סופרים אוקראינים לא יהודים ניסו להעלות את המודעות לשיתוף פעולה אוקראיני רחב היקף עם הנאצים, אך הציבור האוקראיני עדיין לא מכיר בכך, בעיקר עקב התעלמות המשטר הסובייטי ורבות מממשלות אוקראינה ממי שסייע לנאצים ולהתמקד בגבורה הסובייטית נגד הנאצים. רק בשנים האחרונות, נכון ל-2023, חל שיפור, אך הוא עדיין לא מורגש בשטח
אוקראינה היא אחת המדינות בעלות שיעור גבוה של חסידי אומות העולם, אך גם מדינה שבה היו הרבה יותר משתפי פעולה עם הנאצים.
ייצוגים ספרותיים של השואה באוקראינה
המאמר "השואה באוקראינה: ייצוגים ספרותיים" שכתבה הלנה דאפי (Helena Duffy) מאוניברסיטת וורצלב בפולין דן בייצוגים ספרותיים של השואה באוקראינה, ומתמקד בעיקר ביצירות שנכתבו על ידי סופרים אוקראינים. המחברת טוענת כי יצירות אלה זכו לעתים קרובות להתעלמות בלימודי השואה, שנטו להתמקד ביצירות של סופרים יהודים.
בשירו "באבי יאר" מתאר המשורר יבגני יבטושנקו (Yevgeny Yevtushenko) את טבח היהודים בגיא באבי יאר בפאתי קייב, אוקראינה. הוא מתאר את המחזה המחריד של יהודים מוצאים להורג ונקברים בקבר אחים, והוא מוקיע את השתיקה והאדישות של אלה שהיו עדים לזוועה.
יבטושנקו מתייחס גם למעורבותם של האוקראינים בשואה, ומדגיש את שיתוף הפעולה וההשתתפות של חלק מהאוקראינים בהשמדת היהודים. הוא קורא לאוקראינים להכיר ולהתעמת עם חלקם ברצח העם.
המחברת מנתחת כמה יצירות ספרות, כולל "מותו של נשר" מאת אולס הונצ'אר, "באבי יאר" מאת יבגני יבטושנקו ו"הלילה האוקראיני" מאת מריאנה סבקה. עבודות אלה חוקרות את מעורבותם של אוקראינים בשואה, כמו גם את הטראומה שחוו יהודים ואוקראינים במהלך המלחמה ולאחריה.
המחברת דנה גם במחלוקת סביב טבח באבי יאר, שבו נרצחו למעלה מ-30,000 יהודים על ידי הנאצים בקייב. בעוד הממשלה הסובייטית ניסתה בתחילה להצניע את הטבח, הוא הפך מאוחר יותר לסמל של סבל והתנגדות יהודית. עם זאת, כמה לאומנים אוקראינים חלקו על מניין ההרוגים היהודים ומתחו ביקורת על ההתמקדות בקורבנות יהודים.
המאמר מסתיים בטענה כי הספרות האוקראינית יכולה להציע תובנות חשובות על מורכבות השואה באוקראינה. עבודות אלה יכולות לסייע לנו להבין את מעורבותן של קבוצות לא-יהודיות בשואה, כמו גם את הטראומה שחוו יהודים ולא-יהודים כאחד לאחר המלחמה.
היקף הרצח וזיכרון השואה
בין 1.25 ל-2 מיליון יהודים נרצחו באוקראינה בין 1941 ל-1944. בעוד עובדות אלה נוטות להאפיל על סבלם של האוקראינים תחת סטלין והיטלר ומאמצי ההצלה האוקראינים במהלך השואה, היו למעלה מאלפיים דוגמאות מתועדות של צדקה ואומץ לב על ידי מצילים אוקראינים שזכו לתואר חסידי אומות העולם.
לאחר המלחמה ביקשה הממשלה הסובייטית להדחיק את זיכרון השואה באוקראינה ולהציגה כניצחון סובייטי על הפשיזם. רק לאחר קריסת ברית המועצות ועלייתה של אוקראינה העצמאית, החלה המדינה לחשוב על ההיסטוריה של השואה שלה. נכון ל-2023, ישנם אנדרטאות ומוזיאונים ברחבי אוקראינה המוקדשים לקורבנות השואה, ונעשים מאמצים לשמר ולחנך על פרק טרגי זה בהיסטוריה האוקראינית.
משטרה שלמה של משתפי פעולה
המאמר מדגיש את העובדה שבעוד שהאוקראינים חווים בשנת 2023 מלחמה אלימה, בתקופת השואה היו אלה היהודים שהיו המטרה העיקרית של מדיניות ההשמדה הנאצית. הנאצים נתמכו על ידי מיליציה אוקראינית שרצחה יהודים בפקודתם או כתוצאה מהסתה של התעמולה הגרמנית. אלימות אנטישמית זו באה לידי ביטוי בפוגרומים שהתרחשו בלבוב בשנת 1941, במהלכם עצרו אוקראינים את תושבי העיר היהודים לצורך עבודות כפייה, השפלה ורצח.
משטרת העזר האוקראינית, שהוקמה על ידי ארגון הלאומנים האוקראינים (Organization of Ukrainian Nationalists, OUN), סיפקה את כוח האדם לשואה, גירשה יהודים למחנות השמדה והשתתפה בירי המוני. רבים מאנשי משטרה זו ערקו והצטרפו לצבא המורדים האוקראיני (Ukrainian Insurgent Army, UPA), שביצע טיהור אתני של פולנים ויהודים במזרח גליציה וווהלין.
דחיית האמת
דחיית הטענה כי האוקראינים שיתפו פעולה עם הנאצים בתקופת השואה היא סוגיה מורכבת שיש לה מספר גורמים. אחת הסיבות לכך היא חוסר השכלה ומודעות להיקף שיתוף הפעולה האוקראיני עם הנאצים. בתקופה הסובייטית היה נרטיב שהדגיש את הגבורה הסובייטית והמעיט בערך שיתוף הפעולה, שהמשיך להשפיע על תפיסות הציבור גם לאחר קריסת ברית המועצות.
גורם נוסף הוא האקלים הפוליטי באוקראינה בשנת 2023, המגביר את ההתמקדות בקורבנות האוקראינים בתקופה הסטליניסטית. חלק מהאוקראינים רואים בדגש על שיתוף פעולה בתקופת השואה ניסיון להמעיט בערכם של פשעי ברית המועצות ולהעביר את האשמה לאוקראינים. בנוסף, הנושא עבר פוליטיזציה על ידי התעמולה הרוסית, שהשתמשה בו כדי ללבות רגשות אנטי-אוקראיניים ולהציג את אוקראינה כמדינה פשיסטית.
ההתנגדות להכרה בשיתוף הפעולה האוקראיני בשואה מגיעה הן מהממשלה והן מאזרחים אוקראינים. בשנים שקדמו ל-2023 נקטה ממשלת אוקראינה צעדים לקידום נרטיב לאומני של ההיסטוריה האוקראינית, הממעיט או אף מכחיש את שיתוף הפעולה האוקראיני עם הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. כמו כן, ישנם אוקראינים רבים הדוחים לחלוטין את הרעיון של הכרה בכל מעורבות אוקראינית בשואה ורואים בה התקפה על הזהות והגאווה האוקראינית.
ראוי לציין כי לא כל האוקראינים דוחים את הטענה לשיתוף פעולה, ונעשו מאמצים מצד חוקרים ופעילים בתוך אוקראינה להכיר ולטפל בנושא. עם זאת, מאמצים אלה נתקלו בהתנגדות משמעותית.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי (נכון ל-2023), הוא יהודי, אך הוא אינו בהכרח גורם מכריע באופן שבו הממשלה או האזרחים מתייחסים לסוגיית השואה באוקראינה. ראוי לציין כי זלנסקי דיבר בפומבי על חשיבות ההכרה והשימור של זיכרון השואה באוקראינה, וממשלתו נקטה צעדים לקראת מטרה זו, כגון הקמת אתר הנצחה לאומי לשואה ויצירת חוק חדש המגדיר את הכחשת פשעי הנאצים כעבירה פלילית. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים והתנגדות לטיפול מלא בנושא, ומדובר בתהליך מורכב ומתמשך.
בנאומו בפורום השואה העולמי החמישי בשנת 2020 אמר זלנסקי כי "בין אלה שעזרו לנאצים היו כמה אוקראינים שבגדו בשכנים שלהם. אנחנו חייבים להיות כנים, זו הייתה נקודת שפל בהיסטוריה שלנו". הוא המשיך והדגיש את חשיבות ההתמודדות עם העבר, והצהיר כי "רק על ידי התמודדות עם האמת על העבר שלנו נוכל לבנות עתיד המבוסס על כבוד הדדי והבנה".
הערת העורך
בפברואר 2023 הודיע ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'נקו לשגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי על ביטול ההצעה לקריאת רחוב על שמו של וולודימיר קוביוביץ' (Volodymyr Kubijovyč), ממייסדי הכוח הנאצי באוקראינה. שמו של קוביוביץ' זכה למספר הקולות הגבוה ביותר במשאל שנערך באמצעות אפליקציה דיגיטלית בקרב תושבי קייב.
לפני השואה, קוביוביץ' היה תומך נלהב של ארגון הלאומנים האוקראינים ובאפריל 1941 ביקש להקים מדינה אוטונומית בתוך אוקראינה שבה לא יורשו לפולנים וליהודים לחיות. לאחר התקרבות הצבא האדום לפולין ב-1944, נמלט קוביוביץ' לגרמניה, ולאחר מכן לצרפת לאחר הכניעה הנאצית. בצרפת הוא שימש העורך הראשי של האנציקלופדיה ללימודי אוקראינה, הפרויקט האקדמי הגדול ביותר שנטלו על עצמם גולים אוקראינים במהלך המלחמה הקרה.
שאלות ותשובות
על מה עוסק המאמר של הלנה דאפי?
המאמר דן בייצוגים ספרותיים של השואה באוקראינה ומתמקד ביצירות של סופרים אוקראינים. המחברת טוענת כי יצירות אלה זכו לעתים קרובות להתעלמות בלימודי השואה, שנטו להתמקד ביצירות של סופרים יהודים.
מה היה תפקידם של המיליציה והמשטרה האוקראיניות בשואה?
לפי המאמר, מיליציה אוקראינית רצחה יהודים בפקודת הנאצים או מהסתה של התעמולה הגרמנית. משטרת העזר האוקראינית, שהוקמה על ידי ארגון הלאומנים האוקראינים, סיפקה כוח אדם, גירשה יהודים למחנות השמדה והשתתפה בירי המוני.
מדוע הציבור האוקראיני עדיין לא מכיר בשיתוף הפעולה עם הנאצים?
לפי המאמר, בתקופה הסובייטית הודגשה הגבורה הסובייטית והמעיטו בערך שיתוף הפעולה, ונרטיב זה המשיך להשפיע גם לאחר קריסת ברית המועצות. גורמים נוספים הם האקלים הפוליטי, שמדגיש את קורבנות סטלין, ופוליטיזציה של הנושא בידי התעמולה הרוסית.
כמה יהודים נרצחו באוקראינה, וכמה מצילים אוקראינים הוכרו?
בין 1.25 ל-2 מיליון יהודים נרצחו באוקראינה בין 1941 ל-1944. במקביל תועדו למעלה מאלפיים מצילים אוקראינים שזכו לתואר חסידי אומות העולם.
From the journal Eastern European Holocaust Studies
עוד בנושא באתר הידען
- "באמצעות שיטור ההיסטוריה, ממשלת פולין מעוותת את השואה"
- התרסה נגד השואה אין פירושה רק התקוממות ומרד: לזכור את ההתנגדות היומיומית של היהודים
- המרכז לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת ת"א: הנצחת השואה בעולם מפנה זרקור גובר לחסידי אומות העולם
- טרנד ה"טיקטוק שואה" מראה שאנו צריכים ללמד את האתיקה של זיכרון
- מחקר בבריטניה: כמעט 60% מהתלמידים נתקלים בתוכן שואה "במקרה" ברשתות החברתיות – וטיקטוק מובילה