צביר גלקסיות שהוא גם עדשת כבידה ענקית

לאשכול הגלקסיות אבל 2813 יש מסה כה גדולה עד כדי כך שהוא פועל כעדשה כבידתית, וגורם לאור מגלקסיות רחוקות יותר להתכופף סביבו. עיוותים אלה עשויים להופיע בצורות שונות רבות, כגון קווים ארוכים או קשתות

צילום שנעשה באמצעות טלסקופ החלל של אשכול הגלקסיות Abell 2813 (הידוע גם כ-ACO 2813). קרדיט: ESA/Hubble ו-NASA, Do. Coe

תמונה מרהיבה זו שצילם טלסקופ החלל האבל של קבוצת גלקסיות אבל 2813 (המכונה גם ACO 2813) חושפת יופי כמעט עדין, הממחיש גם את הפיזיקה בפעולה בתוכו. התצלום מדגים את הרעיון של עדשות כבידה.

בין הנקודות הקטנות, הספירלות והאליפסות - הצורות המגוונות של הגלקסיות השייכות לאשכול, ישנן כמה צורות סהר מובהקות. קשתות אלה של אור הן דוגמאות חזקות לתופעה הידועה בשם "עדשות כבידתיות". התמונה הורכבה מתצפיות שצולמו באמצעות המצלמה המתקדמת של Hubble Space Telescope לסקרים (ACS) ומצלמת השדה הרחב Wide Field 3 (WFC3).

תופעת העידוש הכבידתי

תופעת העידוש הכבידתי מתרחשת כאשר עצמים בעלי מסה גבוהה גורמים לאור להתעקם. התצורות המעוקלות אינן גלקסיות בעלות צורות מוזרות בתוך הצביר אלא אור שהגיע מגלקסיות שנמצאות מעבר לאבל 2813. לאשכול הגלקסיות יש מסה כה גדולה עד כדי כך שהוא פועל כעדשה כבידתית, וגורם לאור מגלקסיות רחוקות יותר להתכופף סביבו. עיוותים אלה עשויים להופיע בצורות שונות רבות, כגון קווים ארוכים או קשתות.

עדות חזותית זו, שגורמת לאור להתעקם שימשה כהוכחה לאחת התיאוריות המדעיות המפורסמות ביותר: תורת היחסות הכללית של איינשטיין.

נוכחות העדשות סייעה להראות כיצד גלקסיות התפתחו מלפני 10 מיליארד שנה ועד היום. בעוד גלקסיות הקרובות הן גלקסיות בוגרות הנמצאות בסיום שלב יצירת הכוכבים, גלקסיות מרוחקות יותר מלמדות לנו על הימים החלוציים של היקום. האור מאירועים מוקדמים אלו מגיע רק כעת לכדור הארץ.

גלקסיות רחוקות מאוד אינן רק חיוורות אלא גם נראות קטנות בשמים. האסטרונומים היו שמחים לראות כיצד התפתח תהליך יצירת הכוכבים בתוך גלקסיות אלה. פרטים כאלה הם לרוב מחוץ ליכולת התצפית של האבל ללא ההגברה המתאפשרת בזכות הכבידה של העצמים שבדרך.

עוד בנושא באתר הידען: