טור פרשנות: מפת החיבורים של 166,700 תאי עצב בזבוב הפירות כבר משמשת לבניית מודלים במיינקראפט ובמשחקים אחרים — אך מדובר בסימולציה חלקית, לא בהעתק חי או מודע של מוח
קרדיט: FlyEM Project Team, HHMI Janelia; Cambridge Connectomics Group; MRC Laboratory of
הערת המערכת: MaleCNS הוא קונקטום — מפת חיווט של מערכת העצבים המרכזית — ולא העתק תפקודי מלא של מוח הזבוב. בפרויקט NeuroCraft Fly הדינמיקה העצבית ממודלת, ופלטים שנבחרו ידנית מפעילים תוכניות התנהגות מתוסרטות. אין כיום ראיה שהמודל חש כאב, פחד או תשוקה, או שיש לו תודעה. הטור שלהלן עוסק גם במשמעויות האפשריות של התפתחות עתידית בתחום.
הסיפור של היום הוא מהמוזרים, המצחיקים והמפחידים ביותר שנתקלתי בהם. והוא גם עשוי לרמוז שכולנו, בסופו של דבר, חיים בסימולציה אחת גדולה. כלומר, במשחק מחשב, או ב״מטריקס״ שמישהו אחר מריץ. אולי.
מפת החיווט של הזבוב
הכול התחיל ב־3 בספטמבר, כשצוות חוקרים מ־HHMI Janelia, מאוניברסיטת קיימברידג׳, מהמעבדה לביולוגיה מולקולרית של המועצה למחקר רפואי בבריטניה ומ־Google Research פרסם את MaleCNS: מיפוי של מערכת העצבים המרכזית של זבוב פירות זכר בוגר, הכוללת את המוח ואת חוט העצבים הגחוני. זהו פרויקט שנמשך שנים, ובמסגרתו עמלו החוקרים בפרך על זיהוי כל תא עצב וניסו להבין עם אילו תאים אחרים הוא מתקשר. בסך הכול הם מיפו 166,700 תאי עצב וכ־25.6 מיליון קשרים ביניהם. הישג היסטורי לכל הדעות.
ואז הם העלו את מפת החיבורים למחשב.
ולמה לא, בעצם? מהרגע שיש לנו מפה מפורטת של התאים ושל הקשרים ביניהם, אפשר להתחיל לבנות מודל חישובי של פעילותם. מפתחי NeuroCraft Fly מדווחים שהמודל שלהם שומר את רשת 166,700 תאי העצב במחשב ומחבר בין פעילותה לבין עולם משחק. לשם כך נדרשים בערך עשרים ג׳יגה־בייט של זיכרון ואחסון, והמערכת נועדה לפעול גם על מחשב מק חזק.
וזהו. אפשר להתחיל להריץ במחשב מודל המבוסס על מפת החיבורים של מוח הזבוב.
כדי להבהיר: זו אינה סימולציה מושלמת של המוח. היא אינה כוללת, למשל, את כל התהליכים בתאי התמיכה החשובים לפעולה התקינה של מערכת העצבים. היא גם אינה משחזרת במדויק את דרך הפעולה של כל תא, ואינה לומדת ומתעדכנת עם הזמן כפי שזבוב חי היה עושה. היא יכולה להגיב לקלט באמצעות דינמיקה ממודלת ופלטים שנבחרו מראש, שמפעילים התנהגויות במשחק. קשה לומר ברצינות שיש למודל הזה ״תודעה״.
האם למודל יש תחושות?
אבל אולי יש לו כבר תחושות? כאב מיידי? אי־נוחות זמנית? את האפשרות הזו קשה יותר לבחון.
כאשר פעילות ביחידות שסומנו כחלק ממסלולים הקשורים לגירוי מזיק מפעילה תוכנית בריחה, האם משהו שם מרגיש כאב? אנחנו יכולים לראות שהדמות הממוחשבת מתרחקת ממקור הגירוי. אבל מה קורה שם בפנים, בתוך המודל?
אנחנו לא יודעים.
כאשר מופעלות יחידות שהיו קשורות בזבוב המקורי להתנהגות חיזור, והפלט של המודל מפעיל בהתאם התנהגות מתוסרטת — האם המשמעות היא שהמודל מרגיש ״תשוקה״?
אנחנו לא יודעים.
ולמרות שאיננו יכולים לקבוע זאת, אי אפשר להתעלם לגמרי מהשאלה אם מודלים עתידיים, מלאים ומדויקים בהרבה, עשויים לחוות הבזקים של תחושות: כאב, תשוקה, אי־נוחות או פחד. המודל הנוכחי הוא שחזור חלקי מאוד של רשת אמיתית, ולא העתק של מוח חי. אבל ככל שהשחזורים ישתפרו, כך השאלה תהיה קשה יותר.
כל זה אומר שאנחנו צריכים להתייחס בזהירות ובאופן אתי לסימולציות האלה, עד שנבין טוב יותר אם יכולה להיות להן חוויה פנימית אמיתית. על אחת כמה וכמה הדבר נכון כשמבינים שמה שאפשר לעשות כיום עם מפת החיבורים של זבוב, אפשר יהיה אולי לעשות בעתיד גם לחתול, לכלב ואפילו לאדם. אנחנו צריכים להיזהר. אנחנו צריכים להיות אחראים.
ואז פורסמו ברשת הנתונים והכלים של מפת החיבורים, והעולם התחיל להשתגע.
איך להתעלל בזבוב
מי שציפה מהקהילה האינטרנטית לפעול בצורה אחראית ואתית היה אופטימי הרבה יותר מדי. זמן קצר לאחר פרסום המודל החליט מישהו שהוא פשוט חייב לתת לזבוב לחיות בעולם של מיינקראפט. הוא חיבר בין מה שקורה בעולם המשחק לבין קלטים ברשת הממוחשבת, ובין פלטים שנבחרו מתוכה לבין תוכניות פעולה. כך יכולה הדמות לעוף, לטפח את עצמה, לאכול, לברוח מאיומים או לבצע פעולות אחרות בהתאם לפעילות במודל. אין פירוש הדבר שהזבוב ״בוחר״ במובן האנושי של המילה, אבל הפעילות ברשת אכן משפיעה על המתרחש במשחק.
ראוי לציין שמפתח הפרויקט סיפר כי נעזר ב־GPT-6 Astra לטובת העניין. כי זה מה שקורה כשיש לנו בינה מלאכותית שיכולה לעזור לכל אדם לעשות דברים שהיו דורשים בעבר רמת מומחיות גבוהה. כל אחד מתחיל לשחק בכלים יוצאי דופן, והתוצאות בהתאם.
ונראה לכם שזה נגמר שם?
ארבעה ימים לאחר שחיברו את המודל למיינקראפט, מישהו אחר כבר נתן לו להילחם במשחק Doom. ביום הבא כבר חיברו אותו ל־Beat Saber — משחק מציאות מדומה שבו המשתתף צריך לחבוט בקופסאות בחרבות לצלילי מוזיקה. אחר כך החליטו לחבר אותו לשוק ההון. פעילות ברשת של הזבוב שימשה להחלטות אם לקנות או למכור מטבעות קריפטו כמו ביטקוין, ויחידות הקשורות למסלולי תגמול הופעלו כשהמודל ״עשה קופה״. אלה היו הדגמות מתוכנתות, לא עדות לכך שהמודל למד את המשחקים או הבין מסחר.
נשמע לכם כמו התעללות בזבובים במחשב? יש גם צד חיובי: ב־10 בספטמבר החליט אחד מאנשי הרשת שהגיע הזמן לתת למודל להירגע קצת, והריץ אותו ב״גן עדן של זבובים״, עם עצי פרי מסביב ובלי טורפים, מפלצות וירטואליות או חרבות.
אה, ויום לאחר מכן הם שינו את המודל כך שיגיב גם לאותות הקשורים לזכרים וגם לאלה הקשורים לנקבות. ברשת תיארו זאת כהפיכתו של הזבוב ל״בי־סקסואלי״. במקרה זה לפחות מדובר בהדגמה שמזכירה ניסוי שאפשר לנסח בצורה מדעית, אף שהיא אינה מחקר שעבר ביקורת עמיתים. מי שביצע אותה הסתמך על מחקרים קודמים, שלפיהם תאי עצב מסוימים השולטים בתגובת החיזור של הזבוב מופעלים בתגובה לכימיקלים שמשחררת הנקבה. הוא שינה את המודל כך שרשת החיזור תופעל גם בתגובה לאותות שיוחסו לזכרים.
וזה עבד בתוך הסימולציה. כך נוצר, לפי התיאור המשועשע ברשת, מודל של זבוב שנמשך גם לזכרים וגם לנקבות.
מהדגמות רשת לניסויים
הנושא האחרון הזה מעניין במיוחד, כי הוא מראה לנו כיוון לעתיד המיידי: עולם שבו אנשים שאינם פרופסורים ואינם חוקרים במעבדות באוניברסיטה מסוגלים לתרום לעולם המדע בעזרת משחק בסימולציות מורכבות. וכן, עולם שבו אנשים מן השורה מקבלים כוח להריץ סימולציות שמעלות שאלות על כאב, פחד ו… גירוי מיני במוחות ממוחשבים.
כמה זמן ייקח עד שנוכל להריץ בדרך זו גם מודלים של מוחות מיצורים מתקדמים יותר? למשל, כלבים או אפילו בני אדם? והאם נתייחס לאותם מודלים באותה גישה אגבית שאנחנו רואים שנוקטים בה כרגע כלפי מודלים המבוססים על מערכת העצבים של זבובים?
וכל זה מביא אותנו לתיאוריית הסימולציה.
תיאוריית הסימולציה
לפי תיאוריית הסימולציה, כולנו חיים בעולם ממוחשב. כלומר, כולנו — כל אחד ואחת מאיתנו — בעצם סימולציה של מוח שמורצת במחשב. זה לא אומר שאין לנו חוויה פנימית או מודעות עצמית. בדיוק להפך: יש לנו, מכיוון שהסימולציה כל כך חזקה ומקיפה, שהיא מקנה לנו את התכונות האלה.
מי יצר את הסימולציה הזו? ובכן, לפי טיעון הסימולציה שפרסם הפילוסוף ניק בוסטרום ב־2003, ציוויליזציות מתקדמות מספיק יוכלו ליצור סימולציות כאלה בקלות. באותה הקלות שאנחנו כאנושות יכולים, למשל, לייצר משחקים כמו Age of Empires, שבהם אלפי יחידות נלחמות זו בזו. ואפילו ביתר קלות, כך שכל ילד יוכל להרים סימולציה כזו אצלו בבית.
למה בכלל שהציוויליזציות המתקדמות יפתחו סימולציות כאלה? אולי הן רוצות לחקור את העבר שלהן. אולי הן רוצות לבחון איך אנשים יתנהגו במצבים מסוימים. אולי הן רוצות לעשות סקר בחירות, ולכן הן מריצות סימולציה של כל העולם כדי להבין איזה פתק אנשים ישימו בקלפי באוקטובר 2026.
נשמע הזוי שכל כוח המחשוב העצום הנדרש למטלה כזו יהיה בידיים של ילד?
בוודאי. אבל גם האפשרות שלכל אדם יהיה מחשב שיוכל להריץ מודל המבוסס על כל מפת החיבורים של מערכת העצבים בזבוב הייתה נתפסת כפנטזיה מוחלטת לפני שלושים שנה בלבד. ועכשיו יש לנו אנשים שמחברים מודלים כאלה לגני עדן וירטואליים. אז תבינו בעצמכם שמה שאנחנו חושבים כיום שהוא בלתי נתפס ובלתי אפשרי עשוי להיראות לילדים או לנכדים שלנו מובן מאליו וקל לביצוע.
נהוג היה להתייחס לתיאוריית הסימולציה בחיוך ובגיחוך. אני חושד שככל שנוכל לשפר את הסימולציות שלנו של מוחות — גם של זבובים וגם של יצורים מתקדמים יותר — כך נקבל את התיאוריה הזו ברצינות רבה יותר.
בעולם שבו אנחנו נכנסים עמוק יותר מדי שנה למחוזות המדע הבדיוני, כבר אי אפשר לפסול שום רעיון בקלות.
אז זה מה שקרה באינטרנט בעשרת הימים האחרונים.
ומה שלומכם?
שאלות ותשובות
מהו קונקטום?
קונקטום הוא מפה של תאי העצב ושל הקשרים ביניהם. הוא מתאר את מבנה רשת העצבים, אבל אינו משחזר לבדו את כל התהליכים החשמליים, הכימיים והביולוגיים שמתרחשים במוח חי.
האם NeuroCraft Fly הוא מוח זבוב מלא?
לא. המודל משתמש ברשת החיבורים של MaleCNS, בדינמיקה חישובית ממודלת ובפלטים שנבחרו ידנית כדי להפעיל תוכניות התנהגות בעולם המשחק. מפתחיו עצמם מדגישים שהוא אינו משחזר את הפיזיולוגיה או את ההתנהגות הטבעית של זבוב.
האם יש ראיה שהמודל חש כאב או תשוקה?
לא. אפשר לתכנת תגובה של התרחקות מגירוי או להפעיל מסלולים הקשורים לחיזור, אבל תגובה חיצונית אינה מוכיחה קיומה של חוויה פנימית או תודעה.
מה הערך המדעי של הדגמות כאלה?
הן יכולות לסייע בבדיקת השערות על הקשר בין מבנה הרשת לפעילות ולהתנהגות, ולהנגיש כלים מורכבים למפתחים ולקהל רחב. כדי להפוך הדגמה למחקר מדעי נדרשים תכנון ניסוי, ביקורות מתאימות, תיעוד וניתוח שעובר ביקורת עמיתים.
המאמר המדעי
עוד בנושא באתר הידען
- הקוף שמוחו הועתק למחשב — ומערער את יחסי הכוחות הגלובליים
- מתי אוכל להעלות את המוח שלי למחשב?
- ייתכן שלעולם לא נדע אם בינה מלאכותית מודעת, אומר פילוסוף מקיימברידג׳
- מיליון תושבים על מאדים, תודעה דיגיטלית והסינגולריות: המדע מציב גבולות לחלומות של עמק הסיליקון
- מה יכול זבוב הפירות להריח?
לפרסום המקורי: [הזבוב שקם לחיים במיינקראפט — המדריך לעתיד, ד״ר רועי צזנה](