כך אמר העתידן ד"ר רועי צזנה בישיבה של וועדת המדע של הכנסת שעסקה במשבר התעסוקה שנוצר עקב מיחשוב תפקידים רבים של עובדים במעמד הביניים והחשש להעלמות מעמד זה * ד"ר צזנה דיבר באמצעות הרובוט "בוב" ● ח"כ עליזה לביא, יוזמת הדיון: "הממשלה מודעת לכך שהטכנולוגיה תשפיע על שוק התעסוקה - ולא עושה דבר"
תמונה מדאיגה עלתה מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שהתקיימה אתמול (ג') ועסקה בשוק התעסוקה בעידן הטכנולוגי של ימינו. חברי הכנסת דיברו על המשרות שיורדות לטמיון ועל ההערכות שהטכנולוגיה בכלל, והרובוטיקה בפרט, יביאו לפיטורים. אלא שאת מרבית העניין תפס רובוט, שהרצה בפני חברי הוועדה ושאר משתתפי הדיון.
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו על הפרק בדיון היא השתנות עולם התעסוקה כתוצאה מהאוטומציה ההולכת ומוגברת ומהפיכת יותר ויותר בעלי מקצוע למיותרים, מבלי שנמצאה להם תעסוקה בהיקף המתאים ובייחוד ברמה המתאימה. במהלך הישיבה אוזכרו ממצאי מחקר שנערך באחרונה במכון טאוב והראה ש-39% מהעובדים בישראל מועסקים במקצועות שנמצאים בסיכון לאוטומציה, וכתוצאה מכך ייתכן מאוד שיפוטרו.
יוזמת הדיון, ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), אמרה כי "כל כך הרבה משרות יורדות לטמיון ואנחנו לא מוכנים לכך. מערכת החינוך לא נותנת לדור הצעיר את הכלים כדי להתמודד בשוק התעסוקה העתידי. הממשלה מודעת לשינויים בשוק התעסוקה ולכך שהטכנולוגיה תשפיע עליו לרעה – ולא עושה דבר".
לדבריה, "הרובוטים כאן והם ייקחו מקומות עבודה אם רק ניתן להם, אבל אם נשתמש בטכנולוגיה כדי לשמור על הכישורים שלנו ועל ההון האנושי הקיים, נוכל להתגבר על כך. השינוי חייב להתחיל – זו קריאת השכמה".
הדיון התקיים כחלק מיום בו עסקו ועדות ומליאת הכנסת בשוק התעסוקה ובבעיותיו. כחלק מהדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה, שמעו חבריה הרצאה מפי ד"ר רועי צזנה והרובוט ש-"מייצג" אותו. הסבר: ד"ר צזנה הוא עתידן בוגר הטכניון וחוקר בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב. הוא מתגורר בבוסטון, אך הדבר לא מונע ממנו להרצות בישראל באמצעות בוב – רובוט המייצג אותו, שהוא מפעיל מרחוק. בוב זז על הבמה, באמצעות גלגלים.
ד"ר צזנה, שנראה בווידיאו על גבי בוב הרובוט, אמר כי "התופעה מוכרת לאורך ההיסטוריה: 60% מהמקצועות שהיו קיימים לפני 200 שנה לא קיימים כיום. אנשים העבירו חלק מהעבודה לידיים של המחשבים. במשך תקופה ארוכה, המשרות שאבדו הוחלפו במשרות טובות יותר, שדרשו השכלה גבוהה יותר, אך בימינו, לא כל משרה שנעלמת מוחלפת במשרה חדשה. מתחילת שנות האלפיים לא נפתחו משרות חדשות בארצות הברית".
"האוטומציה הגבירה את היעילות ולכן לא צריך את אותו מספר של פועלים זוטרים", ציין ד"ר צזנה. "החלפנו את הפועלים הזוטרים בפועלים בכירים בעלי יצרנות גבוהה. יחד עם זאת, על אף שמאז 1970 היצרנות עלתה פי שניים – השכר לא עלה. "בגלל זה קיבלנו את הבדלי השכר בין אנשים במומחיות גובהה. תהליך האוטומציה הזה רק ממשיך. רכבים אוטונומיים עולים על הכבישים לפי שר התחבורה של ארה"ב עד 2025 הם יהיו בכל מקום, מחשבים יהיו מסוגלים לבצע ראיית חשבון וייעוץ פיננסי ואפילו ייעוץ רפואי ברמה שעולה על רופאים אנושיים. הם רק ממשיכים להתפתח. "
הוא הוסיף כי "תהליך האוטומציה הזה רק ממשיך. כבר יש רכבים אוטונומיים ולפי שר התחבורה האמריקני, עד 2025 הם יהיו על כל כביש, מה שעלול לייתר מקצועות של נהגים. בנוסף, מחשבים יהיו מסוגלים לבצע ראיית חשבון, ייעוץ פיננסי ואפילו ייעוץ רפואי ברמה שעולה על רופאים אנושיים. הם רק ממשיכים להתפתח".
מחקר שערך לאחרונה במכון טאוב הראה כי– 39% מהעובדים בישראל מועסקים במקצועות הנמצאים בסיכון לאוטומציה. אנחנו רואים שמתכנתים, שרטטים אנשים שמוגדרים מהעבודות שלהם עוברים לשירותים נוהגים במוניות אובר משכירים חדרים אבל הבעיה היחידה שהעבודות הללו מכניסות משכורות נמוכות בהרבה מהמשכורות הקודמות שלהם."
פטיש ליו"ר הוועדה מתלת מימד
ח"כ מנואל טכרטנברג אמר באותה ישיבה : "אני מברך על עריכת היום החשוב. זה נושא שנדחק הצידה כי במדינת ישראל יש דבר יותר דחוף שדוחק את החשוב. "
"חברת איסטמן קודאק הוקמה ב-1888 עם כמה עשרות עובדים מאה שנים אחר כך ב-1988 היא מנתה 145 אלף עובדים והיתה אחד המעסיקים הגדולים בארהב. עשר שנים אחר כך ב-1998 ירדה ל-30 אלף עובדים ובשנות האלפיים פשטה את הרגל כמה פעמים והיום היא חברה אחרת ממה שהיתה."
בהתייחסו לדברי ד"ר צזנה על אופי המשרות המחליפות חלקית את המשרות האובדות אמר ח"כ טרכטנברג: "מי המעסיקים הגדולים ביותר בעולם כיום חוץ ממוסדות שלטון כדוגמת הצבא הסיני? וולמרט מעסיקה 2.1 מיליון ואחריה מקדונלדס המעסיקה 1.9 מיליון עובדים. מה שקרה כתוצאה מהשינויים המרכז התרוקן והקצוות עלו מצד אחד התעשיות המאוד יוקרתיות גוגל אפל וכו' מצד שני וולמרט מקדונלנדס עם שכר מינימום וזה הוביל לגידול העצום של אי השוויון. צריך לשאול לא רק לאן להעביר את הרובוטים אלא איך למנף את השינויים הטכנולוגיים כדי שהקדמה תגיע לא רק לקצה זה או אחר אלא גם כדי למלא תוכן את השדרה המרכזית של התעסוקה"
"במדינות סקנדינביה הפעילו מודל של רשת בטחון מדינתית בתקופת המעברים (שילכו ויהיו תכופים) בין תעסוקות. כמו כן נדרש קשר הרבה יותר אינטימי בין מערכות ההשכלה ובין מעסיקים ובפרט עם המעסיקים שהם החלוץ לפני המחנה. במדינת ישראל הקשב השלטוני אם ישנו מופנה למחוזות אחרים. אנחנו שומעים את המושג סייבר, ומתפארים בזה אבל סייבר זה לא מונח של נושאים בטחוניים – זה הרבה מעבר לזה אבל כשאנחנו באים לחברה האזרחית המושג הזה לא קיים בפן השלטוני. אתם צריכים להשמיע קול גם בעניין הזה."
בדיון דיבר גם צבי שילר, יו"ר האיגוד הישראלי לרובוטיקה. הוא ציין כי "אומרים שהרובוטים כבר כאן אבל מה שאנחנו רואים זו רק תחילתה של מהפכה המתרחשת מול עינינו. מספר הרובוטים עדיין קטן והם לא חדרו לכל תחומי החיים".
לדבריו, "המהפכה הרובוטית תעזור לנו לחיות חיים יותר טובים. לא צריך ואי אפשר לעכב את ההתפתחות הטכנולוגית. במקום זאת, אנחנו צריכים לחבק את הטכנולוגיה, לזהות את ההזדמנויות שהיא מביאה, להגן על מי שעלול להיפגע ולהכין את הדורות הבאים להתמודדות מוצלחת איתה".
"התעשייה הישראלית מובילה בעולם בתחום הרובוטיקה. יש לנו את התשתיות הטכנולוגיות וכוח האדם ואם ננצל אותם – נוכל להיות חזקים. אנחנו, באיגוד, רוצים להפוך את ישראל מרכז עולמי לרובוטים חכמים נקים פה תעשיה שתעסיק יותר עובדים מאשר אלה שייפלטו", אמר.
אחד המשתתפים, אלכס ציגלמן, הציג מדפסת תלת מימד וציין כי היא מסוגלת להדפיס תכשיטים, חומרים ביולוגיים, איברים ביולוגיים ועוד. ציגלמן הגיש ליו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), פטיש שהודפס במהלך הדיון.
עוד בנושא באתר הידען: