פרופ' עילם גרוס ממכון ויצמן, שעמד בראש קבוצת גילוי ההיגס בפרויקט אטלס סיכם את הגילוי ואת הצפוי בהמשך, וכמו עמיתיו גם הוא יצא להגנת המדע הבסיסי מפני חרב הקיצוצים המאיימת. פרופ' גרוס אמר את הדברים הללו לקבוצת עיתונאים ישראלים שביקרה בסרן בהזמנת האקדמיה הלאומית למדעים
- מנכ"ל Cern רולף הוייר: החלום שלי הוא שנמצא את החלקיק הראשון של החומר האפל. כתבה ראשונה בעקבות סיור במתקני Cern
- רשמי סיור ב-CERN חלק ב': הדלת המובילה אל המפץ הגדול
- רשמי סיור ב-CERN, חלק ג' האם נשוט רק אם נדע שיש אמריקה מעבר לאוקיאנוס? פרופ' אליעזר רבינוביץ' מהאונ' העברית על חשיבות המדע הבסיסי (גלריה – LHC)
"הקבוצה הישראלית תרמה חלק חשוב בבניית הגלאי. בשנת 2012, שלושה מדענים ישראלים היו בתפקידי מפתח בגילוי ההיגס". כך אומר פרופ' עילם גרוס ממכון ויצמן, שעמד בראש הקבוצה שחיפשה אחר ההיגס ולבסוף גם גילתה אותו בפרויקט אטלס בסרן, לחברי משלחת עיתונאים ישראלים שהגיעו לסרן (CERN) בסיור שארגנה האקדמיה הלאומית למדעים ואמנויות, בעקבות הצטרפותה של ישראל כחברה מלאה בסרן.
"אנחנו מניעים את המדע על־ידי סקרנות. הדמיון חשוב יותר מידע, מדע שמונע על ידי חדשנות."
"אם כל החיים היינו עושים מדע יישומי היינו מסתובבים עם נרות, אולי נרות משוכללים יותר. בזכות מדענים החל ממקסוול, ופארדיי במאה ה-19 קידמנו את ההבנה של האלקטרומגנטיות. המדע כבר הביא אותנו קדימה והאלקטרוניקה רק מדביקה את הקצב." גרוס גם ציין את תרומתה של Cern לאנושות, שכבר כיסתה את עלות המאיץ כמה וכמה דורות קדימה - פרוטוקול WWW.
לעיתונאים אמר: "אנחנו צריכים את העזרה שלכם כדי שתסבירו לעולם שזה שגילינו את ההיגס לא אומר שגילינו את הכל, הממשלות צריכות להבין זאת."
"הפיסיקאים מנסים לענות על ארבע שאלות: ממה אנחנו עשויים? למה אנחנו קיימים? איך הכל התחיל? ומהו גורל היקום?"
"התשובות לכל השאלות הללו קשורות למסה ולפיכך, בוזון היגס הוא הבסיס לכל אלה. ביקום שאין בו כלום, כל חלקיק יכול לנוע במהירות האור. אבל אז בה מי שבא ומילא את היקום בשדה ההיגס עשירית מיליארדית השניה לאחר המפץ הגדול. לחלקיק יש אינטראקציה עם השדה ולכן תנועתו מואטת."
"ב-18995 גילה תומפסון את האלקטרון ואמר "to the useless electron ". כדי לבצע את הניסוי נדרש תומפסון לציוד בשווי 100 דולר, היום נדרשים מיליארדי דולרים כדי למצוא את הבסיס לכוחות האחרים כדי לבנות גלאים. את המודל הסטנדרטי אפשר לבנות ממעט חלקיקים ולשים על פאזל, אך השלמת הפאזל לא הצליחה כי חסר חלקיק. בנינו טכנולוגיה באמצעותה רואים חלקיקים כמו שאתם רואים אותי. בנינו פשוט עין ביונית יותר משוכללת מהעין שלנו (הכוונה למאיץ א.ב.)."
"החומר שאנחנו רואים הוא 5% מהיקום וכל השאר מהווה אנרגיה אפלה או חומר אפל, שני גורמים שאנחנו בטוחים שחייבים להיות שם אך איננו מוצאים אותם. אנחנו ממשיכים לעשות ניסויים כי אין לנו מושג איפה הם אמורים להיות. זו הסיבה לבניית המאיצים וזה גם עונה על השאלה מדוע עם מאיצים קודמים לא הצלחנו למצוא רמזים לגבי החומר האפל והאנרגיה האפלה."
לפי הנוסחה המפורסמת של איינשטייןE=mc² , כדי לייצר חלקיקים צריך להשקיע אנרגיה שלפחות שווה למסה של החלקיק שאותו אנחנו צריכים למצוא, אם לא מצאתי חלקיק עד רמת אנרגיה מסויימת אזי או שהוא לא קיים או שהוא יותר כבד. יכול להיות חלקיק סופר סימטרי או אינטראקציה של חומר אפל, של חלקיק דועך בלתי נראה. או שנמצא במאיץ הנוכחי (לאחר שידרוגו) או במאיץ הבא אחריו או שנעמוד בפני שוקת שבורה.
אם לא היינו מגלים את ההיגס היינו עומדים במצב שלא היה לנו מושג מה קורה. כמעט היינו במצב זה אבל בסוף זה הסתדר. התהליך הזה הוכיח לנו שיש צורך להמשיך לחקור. גם אם נעצום את העיניים, היקום עדיין שם, צריך להמשיך משום שאנחנו סקרנים, אף פעם אי אפשר לדעת מה זה יביא, והיקום ימשיך להתקיים, אך אנו לא נדע מה הוא צופן בחובו.
פרס נובל לפיסיקה לשנת 2013, בו זכו פיטר היגס ופרנסואה אנגלטר זכה להרבה רעש, ובפעם הראשונה הוזכר שמה של סרן, משום שבדרך כלל ועדת פרס נובל לא מציינת נסיונות שהביאו להוכחת התיאוריה שבגינה ניתן הפרס.
פרופ' גרוס מצטט את חברת ועדת פרס נובל, ברברה קנון, שפתחה בקטע מפרק ט' בספר ישעיהו: "הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁך רָאוּ אוֹר גָּדוֹל".
"זה טבעו של המדע, שכשאנחנו מתחבטים בבעיה, אנחנו עשויים לחוש שאנחנו מהלכים בחשיכה של הבלתי נתפש. אנחנו חשים שחייב להיות משהו שיכול להסביר את התסבוכת אבל אנחנו לא מצליחים לשים עליו את האצבע…. הוא אולי שם בחשיכה - ממש מולנו… עוד צעד קטן."
"אלו הרגעים הגדולים בחייו של כל מדען, כשהוא חש שלפתע שהוא רואה משהו שאף אחד לפניו עוד לא ראה. אור חדש מפציע בטבע. זה יכול להאיר כברק או לזהור ולגדול לאיטו. המדענים הם אלו שזוכים ראשונים לחוות את האור וההארה הזו יכולה להיות בפרט קטן או תובנה עמוקה שמשנה את כל תפישתינו אבל בכל מקרה זהו אור גדול בחשיכה"
"והאור הגדול הזה אינו מיועד רק לנו, הוא מיועד לכל האנשים, לכל העולם כלו, כי תובנה מדעית טבעה שתופץ על פני כל העולם…. היא מתנה לכל המין האנושי. כי ברגע שמשהו הואר, אי אפשר לכבותו. מה שהתגלה לא ניתן עוד להסתיר, כי כשתובנות חדשות באות להבנה הכוללת שלנו, הן שם לנצח. הן מהוות את הבסיס לעוד תובנות חדשות, עוד הארות חדשות שתבואנה בזמנן."
גרוס מסכים איתה ומוסיף: "אנחנו הילכנו בחשכה 50 שנה, מנסים להאיר עוד עמוד חשוך בספר הטבע המופלא. CMS ואטלס, שני הניסויים הגדולים של ה-LHC האירו עוד עמוד בטבע למען הדורות הבאים. 6,000 פיסיקאים הטביעו את חותמם על ההיסטוריה וזו רק תחילתו של המדע החדש של המאה ה-21".