס (שקוטרו 93 ק"מ) והמכתשים הסובבים אותו (בתצלום שלעיל). צפיפות של 860 מכתשים שקוטרם 0.1–1 ק"מ (המסומנים בירוק) נבחן כדי להסיק מכך את גילו של המכתש קופרניקוס. כתוצאה מכך, נמצא ש-8 מ-59 המכתשים נוצרו בבת אחת (17 על פי מודל ספייק), וזו הפעם הראשונה מעולם. (תמונה למטה.)
בהתאם לחוקי הגודל/ההיקף של מכתשים והסתברויות להתנגשות עם כדור הארץ והירח, לפחות 4–5 כפול עשר בחזקת 16 של מטאורואידים, פי כ-30–60 יותר מהמסה שיצרה את מכתש צ'יקשולוב, קרוב לוודאי פגעה בכדור הארץ מיד לפני העידן הקריוגני (לפני 635–720 מיליון שנים), שהיה עידן של שינויים סביבתיים וביולוגיים ניכרים.
נוסף על כך, בהתחשב בגיל ההתנגשות ובמסלול הגופים של משפחות אסטרואידים הקיימות היום, ייתכן מאוד שההתנגשות של גוף-אב מסוג C של האסטרואיד אולליה (Eulalia) גרם למטר אסטרואידים. אסטרואיד מסוג C צפוי להכיל פחמן באנלוגיה/בהתאם לכונדריטים הפחמניים (מטאוריטים).
משום ששיקוף פני השטח של אולליה זהה לזה של אסטרואיד קרוב-ארץ ריוגו (Ryugu), אולליה משכה את תשומת לב החוקרים כגוף-אב מסוג C של ערמת שברי סלע, גוף שמימי שמכיל חתיכות סלע רבות סמוך לכדור הארץ. (סוגיטה ואחרים. 2019)
ריוגו נחקר באמצעות הגשושית היאבושה2 (Hayabusa2), במשימה לאיסוף דוגמאות מהאסטרואיד, שהפעילה סוכנות החלל היפנית.
מהשיקולים הללו, הסיקו החוקרים שמטר לא סדיר של מטאוריטים, בעקבות התנגשות של אסטרואידים לפני 800 מיליון שנים, גרמה לכך שאחדים מהשברים נפלו על כוכבי לכת סלעיים ועל השמש, אחרים נותרו בחגורת אסטרואיד, כגון משפחת אולליה, וכן השרידים נשארו במסלול שהופך אותם לאסטרואידים קרובי ארץ.
המחקר הזה מעלה את האפשרויות הבאות:
1. ייתכן שמטר אסטרואידים הביא כמות גדולה של זרחן לכדור הארץ, ולכך היתה השפעה על פני השטח ועל הסביבה,
2. מטר אסטרואידים מסוג C בעת האחרונה, ייתכן שזיהם את פני הירח ביסודות נדיפים,
3. משפחת אולליה, גוף-אב של אסטרואיד קרוב-ארץ מסוג C, ייתכן והביאה מטר אסטרואידים על כדור הארץ ולירח.
כותב מוביל של המאמר, פרופ' טרדה (Terada) אומר, "תוצאות המחקר שלנו מספקות נקודת מבט חדשה על מדעי כדור הארץ ועל מדע פלנטרי. הן יניבו טווח רחב של השפעות חיוביות על מגוון תחומי מחקר."
עוד בנושא באתר הידען: