האם פרוטוקול TCP/IP עשוי להגדיל את רוחב הפס ולייעל את התקשורת עם חלליות בקצה מערכת השמש, במקום התקשורת מנקודה לנקודה המותאמת אישית לכל חללית? סגן נשיא גוגל מבטיח לפתח את האינטרנט הבינפלנטרי
שיתוף הפעולה בין נאס"א לגוגל מתהדק. לאחר יוזמות google earth ו-sky ואפילו בעקבות רכישת מטוס ניסוי עבור נאס"א מגיעה יוזמה חדשה אותה מוביל סגן נשיא גוגל והאוונגליסט הראשי של האינטרנט, וין סרף, ייעשה ניסוי בתחנת החלל הבינלאומית, בטכנולוגית שידור חדשה של נתונים בין החלל לכדור הארץ. ב-2009 הוא מקווה כי תחנת החלל הבינלאומית תארח אב טיפוס של אינטרנט בין פלנטרי שיוכל להביא לסטנדרטיזציה של התקשורת בין כדור הארץ וחלל, ויחליף את התקשורת נקודה לנקודה בין כל חללית לבין כדור הארץ, הנהוג מאז ראשית עידן החלל.
השותפות פותחת כמה אפשרויות חדשות ומרגשות לעתיד התקשורת למרחקים ארוכים במערכת השמש. חלליות מאוישות ורובוטיות יוכלו לתקשר ביניהם ברשת בין פלנטרית יציבה בלא הבעיות הכרוכות כיום במערכות התקשורת הבלתי תואמות.
"הפרויקט החל לפני עשר שנים כנסיון להעריך אילו תקנים של רשת ניתן יהיו שימושיים בתמיכה בתקשורת בין פלנטרית." אמר סרף בראיון שהתקיים עמו לאחרונה. "קחו בחשבון שיש לנו ציוד רובוטי מוסף בקצה מערתכ השמש ובכוכבי לכת, אסטרואידים, שביטים מאז שנות השישים. הצלחנו ליצור קשר עם המכשירים הרובוטיים הללו וכן עם טיסות מאוישות באמצעות תקשורת רדיו מנקודה לנקודה. למהש ברבות מהמשימות הללו הפעלנו רשת תקשורת ייעודית המכונה "רשת החלל העמוק" שנבנתה בידי JPL בשנת 1964.
"למעשה, הפכה רשת החלל העמוק לעמוד השדרה של התקשורת הבין פלנטרית במשך עשורים רבים, אך נדרש כעת שידרוג שלה ככל שאנו רוצים להגדיל את צי המשימות הרובוטיות החוקרות הכל – מפני השטח של מאדים ועד לאיזורים החיצוניים של מערכת השמש. האם לא היה נחמד אם רשת תקשורת תוכל להיות סטנדרטית לפני שבני האדם יחלו לצאת ממסלול המקיף את כדור הארץ?"
"כאשר אנו משגרים חללית בעלת סדרה ייחודית של חיישנים בתוכה, אנו נאלצים לכתוב תוכנת תקשורת ויישומים ייעודיים המתאימים לאלו של מערכת ההפעלה של החיישנים ולבצע מניפולציות" אמר סרף בהסבירו מדוע נדרש תקן אחיד.
האינטנרט משתמשת בפרוטקול TCP/IP הסטנדרטי כך שמיליארדי ישויות מקוונות תמיד תואמות זו לזו. אף כי יש מגבלות גם לאינטרנט, הוא הוכח כמערכת גמישה וסקלבילית (ניתנת להרחבה), כך שבעזרת גוגל, מקווה נאס"א לדחוף קדימה את האינטרנט אל מחוץ לכדור הארץ. "מטרת פרויקט האינטרנט הבין פלנטרי, היא לפתח סדרת תקני תקשורת וספציפיקציות טכניות לתמיכה בקיומה של רשת עשירה בסביבת החלל" הוסיף סרף.
הכל נשמע מעניין, אך מדובר באתגר לא קטן ומלא במכשולים, ולכן מערכת כזו תדרוש כמה טכניקות חדשניות. כיצד ניתן לטפל במגבלת מהירות האור? אחרי הכל, לוקח לאור 40 דקות לגמוע את המרחק אל מאדים וממנו, ועד 12 שעות לפלוטו וחזרה. כיצד מתאימים את המערכת לסיבוב כוכבי הלכת סביב צירם וסביב השמש? המשדרים והקולטים לא יהיו תמיד בצד הנכון של כוכב הלכת. מה יקרה אם אות המגיע מלווין המקיף כוכב לכת אחר ייחסם בידי כוכב לכת, השמש או הירח?
לדברי סרף, פיזור שידורי המידע חייב להתחשב בעובדת ההשהיה ולכן הרשת צריכה להיות סובלנית להשהיות וסובלנית להפרעות (DATA TOLERANT NETWORK או בקיצור DTN. "רשת זו תאפשר לנו לתחזק תקשורת ביעילות גבוהה יותר, נוכל לשדר ולקבל הרבה יותר נתונים מכיוון שלא נצטרך להיות בקו ראיה ישיר עם הקולט הסופי לצורך העברת הנתונים" אמר.
DTN תתבסס על גישת אחסן והעבר הלאה שבהם נעשה שימוש במערכות TCP/IP. אם יש הפרעה להעברת האות, תחנת הממסר תעצור את חבילת הנתונים עד שהאות יתחדש. ואולם, DTN יהיה הרבה יותר קשיח, ויתחשב גם בפער השידור הבין פלנטרי – אפילו פער בן שעות רבות כמו זה הקיים בין כדור הארץ לקצה מערכת השמש. "נוכל להתמודד עם העובדה שישנו פוטנציאל גדול של עיכובים והפרעות במערכת" אמר.
פרוטוקול ה-TCP/IP יפעל בשקיפות מול ה-DTN, ויאפשר למשימות פלנטריות לשמור על אינטרנט מבוזר משל עצמן תוך שימוש ב-DTN כקשר דרך החלל הבין פלנטרי. עכשיו רק נותר לחכות שהאסטרונאוטים הראשונים שינחתו על מאדים יפתחו בלוג.