האם זה מוסרי לגדל תירס לייצור דלק? האם מישהו חישב כמה מים מתבזבזים בתהליך הזה -45 אלף ליטרים כדי לייצר ליטר אחד של אתנול,שלא לדבר על כך שהתהליך גרם להתייקרות המזון דווקא לעניים
בכתבות קודמות ציינתי את השלילה שבגידול תירס ודגנים אחרים לצורך ייצור אתנול כלומר לייצור תחליף צמחי לדלק מחצבי. במקום לשווק תירס לייצור קמח עבור מזון, מגדלים "תירס-טרופי" שגדל לגובה רב ומייצר פרחים / קלחים מאוחר יחסית, גבעולי הזן מכילים 25% יותר סוכרים שניתן להתסיסם לקבלת אתנול, כלומר במקום לגדל מזון מגדלים דלק.
לאחרונה מתקיימות הפגנות מחאה אלימות במקסיקו, בגלל עלית מחיר מוצרים שעשוים מקמח תירס, בארה"ב עלו מחירי גרעיני-תירס בשנים אחרונות, בעקבות עלית מחירי התירס עלו מחירי הבשר והחלב ב 25%, חקלאים גידלו יותר תירס והתוצאה היא שהשנה נוצרים עודפים, לכאורה היו אמורים המחירים לרדת ... ולא היא. החוואים אוגרים את עודפי הגרעינים ומצפים לעליה נוספת במחירים, כלומר, שוב הפניית מוצרי מזון לייצור דלק אינה הפתרון הנכון לבעיה ...
ז'אן זיגלר (Jean Ziegle), פרופ' לסוציולוגיה באוניברסיטת ג'נבה ובסורבון, "יועץ מזון לאו"ם", מציע חמש שנות מורטוריום על ייצור דלק מתוצרת חקלאית, בהנחה שתוך חמש שנים תמצא שיטה כלכלית לייצור אתנול ממוצרים צמחיים שאינם מזון (קני-תירס וקלחים, קש, עלי בננה, שבבי-עץ וכד') . בינתיים מציין זיגלר כי : "מ-250 ק"ג תירס ניתן להפיק כ 50 ליטר אתנול, כמות תירס שדי בה כדי להאכיל ילד אפריקאי או מקסיקני במשך שנה".
מחירי החיטה הוכפלו תוך שנה, מחירי התירס עלו פי ארבעה. היצרניות הגדולות של גרעינים לדלק הן ברזיל וארה"ב, כאשר בשני המקרים שליטי המדינות אינם מתחשבים בתוצאות המידיות לשוק המזון העולמי.
זה מכבר חתמו נשיאי שתי המדינות על הסכם שמחייב את ברזיל וארה"ב להמריץ ולתגבר את ייצור האתנול. כאן המקום להבהיר את ההבדלים בין שתי הארצות: בברזיל עיקר יצור האתנול מקנה סוכר, כמות שולית מיוצרת מסויה בארה"ב מיוצר האתנול מתירס (גרעינים). בברזיל משמשת פסולת צמחית להסקת תהליך הפקת האתנול, בארה"ב מסיקים את התהליך בגז טבעי . בברזיל משמידים יערות כדי לפנות שטחי חקלאות לגידול דלק, בארה"ב מסבים שטחים בהם גודל מזון לגידול דלק .
בתגובה לכך טוען זיגלר כי : "הפנית שטחים חקלאיים לגידול דלק מהווה פשע נגד האנושות". לכן יש "להפסיק את המשך המדיניות שגורמת לרעב".
מסתבר כי יש יותר מסיבה אחת לשקול ולבדוק "גידול דלק" בזהירות מרבית. כאשר מחפשים פתרון חקלאי לבעיית הדלק אין בימצא "קליע-כסף", בנוסף ללחץ על הספקת מזון, ניפגעים מקורות מים !
על-פי ז'רלד שנור (Jerald Schnoor,) פרופ' להנדסה סביבתית המשמש כמנהל המרכז למחקר סביבתי באונ' איווה (Center for Global and Regional Environmental Research at the University of Iowa), השימוש הגובר ביותר שטחי חקלאות לגידול דלק פוגע במערכות המים.
פרופ' שנור ישב ראש וועדה לאומית למחקר, הוועדה בדקה את השפעת גידול דלק (ביופיול) על הספקת המים. מטרת המדינה (ארה"ב) להגדיל את ייצור הדלק פי שש, ל-133מליון ליטר עד שנת 2017 . משמעות גידול כזה הוא שימוש בהרבה יותר דשנים, קוטלי-חרקים וקוטלי עשבים, שרידי הכימיקלים יזרמו לנהרות, לאגמים, לאוקיאנוסים וירעילו את הסביבה.
בארה"ב מהווה תירס את הגידול העיקרי לייצור דלק. זמינות המים שונה באיזורי גידול שונים, ברוב המקרים התירס מושקה. לייצור של 250 ק"ג גרעיני תירס יש צורך ב 45.000 ליטר מים, על כך יש להוסיף את כמויות המים הדרושות להפקת האתנול, כלומר לצורך הפקת ליטר אתנול מבוזבזים יותר כ 1000 ליטר מים. האם יש לכך הצדקה ? כלכלית ? חברתית ? סביבתית ?
מים משמשים לייצור חשמל, לקרור בתעשיה, לספורט,בידור ובילוי, לסביבה טיבעית-עבור חיות בר ודגים ומעל לכל לחקלאות ולשתיה, מים היו תמיד משאב חשוב וחיוני, לאחרונה הופך משאב זה לבולט בחסרונו, חסרון שמורגש היטב גם באיזורים נרחבים בארה"ב. כאשר מביאים בחשבון את בעית זמינות המים בעולם כולו נכון יהיה לחזור ולחשב את הצורך להשתמש במים לצורך ייצור דלק .
המהלך הנכון יהיה לפתח הליכים להפקת האתנול מפסולת צמחית, וכן לגדל "צמחי דלק" - ז'טרופה - באיזורים ובתנאים בהם לא ניתן לגדל מזון.