מחקר על אוטיזם ומשוב מהאוניברסיטה העברית בחן איך המוח מגיב לטעויות. מבוגרים אוטיסטים פתרו משימת שמיעה באותו דיוק כמו אחרים. אולם המוח שלהם הגיב חלש יותר למשוב שלילי. ההבדלים חזרו גם במדידה חוזרת, שנה עד שנתיים אחר כך.

איך המוח לומד מטעויות? מחקר חדש בוחן את השאלה הזאת אצל אנשים אוטיסטים. את המחקר הובילה פרופ' מרב אחיסר (Merav Ahissar) מהאוניברסיטה העברית. היא חוקרת במרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC). המאמר ראה אור בכתב העת Journal of Neuroscience.
בעבודה השתתפו גם חוקרים מאוניברסיטת נוטינגהם טרנט (Nottingham Trent University) בבריטניה. בנוסף, השתתפו חוקרים מיחידת גטסבי (Gatsby) וממכון סיינסברי וולקאם (Sainsbury Wellcome Centre) ביוניברסיטי קולג' לונדון. את המאמר הובילו נתנאל צוק (Nathaniel J. Zuk) ויארוסלב סלובודסקוי-פלוסנין (Jaroslav Y. Slobodskoy-Plusnin).
משימה פשוטה, תגובה מוחית שונה
במחקר השתתפו 33 מבוגרים אוטיסטים ו-35 מבוגרים שאינם אוטיסטים. בכל ניסיון הם שמעו שני צלילים, והחליטו איזה מהם גבוה יותר. מיד אחר כך הם קיבלו משוב: תשובה נכונה או שגויה. במקביל, החוקרים רשמו את פעילות המוח שלהם באמצעות EEG, כלומר אלקטרודות על הקרקפת.
שתי הקבוצות הגיעו לאותה רמת דיוק, כ-70% תשובות נכונות. כלומר, היכולת להבחין בין הצלילים הייתה דומה. עם זאת, החוקרים זיהו שלושה הבדלים ברורים באופן שבו המשתתפים עיבדו את המשוב.
אוטיזם ומשוב: שלושה הבדלים בעיבוד
ההבדל הראשון קשור לסימן מוחי בשם FRN (feedback-related negativity). זהו גל חשמלי שהמוח מפיק בתגובה למשוב שלילי. אצל המשתתפים האוטיסטים, התגובה הזאת הייתה חלשה בהרבה.
ההבדל השני קשור לרמת הקושי. אצל משתתפים שאינם אוטיסטים, תגובת המוח השתנתה לפי מידת הקושי של ההחלטה. לעומת זאת, אצל המשתתפים האוטיסטים התגובה השתנתה הרבה פחות לפי הקושי.
ההבדל השלישי קשור להחלטות הבאות. משתתפים שאינם אוטיסטים שינו את החלטותיהם בעקבות ניסיונות קלים שהצליחו בהם. אצל המשתתפים האוטיסטים, ההתאמה הזאת הייתה חלשה הרבה יותר. לפי החוקרים, אוטיזם עשוי להפחית את הרגישות גם למשוב חיצוני וגם לתחושת הביטחון הפנימית.
ממצאים יציבים לאורך זמן
שנה עד שנתיים אחר כך, החוקרים חזרו על הבדיקה עם 51 משתתפים. שלושת ההבדלים הופיעו שוב, והם היו יציבים אצל כל משתתף. הנתון הזה חשוב, משום שהוא מראה שאין זה רעש מקרי של מדידה אחת.
בנוסף, החוקרים לא מצאו קשר משמעותי סטטיסטית בין שלושת המדדים. לדברי החוקרים, הדבר מרמז על שלושה תהליכים נפרדים במוח. לאחר מכן, החוקרים שילבו את המדדים במודל של למידת מכונה. המודל הבחין בין הקבוצות בדיוק של כ-80%.
"ההבדלים הקשורים לאוטיזם אינם בהכרח ביכולת לקלוט מידע באופן מדויק", אמרה פרופ' אחיסר. לדבריה, "הסתגלות למצבים המשתנים במהירות עשויה להיות מאתגרת יותר לאנשים אוטיסטים". עם זאת, החוקרים מדגישים שהממצאים אינם מהווים כלי לאבחון אוטיזם.
בהמשך, החוקרים מציעים לבחון איך קליפת החגורה הקדמית (anterior cingulate cortex) מייצגת את ההבדלים האלה. זהו אזור במוח שמשתתף בניטור טעויות. את המחקר מימנו מועצת המחקר האירופית (ERC), הקרן הלאומית למדע (ISF) וקרן גטסבי.
שאלות ותשובות
מה בדק המחקר?
החוקרים בדקו איך מבוגרים אוטיסטים ושאינם אוטיסטים מגיבים למשוב על החלטות פשוטות. המשימה הייתה להבחין איזה משני צלילים גבוה יותר.
האם המשתתפים האוטיסטים הצליחו פחות במשימה?
לא. שתי הקבוצות הגיעו לדיוק של כ-70%. ההבדל הופיע רק בתגובת המוח למשוב ובהשפעת המשוב על ההחלטות הבאות.
מהו FRN?
זהו גל חשמלי שהמוח מפיק זמן קצר אחרי משוב, במיוחד משוב שלילי. החוקרים מודדים אותו באמצעות EEG.
האם אפשר להשתמש בממצאים לאבחון אוטיזם?
לא בשלב זה. החוקרים מציינים במפורש שהממצאים אינם מהווים כלי אבחון. זאת אף שהמודל שמשלב את המדדים הבחין בין הקבוצות בדיוק של כ-80%.
המאמר המדעי
Neurocognitive Characteristics of Perceptual Feedback Processing Differ in Autism – Journal of Neuroscience, 2026