כך עולה מדוח שפרסמה הסוכנות הלאומית האמריקנית לאוקיאנוגרפיה ואטמוספירה (NOAA) שמציינת גם את ישראל בין המקומות שבהם נשברו שיאי חום * שיעור המסת הקרח הימי בשני הקטבים שבר שיאים. * פרופ' דני רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית ונציג ישראל ל-IPCCC: המדענים מתריאים אבל מי שיכול לשנות אלו נבחרי הציבור
איזורים נרחבים בכל העולם סבלו מגלי חום בחודש שעבר, כעת מסתבר שגם הטמפרטורה הממוצעת זינקה לגבהים חדשים. יולי 2019 הוא החודש החם ביותר בהיסטוריה מאז החלו המדידות. החום גרם להתכווצות כיסוי הקרח הימי גם בים הארקטי וגם באנטארקטיקה לרמות שפל היסטוריות.
מדו"ח האקלים העולמי האחרון של NOAA שפורסם בסוף השבוע עולה כי מידת החום הממוצעת בכל כדור הארץ היתה גבוהה ב-0.95 מעלות צלזיוס מעל לממוצע המאה העשרים (שהוא 15.8 מעלות צלזיוס בממוצע על פני כל כדור הארץ). ערך זה גבוה מהשיא הקודם שנקבע בשנת 2016 ב-0.03 מעלות צלזיוס. תשעה מתוך עשרת החודשים חמים ביותר התרחשו מאז 2005, כאשר בכל אחת מחמש השנים האחרונות (2015–2019) רשם אחד החודשים שיא מסוג זה.
יולי 2019 סימן את ה - 43 ביולי ברציפות ואת החודש ה - 415 ברציפות עם טמפרטורות, לפחות נומינלית, מעל הממוצע של המאה העשרים. יולי 2016, 2017 ו - 2019 היו היחידים שהייתה להם ירידה בטמפרטורה מתחת לממוצע של תוספת 0.9 מעלות מעל הממוצע של המאה ה-20. כאשר יולי 2019 היולי החם ביותר ברשימה זאת, לפחות באופן נומינלית. נתון זה הביא אותו לחודש החם ביותר שהיה בעולם.
זו הייתה השנה החמה ביותר עד כה בחלקים מצפון ודרום אמריקה, אסיה, אוסטרליה, ניו זילנד, המחצית הדרומית של אפריקה, חלקים ממערב האוקיאנוס השקט, מערב האוקיאנוס ההודי והאוקיאנוס האטלנטי.
קרח הים בשפל – תכסית קרח הים הארקטי הממוצע עמדה על שיא שלילי בחודש יולי, 19.8% מתחת לממוצע - ועבר את השפל ההיסטורי הקודם ביולי 2012. הכיסוי הממוצע של קרח הים באנטארקטיקה היה 4.3% מתחת לממוצע 2010-1981, מה שהפך אותו לקטן ביותר ביולי מזה 41 שנה.
עם זאת, בחלקים מסקנדינביה וממערב ומזרח רוסיה היו טמפרטורות לפחות מעלה מתחת לממוצע. בסיביר, בחלק המרכזי של רוסיה, התרחשו שריפות יער שעדיין משתוללות, בעוד בחלקים אחרים של סיביר התרחשו שטפונות.
הדו"ח גם מציין כי בישראל רשמו חלק מהתחנות שיאי טמפרטורות בחודש שעבר.
פרופ' דניאל רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ונציג ישראל בפאנל הבין ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC) מסביר בשיחה עם אתר הידען, את ההתלכדות של התחממות מחזורית עם גרף ההתחממות הכוללית העולה.
"כאשר אנחנו נמצאים במגמת התחממות הסיבה שכל חודש לא חם מקודמו או שהוא חם במידה מועטה היא כי ישנם תנודות טבעיות, ובעבר היינו רואים התקררויות והתחממויות. ברגע שמרכיבים את הנתונים הללו על מגמה עולה אנו מקבלים עליה בגלים. כל גל חדש קובע שיאים חדשים, והנה עכשיו אנחנו נמצאים במחזור הטבעי של ההתחממות על גבי מגמה של התחממות מעשה ידי אדם ולכן הגענו לשיא חדש בימים אלה."
פרופ' רוזנפלד מדגיש כי הנתונים הללו רק מגבירים את הבטחון, ויכולים לסייע לשכנע את המפקפקים בהתחממות.
התפקיד של המדענים הוא לחפש אחר האמת ולחשוף אותה
"התפקיד שלי כמדען הוא לחשוף את האמת בצורה הברורה ביותר האפשרית ולהביא אותה לידיעה של כמה שיותר אנשים שבכוכם למנף את העובדות הללו למעשה. אני הרבה יותר טוב בדבר הראשון ובשני." יש ויכוח שלצערי אינו ענייני שמנסה למזער או להטיל ספקות במסקנות בדבר אחריות האדם להתחממות העולמית והמשמעות שלה והדבר הזה מוזן על ידי אינטרסים שחלקם ניתנים להבנה – שאנחנו נוטים לקבל כל עדות שמרחיקה מאיתנו את האשמה ונוח יותר להאמין שזה לא באשמתנו ושאנחנו לא צריכים לעשות שום דבר."
"ברגע שיהיה ברור לחלוטין מה העובדות ללא עוררין, וזה יהיה נחלת הציבור, הציבור יבחר בנציגים הפוליטיים שיבצעו את מה שהציבור חושב לנכון. זה הבסיס עליו הוקמו המפלגות הירוקות באירופה, בארץ יש בעיות הרבה יותר גדולות שממסכות את הבעיות הסביבתיות. זה עדיין לא פותר אותנו מהחובה לחנך את הציבור שידע לבחור את הנציגים שלו. אני פועל בסביבה הגלובלית מבחינת העובדות המדעיות והבסיס שלהם.
ש: באתר העין השביעית התפרסם לא מכבר מאמר שמותח ביקורת על חוסר המעורבות של פוליטיקאים, מדענים ועיתונאים בכל הקשור להסברת החומרה של הקריסה שכבר מתרחשת. מה דעתך על הטענות הללו?
פרופ' רוזנפלד: "לעיתונאים יש תפקיד חשוב בלקיחת המידע ותרגומו מהשפה המדעית היבשה שלנו לשפה ברורה לציבור הרחב. אני מנסה לעשות זאת באמצעותך. לי יש כמות זמן מוגבלת והדבר שאני עושה הכי טוב זה להשקיע את מרצי בביסוס העובדות בצורה הברורה ביותר, כדי שאתה תוכל לומר מה יקרה אם נעשה כך או לא נעשה כך."
למרות הכול, פרופ' רוזנפלד מאמין שכוחות השוק יכולים לפתור את המשבר, לפחות בכל הנוגע לאנרגיה "כיום חשמל שמיוצר בתחנות כוח סולאריות זול יותר לפחות בפתח התחנות מאשר חשמל מתחנות כוח בינוניות. הבעיה העיקרית היא היכולת לספק חשמל רק בשעות היום ולא בהכרח כשצריך את החשמל. עם התפתחות הסוללות המפעילות מכוניות חשמליות ואפילו סוללות שאוגרות חשמל בתחנות הכוח העולם הולך לכך מבחינה כלכלית. היום זה יקר יחסית ולכן מה שחסר כאן בסופו של דבר זו רגולציה ממשלתית או בין ממשלתית לפתור את כשל השוק הגלובלי ולהפוך את מה שלא כדאי לכל אחד בנפרד לכדאי מאוד לכולנו יחד."
"מבחינה זאת לדעתי כוחות השוק הם אלה שבסופו של דבר יקבעו, ובכיוון הזה יש מקום לקצת אופטימיות מכיוון שאנו הולכים לכיוון שבו אנרגיה נקיה מהשמש ומהרוח, בפרט שמש הופכת להיות זולה יותר, לפחות בפתח תחנות הכוח הסולריות מאשר אנרגיה מתחנות כוח פחמיות. הבעיה העיקרית הופכת לא האנרגיה עצמה אלא המאגר שלה מהזמן שבו היא זמינה לזמן שבו אנחנו צריכים אותה. עם התפתחות הסוללות החשמליות של מכוניות חשמליות ואיפלו סוללות שאוגרות חשמל בתחנות הכוח העולם הולך לכך מבחינה כלכלית. היום זה יקר יחסית ולכן מה שחסר כאן בסופו של דבר זו רגולציה ממשלתית או בין ממשלתית לפתור את כשל השוק הגלובלי ולהפוך את מה שלא כדאי לכל אחד בנפרד לכדאי מאוד לכולנו יחד."
עוד בנושא באתר הידען: