כך טוען אתר science business. שראיין מומחים שטענו כי עבור אירופה, לאבד את בריטניה משמעותו לאבד את מוסדות המחקר הטובים ביותר של היבשת. עם זאת, ההנחה היא שבריטניה תמשיך בהתחייבויותיה לפחות עד תום תוכנית הוריזון 2020 השאלה - מה הלאה
בניגוד לשאר קצת יותר ממחצית הבריטים מרבית המדענים היו בעד הישארות מהאיחוד. לדוגמה פרופ' סטיב פארבר מאוניברסיטת מנצ'סטר, ממפתחי ארכיטקטורת ARM אמר בכנס ChipEx2016 בת"א בתחילת יוני בהקדמה להרצאתו על שידרוג חקר המוח, כי הוא אינו מעלה על דעתו מצב שבו בריטניה תיפרד מהאיחוד. "אצביע בעד הישארות ביחוד, עבור המדע - זה הדבר הנכון ביותר." אמר.
שר המדע הבריטי, ג'ו ג'ונסון אמר לאתתר Science Business כי אובדן המימון מאירופה עשוי להיות משמעותי. אבל מלבד כמה תכניות מגירה מוסתרות איש לא התכונן לטפל בכך באופן מעשי.
קרלוס מואטס, הממונה על מחקר באיחוד האירופי, ואזרח פורטוגל אומר כי הוא חושש. "אני לא חושב שזה יהיה טוב עבור פורטוגל בפרט", אמר נונו תונס, פרופסור חבר בהנדסת אינפורמטיקה במכון לטכנולוגיות אינטראקטיביות במדיירה. "אנחנו אחת המדינות האטלנטיות של האיחוד האירופי ויש לנו קשרים טובים עם בריטניה. אם מרכז הכבידה של האיחוד האירופי ינוע למרכז ולמזרח אירופה תהיה לנו אפילו פחות השפעה; פורטוגל תהיה להיות אפילו יותר פריפריה. "
"עבור אירופה, לאבד את בריטניה משמעותו לאבד את מוסדות המחקר הטובים ביותר של היבשת" אמר נונס.
באופן דומה, קז'ישטוף קלינקביץ', פרופסור לניהול קניין רוחני באוניברסיטת ורשה, אומר כי מחקר הוא לא "משחק סכום אפס" אלא הזדמנות לחקור סינרגיות ולתאם פעילויות, וכך להגדיל את ההשפעה באמצעות מאמצים משותפים," אמר. לכן יהיה מוזר לצפות שמדינה מסויימת או קבוצת מדינות תיהנינה מהפירוק של מערכת המחקר האירופית. עם זאת קלינקביץ' רואה היבט אחד חיובי אפשרי של עזיבת בריטניה - הוא שזה יעזור מדינות מזרח אירופה לשמר את המדענים שגידלו. "המערכת האוניברסיטאית בריטניה מקדמת בריחת מוחות של חוקרים מיומנים ממדינות רבות."
אחרים חושבים שיהיה קשה יותר, אם הבריטים ידרשו אשרות ממדענים אירופים.
פוליטיקאים, חוקרים לוביסטים מזהירים כי הפסד של קולו המצווה של בריטניה תהיה מכה אנושה לאיכות המחקר באירופה. הבריטים היו הדוחפים החזקים להקמת מועצת המחקר האירופי (ERC), וסיפקה גם חלק ניכר מתקציבו. נשיא החברה המלכותית פול נרס שעמד בראשועדה ובועדה שכללה חתני פרס נובל התערבו כדי למנוע קיצוץ בתקציב ה-ERC.
רבים אומרים כי השר הבריטי לשעבר מדע וחדשנות, דייויד וילטס היה ממנסחי תכנית הוריזון 2020. בלי בריטניה הוריזון 2020 היה נראה שונה בהחלט, אמרה מארי גוגיגן קווין, הממונה הקודמת על המחקריםת,
"האגודה הבריטית לחקר הסרטן וקרן וולקאם סייעו לפיתוח תקנת הגנה על נתונים שאיפשרה ניסויים קליניים חוצי גבולות. באקדמיה למדעים אומרים כי חוקי האיחוד על ניסויים בבעלי חיים הושפעו מהתקנות בבריטניה.
חששות מקיצוץ בתקציב מחקר
האיחוד האירופי עלול גם לאבד את אחד התקציבים הגדולים ביותר שלו בשל עזיבת בריטניה. בשנת 2014, השנה האחרונה שיש לגביה נתונים זמינים, בריטניה תרמה את התרומה השלישית בגודלה לתקציב האיחוד האירופי, 7.1 מיליארד אירו, לפניה היו צרפת עם 7.4 מיליארד וגרמניה עם 17.7 מיליארד. לפיכך, בכל הקשור למחקר, או שמדינות אחרות יעלו את תקציבם או שיהיה צורך לקצץ בהוצאות האיחוד האירופי, כולל מחקר. עם כי ייתכן כי כמו 16 מדינות אחרות (וישראל בתוכן) בריטניה יכולה להמשיך לשלם ולהשתתף בתכנית הוריזון 2020 מבחוץ. בריטניה מובילה כיום עם 1,483 פרויקטים בהוריזון 2020, יותר מכל מדינה אחרת. שניה אחריה ספרד עם 902 מענקים.
המדענים הבריטים שרואיינו לכתבה אומרים כי אינם רואים אפשרות מעשית להפסיק את המחקרים ולכן הם מעריכים שמימונם יימשך עד שנת 2020.
השאלה החשובה היא מה הלאה, תהליך העזיבה אמור לקחת שנתיים, לפי הסכם ליסבון, האם בתקופה כזו ניתן יהיה בכלל לגבש את התוכנית המחקר שלאחר הוריזון 2020, ואם כן, כיצד היא תיראה ללא בריטניה או מה שסביר יותר, עם השתתפות מצומצמת של בריטניה. עדיין אין לכך תשובה.
עוד בנושא באתר הידען: