דבר עורכי סיינטיפק אמריקן בפתח הגליון שהוקדש למלאת 200 שנה להולדתו של דארווין * האבולוציה, הבסיס של כל מדעי הטבע לא נלמדת כלל במערכת החינוך הישראלי
בגיליון זה אנו מציינים, יחד עם כל העולם הנאור, 200 שנה להולדתו של צ'ארלס דארווין ו-150 שנה להופעת ספרו "מוצא המינים", ספר שהניח את הבסיס לאחד הרעיונות החשובים ביותר במדע: תורת האבולוציה. ארבעה מתוך שבעת המאמרים בגיליון זה עוסקים אפוא בדרווין ובתורתו.
במשך 150 שנות קיומה הוכיחה תורת האבולוציה את חיותה ואת חיוניותה. תגליות חדשות, כגון התפתחות הגנומיקה, העמיקו והרחיבו אותה, והיא מוסיפה להתפתח ללא הרף. השפעתה על התפתחות מדעי החיים היא מהותית וכך גם יכולתה "לקדם טכנולוגיות יעילות מאוד בתחומי הבריאות, אכיפת החוק, האקולוגיה ושיטות שונות של ייעול ותכנון".
מעניינת גם ההקבלה הפילוסופית הנעשית לעתים בין תמונת היקום הפיזיקלי והביולוגי. במחצית הראשונה של המאה ה-20 שלטה תמונת היקום הסטטי, שאין לו התחלה ואין לו סוף, והיא הייתה מקובלת גם על אלברט איינשטיין. התיאוריה האבולוציונית של היקום, שתחילתו במפץ הגדול, הוצעה לראשונה בידי ז'ורז' למטר ב-1931, והיא השלטת כיום ומקובלת על כלל הפיזיקאים.
על אף הצלחתה של תורת האבולוציה, ואולי דווקא בגללה, ה"מלחמה" נגד תורתו של דארווין נשארה בעינה זה 150 שנה. השתנו רק השיטות והכלים. במקום "משפט הקופים" הידוע לשמצה, שבו הועמד לדין ב-1925 המורה ג'ון סקופס במדינת טנסי שבארה"ב בעוון הוראת תורת האבולוציה של דרווין, אנו מוצאים כיום את הבריאתנים (Creationists) הדוגלים ב"תכנון תבוני" (Intelligent Design), ובהם גם מדענים ובעלי קתדרות באוניברסיטאות. הם מאמינים כי "מתכנן אינטליגנטי" היה אחראי להופעת החיים ולהתפתחותם, ולא האבולוציה. את היעדר הביסוס המדעי לטענתם הם מנסים לכסות בטיעון כי "לא ייתכן" שתופעה מורכבת כל כך כמו החיים על כל צורותיה תהיה תוצאה של ברירה טבעית, הסתברותית ביסודה, והיא חייבת להיות פרי יצירתו של כוח עליון. מילת המפתח היא "מאמינים". היה אפשר לקבל את הדוגמה של התכנון התבוני, כמו כל שאר הדוגמות בתחום האמונה הדתית, לולא ניסיונם העיקש לערבב בין התחום המדעי לתחום הדתי על ידי "שלילתה" של תורת האבולוציה.
למרבה הצער, זירת המאבק נגד תורת האבולוציה היא לא רק בתחום הפילוסופיה של המדע, בכתבי עת מדעיים ובעיתונות. הזירה המכרעת היא בתחום החינוך: בבתי הספר, במכללות ובאוניברסיטאות. הגיעו הדברים לידי כך שבכמה מדינות בארה"ב נעשו ניסיונות לחוקק חוקים שיחייבו את הוראת התכנון התבוני בבתי ספר במקביל לתורת האבולוציה.
ומה המצב לגבי הוראת תורת האבולוציה במערכת החינוך בארץ? נראה כי לא מתנהל מאבק כלשהו מן הסיבה הפשוטה כי אין חובה ללמד את תורת האבולוציה, אחד מעמודי התווך של המדע המודרני, בבתי הספר שלנו. משרד החינוך נוהג כאן כמו "יחף המהלך על שברי זכוכית": הוא אינו מחייב את הכללת תורת האבולוציה בתכנית לימודי ביולוגיה, אלא רק מאפשר ללמדה כנושא בחירה בלימודי ביולוגיה מורחבים בהיקף של חמש יחידות. ולכן לא זו בלבד שהאבולוציה אינה נלמדת במערכת החינוך החרדי והממלכתי-דתי, אלא למעשה אף לא במערכת החינוך הכללית. נראה כי "רק מורים מעטים בוחרים להכין את התלמידים לבגרות על נושא זה. הרוב מעדיפים נושאים אחרים, כגון גנטיקה, מיקרוביולוגיה או מערכת הדם" (עפרי אילני, הארץ, דצמבר 2008).
האגודה האמריקנית לקידום המדע (AAAS) פעלה רבות במשך העשור האחרון לבניית גשר בין הקהילייה המדעית לבין הקהילייה הדתית בנסותה לפתח דו-שיח בנושאי מדע, דת ואתיקה. האכזבה הייתה גדולה כשהחלו הבריאתנים להפיץ סרט תעמולתי הקרוי בשם "דחוי" (Expelled). הסרט מרחיק לכת עד כדי האשמת תורת האבולוציה בגזענות ובנאציזם. בייחוד מקוממים בסרט קטעים מזעזעים שבהם נעשית הקבלה בין תורת האבולוציה ובין תמונות מן השואה. בעקבות יציאת הסרט והפצתו פרסמה האגודה האמריקנית לקידום המדע תצהיר חריף שבו צוין בין השאר: "בעת שארה"ב עומדת בפני אתגרים רציניים בתחום הכלכלה, אסור לנו להסתכן בחבלה במאמצים שלנו לתת חינוך מדעי טוב ככל האפשר לדור הבא. זה מגיע לילדנו".
כ-150 שנה לאחר שפרסם את תורתו, ממשיך דארווין להיות דמות מרכזית בשדות הביולוגיה והרפואה, ועם זאת, האיש ותורתו עדיין נתונים במחלוקת עמוקה ומתמשכת.
גם אנו במדינת ישראל צריכים לגלות סובלנות, ולמצוא את הגשר בין הקהילה המדעית לבין הקהילות הדתיות, באשר לנושאי מדע, דת ואתיקה כדי ליצור חינוך טוב יותר לתלמידינו.