לאורך השנים השקיעה הקרן הדו-לאומית כ-315 מיליון דולר בכ-1200 מחקרי תשתית חקלאיים, שהובילו להשפעה ישירה וממשית על הפיתוח החקלאי בארה"ב ובישראל * מבין תחומי המחקר שהקרן תומכת בהם - מחקר גנטי ומולקולרי בצמחים, מחקר גנטי בבעלי חיים, בריאות בעלי חיים, תוצרת חקלאית איכות וכמות, הגנת הצומח, התמודדות עם מזיקים, מדעי הקרקע והמים, הנדסה חקלאית
קרן BARD, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוחים חקלאיים של ארצות הברית וישראל חוגגת בימים אלה 40 שנות להיווסדה. מטרת הקרן היא לעודד ולקדם מחקרים חדשניים משותפים למדענים מישראל ומארה"ב,ולתמוך בהם מתוך רצון לטפח חדשנות פורצת דרך והתקדמות בתחום המחקר, ייצור המזון והפיתוח החקלאיים לתועלת שתי המדינות.
לאורך 40 שנות פעילותה השקיעה הקרן למעלה מ-315 מיליון דולרים במחקרים תשתיתיים ויישומיים לקידום החקלאות בשתי המדינות. בכל שנה מממנת הקרן מחקרים תשתיתיים ויישומים בהיקף 7 מיליון $ באופן שווה בין שתי המדינות. הושקעו ביותר מ-1200 מחקרי תשתית חקלאיים, שהובילו להשפעה ישירה וממשית על הפיתוח החקלאי בארה"ב ובישראל.
במשך השנים שמרה קרן BARD על מעמדה כספינת הדגל של מצוינות בפיתוח מדעי בתחום החקלאי, בזכות תהליכי מיון ובחירה קפדניים, והודות לשימוש במתודולוגיה אפקטיבית המשמשת מודל לחיקוי בתחום המימון של מחקר תחרותי דו-לאומי.
בין הישגי הקרן במהלך שנותיה ניתן למנות פיתוח של זן עגבניות חדש ומתוק, הארכת חיי המדף של המנגו, הפקת יותר קטשופ מעגבניה, הפקת יותר כותנה בפחות מים, ניצול פסולת מגידול דגים ומיחזור המים לשם גידול נוסף, גידול בזיליקום ללא כימיקלים ועוד לא מעט הישגים, שכבר משווקים בעולם המסחרי ומשמשים ככלים בתחום החקלאות והביו-טק. התוצרת הובילה להכנסות עצומות למדינה, חיסכון במשאבים, ותרומה להגנה על הסביבה.
פרופ' יורם קפולניק, מנכ" לקרן BARD: ארבעים שנה של יוזמה ופעילות דו-לאומית מהווה הוכחה נוספת לקשר האסטרטגי ההדוק בין ארה"ב לישראל, ואני משוכנע שקשר זה ימשיך לספק לענף תוצרים בעלי ערך מוסף אמיתי עבור הענף.אנו גאים באמות המידה של פעילות הקרן במהלך שנות הפעילות, יעילות קבלת ההחלטות בה והתמורות החברתיות, הסביבתיות-חקלאיות והכלכליות לטובת שתי המדינות". בעוד שבעלי העניין המיידיים של המחקר הנתמך על ידי קרן BARD הם הקהילה המדעית, הרי שמסקירה חיצונית שנעשתה עלו הממצאים כי למעלה מ- 80% מהחוקרים שזכו במענק יצרו קשרים עם בעלי עניין מחוץ לתחום האקדמי. החוקרים הרחיבו את מעגל ההשפעה של BARD לתעשיית האגרו-טק, לגופים ממשלתיים, לחקלאים, לקרנות הון-סיכון ולעמותות וארגוני מגזר שלישי.
תחומי המחקר בתמיכת קרן בארד -מחקר גנטי ומולקולרי בצמחים, מחקר גנטי בבעלי חיים, בריאות בעלי חיים, תוצרת חקלאית איכות וכמות, הגנת הצומח והתמודדות עם מזיקים, מדעי הקרקע והמים, סביבה, הנדסה חקלאית. מבין תוצרי המחקר–200טכנולוגיות חקלאיות חדשות פותחו ו-100סדרות פטנטים וזכויות מטפחים בזכות תמיכת הקרן.
דוגמאות לסיפורי הצלחה של קרן BARD (לדו"ח המלא)
- זן עגבניות חדש ומתוק - (מימון מחקר של קרן BARD- 1.32 מיליון דולר)חוקרים מובילים:ארי שפר (מכון וולקני),Mason Pharr (אונ' צפון קרוליינה), Alan Bennett (אונ' דיוויס בקליפורניה). מטרת המחקר:מחקר זה שם לו למטרה להעצים את המתיקות והארומה שהתמעטו עם השנים, ולייצר עגבנייה מטיפוס שרי בעלת מירקם, ניחוח וטעם משופרים. בעקבות מאמץ זה, פותחו 5 זני עגבניות מטיפוס שרי שטעמן משופר לעין ארוך מזני המקור. הזן הבולט מבניהם שיצא אל השוק נקרא Nebula. הזן חדש נכנס לשוק בשנת 2015 וכעת מגדלים אותו בעיקר באירופה, קנדה ומדינת קליפורניה שבארה"ב.
- לקבל יותר קטשופ מהעגבנייה – (מימון מחקר של קרן BARD–1.05 מיליון דולר) חוקרים מובילים: (האונ' העברית) דני זמיר, זוכה פרס ישראל לחקלאות 2020, (אונ' קורנל) Steve Tanksley.מטרות המחקר: לזהות סמנים מולקולריים בגנום עגבניית הבר שהם בתאחיזה לתכונות כמותיות לקביעת תכולת מוצקים מסיסים, סוכר, יבול גבוהה ויתרונות נוספים לעגבניות המיועדות לתעשייה. במסגרת המחקר כלים חדשניים שפותחו כללו סמנים מולקולאריים למיפוי גנטי וכן, יצירת סדרת קווי עגבנייה ייחודיים (קווי אינטרוגרסיה), שמהווים כלי חשוב למחקר גנטי ויישומי בצמחים. כלים אילו אפשרו פיענוח הבסיס הגנטי-מולקולרי של תכונות כמותיות ושל אינטראקציות גנטיות מורכבות.מספר זני עגבניות תעשייה פותחו והמובילים ביניהן - מהווים כ-80% אחוזים מנתח השוק בקליפורניה של "עגבניות בעלות צמיגות גבוהה" המיועדות לתעשיית הקטשופ.
- הארכת חיי המדף של המנגו - (מימון מחקר של קרן BARD- 1.6 מיליון דולר)החוקרים המובילים:(מכון וולקני) דב פרוסקי, (אונ' של פלורידה) Jeffrey Rollins, (אונ' של קנטקי)Lisa Vaillancourt , (אונ' של פרדו)Tesfaya Mengiste . מטרת המחקר: פיתוח מתודולוגיות שיסייעו בהפחתת אובדן הפרי בעקבות מחלות פטרייתיות לאחר הקטיף באמצעות פיענוח מסלול מעקובת האותות (סיגנלים) המעורבים בהתעוררות נבגי הפטרייה ממצבה "השקט". במסגרת המחקר פותח טיפול חומצי ייחודי המיועד לטיפול בתוצרת חקלאית לאחר הקטיף. הטיפול מעכב את התעוררות הפטריות הפתוגניות ובכך מסייע בהפחתת אובדן הפרי ומייתר את הצורך להשתמש בתכשירים כימיים להשגת חיי מדף ארוכים. שיטת טיפול זו מסייעת בטיפול בפתולוגיה של מחלות אחסון בפירות סוב-טרופיים, כולל מנגו ואבוקדו, והיא מיושמת כיום בישראל ובמקסיקו.
- גידול בזיליקום ללא כימיקלים–מימון מחקר של קרן BARD - 300,000 דולר). חוקרים: (אוני' בר אילן) יגאל כהן, (אוני' Rutges ) James Simon. מטרת המחקר: פיתוח וגידול של קו בזיליקום העמיד בפני קימחון ללא שימוש בכימיקלים, בכדי להגן על היבול מפני מחלות ואובדן כלכלי הנגרם למגדלים בעקבות מחלה זו. בעזרת כלים מולקולריים נערך זיהוי גנטי, דבר שסלל את הדרך לפתח זן בזיל חדש ועמיד. הריצוף הגנטי שנערך לזן העמיד סייע ביצירת מיפוי תכונות נוספות של הבזיליקום בהם הארומה ותכולת השמן.
- יותר כותנה בפחות מים - מימון מחקר של קרן BARD – 180,000 דולר. חוקרים מובילים: (האונ' העברית בירושלים) אבישלום מראני, (משרד החקלאות האמריקאי) Donald Baker. מטרת המחקר: להעריך את ההשפעות הכמותיות של עקת מים על תהליך וקצב הפוטו-סינתזה בצמחי כותנה ולשלב את המידע במודל הדמיה דינמי שיסייע בניהול השקיית גידולי הכותנה באשר הם. המחקר פיתח מודל GOSSYM-COMAX, מודל לחיזוי וסימולציה של צמיחת הכותנה בתלות בתנאי הגידול. מאז פיתוח וכניסתו לשוק בשנות ה- 90 המודל נמצא בשימוש מאות מגדלי כותנה בכל רחבי העולם וסייע לחקלאים בקבלת החלטות לגבי ניצול יעיל של משאבי הקרקע והמים תוך מיקסום הרווח והפחתת סיכונים. אף שכיום אין משתמשים במודל הפורמט המקורי בו הוא פותח, מודל זה שימש כתשתית לכינון מערכות לאופטימיזציה של גידולי כותנה המשמשים כיום חוקרים, חקלאים ומקבלי החלטות רגולטוריות בתחום החקלאות.
- פיתוח מערכות גידול דגים ביבשה תוך שימוש בפסולת המערכת להפקת אנרגיה - מימון מחקר של קרן BARD-590,000 דולר.החוקרים המובילים: (אוני' בן גוריון) עמית גרוס, (אוני' מרילנד) Kevin Sowers. מטרת מחקר: פיתוח בר קיימא של שיטת טיפול בפסולת הנוצרת תוך גידול הדגים במערכת סגורה של מים מליחים וניקוי המים מגורמי מחלות לשילובם החוזר של המים במערכת הגידול.
שילוב הטכנולוגיות שפותחו במחקר זה במערכות מסחריות לגידול דגים ביבשה, משפר את יעילות המערכות הן מבחינה כלכלית על ידי הפחתת עלויות ההפעלה, והן במניעת הפגיעה בסביבה. בעקבות כך צפוי שימוש גדל והולך בשיטת גידול זאת. עוד נמצא במחקר שניתן למחזר בבטחה מים מיחידת גידול סופר אינטנסיבי של דגי-ים עם סיכון מינימלי להתפרצות מחלות זיהומיות והפקת אנרגיה המנוצלת לקיום המתקן. - שיפור בריאותם ועמידותם של דגי אמנון – מימון מחקר של קרן BARD 455,000 דולר. חוקרים מובילים: (אוניברסיטת קולומביה) Ian Lipkin, (אוניברסיטת תל-אביב) ערן בכרך. מטרת המחקר: מחלה מסתורית שקטלה דגי אמנון בישראל, בעיקר בכינרת, הניעה חוקרים להבהיר את הגורם לאובדן בלתי ברור זה של דגה בטבע אך גם במערכות גידול חקלאיות בישראל. הביטחון התזונתי של מיליוני בני אדם במדינות מתפתחות תלוי בחקלאות מים מתוקים ובכללם דגי טלפיה (דגי אמנון). לאחר שלילת טפילים ומחלות שמוכרות כבר למדע נשללו, נוסד שיתוף הפעולה המחקר אמריקאי ישראלי על מנת למצוא את גורם המחלה החדשה ודרכים לצימצום תחלואה נוספת. תוצאות המחקר: נמצא כי גורם המחלה הוא גורם ויראלי חדש Tilapia lake virus (TiLV). הוירוסTiLVבודד וזוהה מולקולרית ומאז, זוהה במספר תרחישים דומים ברחבי העולם. הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים (OIE) וארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) יזמו הפצה של המידע, קידום כלי דיאגנוסטיקה לאבחון המחלה, וסיוע למניעת התפשטות המחלה במקומות שונים בעולם. להתפשטות ה- TiLV השפעה עולמית הן במסגרות מסחריות והן במערכות אקולוגיות. לסחר העולמי בדגי טילפיה השפעה כלכלית עצומה כתעשייה שמכניסה כ -4.5 מיליון טונות של מוצר וכ -7.5 מיליארד דולר בשנה. ענף זה הוא מעסיק מרכזי בסין, מצרים, תאילנד, פיליפינים, אינדונזיה, לאוס, קוסטה ריקה, קולומביה, אקוודור והונדורס, כאשר ארצות הברית היא היבואנית הראשית בעולם של מין זה. טילפיה תורמת גם למערכות אקולוגיות בעצם צריכת אצות ויתושים כמזון במקווה מים מתוקים ובכך שומרת על ריסונם בבתי גידול טבעיים.
עוד בנושא באתר הידען: