בועידת הינע טילים שהתקיימה לאחרונה בקונטיקט הודיעו מדענים כי חקרו את הנושא והגיעו למסקנה שמסע בין כוכבי מחוץ למערכת השמש לא יהיה מעשי לעולם.
מסע בין כוכבי מחוץ למערכת השמש לא יהיה מעשי לעולם. הדעה הפסימית הזו פורסמה בועידה המשותפת להינע טילים בהארטפורד, קונטיקט, שבה נדונו אתגרי ההינע החללי בעתיד.
נקודת המוצא של כל החוקרים היא שכל סוג של הינע בין כוכבי ידרוש התקדמויות טכנולוגיות עצומות, אך יש הסבורים כי התקדמויות אלה תוכלנה להתרחש רק בממלכת המדע הבדיוני והן לא תהיינה ישימות במציאות. שימוש בטכנולוגיות הנוכחיות איננו מעשי משום שיידרשו עשרות אלפי שנים הכדי להגיע לכוכב הקרוב ביותר ואפילו בתסריט האופטימי ובטכנולוגיות המתקדמות ביותר, עדיין יקח המסע מאות רבות של שנים. ואולם מעל הכל ישנה שאלה של דלק: כיצד ניתן לבצע מסע לפרוקסימה קנטאורי, אם נידרש לאנרגיה הגדולה פי 100 ויותר מזו שמייצר כדור הארץ כיום?
במאמר קודם ניתחנו כמה זמן יקח להגיע לכוכב הקרוב ביותר אלינו - פרוקסימה קנטאורי - תוך שימוש בהינע האיטי ביותר (מנוע יונים כמו זה שבו נעשה שימוש במשימת דיפ ספייס-1 ב-1998), והמהיר ביותר (האצה כבידתית בעזרת השמש כמו זו שבה נעשה שימוש במשימת הליוס 2 ב-1976). דנו גם באפשרות התיאורטית של שימוש בהינע גרעיני – סדרת פצצות מיזוג גרעיני הנזרקות מאחורי החללית כדי לספק לה דחף, כמו בקונספט דדלוס שהוצע בשנות השבעים.
לרוע המזל, טיסה לפרוקסימה קנטאורי, הכוכב הקרוב ביותר למערכת השמש, בעזרת מנוע יונים תארך 81 אלף שנים, וגם אם נעזר בכוח הכבידה של השמש עדיין נידרש לפחות ל-19 אלף שנים כדי להגיע ליעדנו. המשמעות היא 2,700 ו-600 דורות בהתאמה, בכל מקרה התחייבות ארוכת טווח. כדי להעמיד דברים בפרספקטיבה, לפני 2,700 דורות, הומו ספאיינס טרם פיתח את היכולת לתקשר באמצעות דיבור. לפני 600 דורות, הניאנדרטלים זה עתה נכחדו. גם בעזרת הינע גרעיני נידרש ל-85 דורות כדי להגיע לכוכב השכן, עדיין מדובר במסע ארוך מאוד ונקווה שהם יזכו לנסיעה במחלקת עסקים לפחות....
במפגש מומחים בתחום הינע החלל שנערך לא מכבר, מסתבר שישנם מכשולים בסיסיים יותר בפני האנושות בבקשה להתפשט אל מחוץ למערכת השמש. בתגובה לרעיון שאנו עשויים אפילו לבצע את הטיסה לפרוקסימה קנטאורי במהלך חייו של אדם אחד, קובע פרופ' פאולו לוזאנו, מהפקולטה לאווירונאוטיקה ואסטרונאוטיקה ב-MIT, "במקרה זה נצטרך לדבר על קנה מידה הנדסי שלא ניתן אפילו לתאר".
שאלה חשובה היא לדוגמה כיצד ניתן יהיה לתדלק חללית בין כוכבית. לפי ברייס קאסנטי, פרופסור במחלקה להנדסה ומדעים במכון הטכנולוגי רנסליר, לפחות פי 100 מהאנרגיה הנצרכת בכל העולם בשנה תידרש לצורך המסע. "איננו יכולים לכרות די משאבים בכדור הארץ כדי להכין דלק למסע אחד." אמר קאסנטי במהלך הרצאתו בועידה. "המשאבים הללו פשוט אינם קיימים, נצטרך לכרות אותם בכוכבי הלכת החיצוניים של מערכת השמש."
כדי שהמין האנושי יגיע אל הכוכבים, נידרש להציע תוכנית טובה יותר. גם הצורות המתקדמות ביותר של הינע, אפילו מנועי אנטי-חומר אינם יכולים להקל על הגישור על הפער. לפתע, אפילו זינוק בחלל נראה יותר אטרקטיבי.
באותו נושא באתר הידען: