הצילום בוצע ממרחק של 1.6 מיליון קילומטר על ידי החללית DSCOVR, תוך ניצול ההזדמנות של הימצאות החללית מאחורי הירח בזמן המולד, ולכן כל הצד ה"אפל" היה מואר באור השמש

מצלמה המותקנת בחללית Deep Space Climate Observatory (DSCOVR) של נאס"א צילמה את המראה הייחודי של הירח נע מלפני הצד המואר של כדור הארץ. סדרת התמונות הניסיוניות מראה את ה"צד האפל", כלומר הצד שאינו נראה מכדור הארץ, מואר כולו.
התמונות צולמו על ידי מצלמת Earth Polychromatic Imaging Camera (EPIC) – מצלמת CCD בעלת רזולוציה של ארבעה מגה פיקסל המותקנת כטלסקופ על החללית DSCOVR, הנמצאת במרחק של 1.6 מיליון קילומטרים מכדור הארץ. מנקודה זו, בין השמש לכדור הארץ, ממלאת החללית DSCOVR את תפקידה העיקרי: לנטר בזמן אמת את רוח השמש עבור מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA).
מצלמת EPIC שומרת על מיקום בו היא תמיד רואה את כדור הארץ מואר כולו בעת סיבובו סביב צירו, ובכך מאפשרת תצפיות מדעיות של שכבת האוזון, הצמחייה, גובה העננים ואירוסולים באטמוספירה. מהרגע שבו תחל EPIC לבצע תצפיות סדירות בספטמבר 2015, תספק המצלמה סדרת תמונות של כדור הארץ שתאפשר לחקור את השונות היומית על פני כל כדור הארץ. פעמיים בשנה תלכוד המצלמה את הירח ואת כדור הארץ ביחד מכיוון שמסלולה של DSCOVR חוצה את מישור ההקפה של הירח את כדור הארץ.
התמונה צולמה ב-16 ביולי 2015, מולד הירח מנקודת ראותינו, בין השעות 15:50-20:45 שעון החוף המזרחי, ומראה את הירח נע מעל האוקיאנוס השקט ליד צפון אמריקה. הקוטב הצפוני נמצא בפינה השמאלית העליונה של התמונה, דבר המשקף את הנטייה של מסלול כדור הארץ מנקודת המבט של החללית.
הצד המרוחק של הירח לא נצפה עד שנת 1959 כאשר החללית הסובייטית לונה 3 צילמה את התמונות הראשונות. מאז צילמו כמה חלליות של נאס"א את הצד המרוחק של הירח לפרטי פרטים. אותו צד של הירח פונה כל העת לעבר כדור הארץ משום שהירח נעול כבידתית לכדור הארץ. פירוש הדבר הוא שמשך ההקפה שלו את כדור הארץ זהה למשך סיבובו סביב צירו.
במאי 2008 צילמה החללית דיפ אימפקט תמונה דומה של כדור הארץ והירח ממרחק 50 מיליון קילומטרים. סדרת התמונות ההיא הראתה את הירח חוצה מלפני כדור הארץ כשהצד המרוחק שלו מואר חלקית על ידי השמש.
התמונות ב"צבע טבעי" של EPIC נוצרו משילוב של שלושה צילומים רצופים באמצעות מסננים שונים. EPIC מסוגלת לצלם באמצעות עשרה מסננים כאלה בטווח הספקטרום שבין האור העל-סגול לתת-האדום הקרוב, כדי לייצר מגוון תוצרים מדעיים. הערוצים האדום, הירוק והכחול שימשו בתמונה צבעונית זו.
שילוב שלוש תמונות שצולמו בהפרש של 30 שניות זה מזה בעוד הירח נע בזמן זה, גרם לתופעה מלאכותית קלה אך מורגשת בצד הימני של הירח, מכיוון שהירח נע ביחס לכדור הארץ בין הזמן שבו צולמה התמונה הראשונה (בחשיפה לצבע האדום) לבין האחרונה (ירוק), ולכן החלק הימני של הירח נראה מעט ירוק יותר לאחר שילוב שלוש החשיפות. תנועה טבעית זו של הירח גם גרמה להטיה קלה לאדום ולכחול בצד השמאלי של הירח בתמונות אלה.
הצד המרוחק של הירח חסר את המישורים הבזלתיים הגדולים או הימים כפי שאנו מכנים אותם, השולטים בצד הפונה לכדור הארץ. התצורות הגדולות ביותר בצד המרוחק של הירח הן ים מוסקבה בצד השמאלי העליון ומכתש ציולקובסקי בצד השמאלי התחתון. רצועה דקה של אזור מוצל נראית בצד הימני של הירח.
"מפתיע לראות עד כמה כדור הארץ בהיר יותר מהירח", אומר אדם סאבו, מדען פרויקט DSCOVR במרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א במרילנד. "כדור הארץ שלנו הוא עצם בוהק באפלת החלל בהשוואה לפני השטח של הירח".
כאשר EPIC תחל בתצפיותיה הסדירות בספטמבר 2015, תעלה נאס"א לאתר ייעודי לכך תמונות צבעוניות יומיות של כדור הארץ, 12 עד 36 שעות לאחר צילומן. תמונות אלה יציגו את כדור הארץ מנקודות מבט שונות כשהוא סובב סביב צירו במהלך היום.
DSCOVR היא שותפות בין נאס"א, NOAA וחיל האוויר האמריקני, שמטרתה העיקרית היא לשמר את יכולת הניטור של רוח השמש, נתון חיוני לדיוק התראות התופעות בחלל המשפיעות על כדור הארץ ("מזג אוויר חללי") ולתחזיות של NOAA.
שאלות ותשובות
מה צילמה מצלמת EPIC של החללית DSCOVR?
המצלמה צילמה את הירח חוצה מלפני הצד המואר של כדור הארץ, כשהצד המרוחק של הירח, שאינו נראה מכדור הארץ, מואר כולו באור השמש.
מדוע הצד המרוחק של הירח היה מואר כולו?
התמונה צולמה ב-16 ביולי 2015, בזמן מולד הירח, כשהחללית DSCOVR נמצאה מאחורי הירח. במצב זה השמש מאירה את הצד שאינו פונה לכדור הארץ.
היכן נמצאת החללית DSCOVR ומה תפקידה?
החללית נמצאת במרחק של 1.6 מיליון קילומטרים מכדור הארץ, בין השמש לכדור הארץ. היא מנטרת בזמן אמת את רוח השמש עבור NOAA.
למה אנו רואים תמיד את אותו צד של הירח?
הירח נעול כבידתית לכדור הארץ, ולכן משך ההקפה שלו את כדור הארץ זהה למשך סיבובו סביב צירו. הצד המרוחק לא נצפה עד 1959, כשהחללית לונה 3 צילמה אותו לראשונה.