מענקי ERC Starting Grants נועדו לסייע למדענים צעירים ומבטיחים לקדם את מחקריהם, לגבש צוותי מחקר ולחתור להגשמת רעיונות נועזים ומקוריים. המועמדות והמועמדים נדרשים להציג פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות, שאפתנות עזה והיתכנות של הצעת המחקר שלהם.
מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה היום (ג') את תוצאות הקול הקורא של מענק ERC לשנת 2022. המענק היוקרתי נועד לאפשר לחוקרים צעירים להגשים את מטרות המחקר שלהם כמו גם לקדם שיתופי פעולה פורים ולסייע בשלבים הראשונים של מסחור טכנולוגיות.
אוניברסיטת תל אביב מובילה במספר המענקים, עם 8 זכיות, מתוכן 5 חוקרות
- פרופ' ליעד מודריק (מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובי"ס סגול למדעי המוח): מדענית מוח שתחקור את ההשערה שבני אדם נבדלים במידה שבה הם מושפעים ממידע לא מודע. ההתנהגות והמחשבה שלנו מושפעת הן מתהליכים מודעים והן מתהליכים לא מודעים, ובמחקר הזה הטענה היא שמידת ההשפעה של תהליכים לא מודעים על ההתנהגות עשויה להיות תכונת אישיות יציבה שמגדירה את פרופיל קבלת ההחלטות של האינדיבידואל. המחקר יישען על טכניקות של הדמיה מוחית ויחקור גם את ההתפתחות של עיבוד מודע ולא מודע בילדים.
- ד"ר עדי אשכנזי (מבית הספר לפיזיקה): פיזיקאית חלקיקים נסיונאית, שלומדת את התכונות של חלקיקי הניוטרינו, החלקיקים האלמנטריים היציבים הקשים ביותר לגילוי. ההצעה הזוכה מתמקדת באפקטים הגרעינים המעורבים בגילוי אוסצילציות של חלקיקי ניוטרינו. מטרתה היא לשפר את המודלים המשמשים לסימולציה של אינטראקצית ניוטרינו בגלאי על ידי שימוש במידע מניסויים של פיזור אלקטרונים על גרעיני אטום זהים.
- ד"ר רעיה סורקין (מבית הספר לכימיה): כימאית ביו-פיזיקאלית החוקרת תהליכים שקורים בקרומי תאים. ההצעה הזוכה מתמקדת בהשפעת עקמומיות ומתח הפנים של קרום התא על פעילותם של חלבונים הנחוצים להפריה, תקשורת בין תאים והדבקה ע"י וירוסים. הבנת תפקידם של החלבונים הללו ואופן הבקרה של פעילותם תתרום בטווח הארוך לפיתוח של טיפולי פוריות חדשים, פיתוח אמצעי מניעה לא הורמונליים ותרופות אנטי-ויראליות חדשות.
- ד"ר איתי אפשטיין (מבית הספר להנדסה): מהנדס חשמל החוקר את האינטראקציה בין אור לחומרים דו-מימדיים, אשר מורכבים משכבות אטומיות בודדות, בכדי לפרוץ את גבולות האינטראקציה בין אור לחומר ולפתח התקנים חדשניים אופטו-אלקטרוניים בסקלה האטומית. בהצעה הזוכה ד״ר אפשטיין יחקור את האפשרות לפתח מקורות וגלאים אופטו-אלקטרוניים חדשניים לקרינת טרהרץ, המבוססים על שתי שכבות אטומיות של גרפן, ובעלי פוטנציאל ביצועים גבוה בהרבה מהרגיל בתחום.
- ד"ר אלה דניאל (מבית הספר לחינוך): פסיכולוגית התפתחותית המתמקדת בהתפתחות של ערכים, התנהגות פרו חברתית ומוסר לאורך החיים, מילדות ועד בגרות. המחקר הזוכה עוסק בלמידת ערכים של ילדים ומתבגרים מתוך מגוון דמויות לחיקוי. הורה משוחחים עם ילדיהם על ערכים, בתקווה שילמדו להבחין בין טוב לרע. אבל ילדים מבלים שעות ברשתות החברתיות, מעריצים משפיענים ביוטיוב, טיקטוק או אינסטגרם, ולומדים ערכים גם שם. במחקר נשתמש בשיטות חדשניות וממוחשבות, כדי ללמוד איזה ערכים נלמדים בכל הקשר, איך לומדים אותם, וגם מה יכולים ההורים לעשות כדי להבטיח שהילדים ילמדו ערכים ברשת, בלי לשכוח את אלו שלמדו בבית.
- ד"ר הדס סופר (מבית הספר לפיזיקה): פיזיקאית החוקרת תופעות קוונטיות בנקודת ההשקה של אופטיקה מהירה ומדע החומרים. במעבדה אנחנו מצלמים "סרטים" של תנועת האלקטרונים בתוך גבישים בעזרת לייזר המפיק הבזקים קצרצרים, באורך מיליונית של ביליונית השניה. הפרוייקט החדש מתמקד בשליטה בזרמים חשמליים בחומרים קוונטיים מתקדמים בעזרת קרינת לייזר, באופן שיפתח צוהר לסוגים חדשים של התקנים אלקטרוניים.
- ד"ר חיים טרבס (בית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון): פיזיו-אקולוג החוקר פוטוסינתזה ומטאבוליזם באצות. תחומי המחקר שלו עוסקים במטבוליזם פוטוסינתטי, שטפים מטאבוליים, ויחסי גומלין עם גידול באצות וצמחים.
- המטרה העיקרית של פרויקט FRIDOM היא להשיג הבנה עמוקה ברמת המערכות של המטבוליזם הפוטוסינתטי באצות, והתפקיד שהוא ממלא בקביעת היעילות של פוטוסינתזה וגידול. כדי לתת מענה למטרות אלו, המעבדה תיישם סט כלים, הכוללים אנליזה מתקדמת של שטפים מטאבוליים, ושימוש בביולוגיה סינתטית באצות וצמחי מודל.
- ד״ר תומר קורן (מבית הספר למדעי המחשב): מדען מחשב בתחום הלמידה הממוחשבת החוקר תאוריה ואלגוריתמים לאופטימיזציה מתמטית ואת תכונותיהם ושימושיהם בלמידה ממוחשבת ובלמידה עם חיזוקים. ההצעה הזוכה מתמקדת בחקר תכונות ההכללה של אלגוריתמים אלה: היכולת המדהימה שלהם לספק תחזיות לגבי פרטי מידע שהם לא ראו מעולם קודם לכן. מטרתה היא לחזק את היסודות התאורטיים מאחורי ההצלחות פורצות הדרך של למידה ממוחשבת בשנים האחרונות בכדי להבין טוב יותר מדוע אלגוריתמים שבהם אנו משתמשים כיום מצליחים מעל ומעבר לציפיות, ואיך ניתן לשפר ולייעל אותם לקראת פריצות הדרך הבאות.
פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב: "אנחנו גאים מאוד בחוקרים והחוקרות שלנו, ושמחים בהצלחתם. מרגש לראות שישראל בכלל ואוניברסיטת תל אביב בפרט ממשיכה לעמוד בחזית המדע העולמית. לשמחתנו זו הפעם הראשונה שהמענקים כוללים גם מחקר בתחום מדעי הרוח ואני מאחל לחוקרים הצלחה רבה בעשייה פורצת הדרך והחשובה".
ארבע זוכות מהטכניון
ארבע חברות סגל מהטכניון זכו במענקי המחקר היוקרתיים ERC Starting Grants מטעם הנציבות האירופית למחקר.
המשנה לנשיא הטכניון למחקר, פרופ' קובי רובינשטיין, אמר כי "הישגיהן של ארבע חברות הסגל מציבים אותנו בחזית האוניברסיטאות המצטיינות באירופה. לא פחות חשוב מכך, יש כאן ייצוג מגדרי יוצא דופן – סיבה לגאווה עבור כולנו וכמובן עבור החוקרות המצטיינות עצמן."
אלה ארבע חוקרות הטכניון שזכו במענק:
אלה ארבע חוקרות הטכניון שזכו במענק:
- ד"ר ענבל טלגם-כהן מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב עוסקת בתורת המשחקים האלגוריתמית, שהפכה לתחום מחקר חשוב ועתיר הישגים, וב"תכנון חוזים" – תחום שזיכה את הפרופסורים אוליבר הארט ובנגט הולמסטרום בפרס נובל בכלכלה לשנת 2016. לדבריה, "שום אלגוריתם אינו אי בודד. אלגוריתמים מקיימים אינטראקציה בלתי פוסקת עם שחקנים אנושיים בעלי עניין, ומתכנני אלגוריתמים חייבים להתחשב בכך. הרעיון הבסיסי בפרויקט שלנו הוא לתמרץ פעולות של השחקנים הרלוונטיים, כך שהפלט של האלגוריתם ממומש בפעולות אלה. חוזה הוא כלי מרכזי לעידוד פעולה למען מטרה משותפת, ובפרויקט זה אנו מבקשים להניח את הבסיס התאורטי לתכנון חוזים אלגוריתמי כתחום חדש, הרלוונטי בין היתר לסביבות מחשוב מורכבות." למחקר העתידי בתחום זה השלכות דרמטיות, ובהן צמצום כשלים אלגוריתמיים הנובעים מבחירות אנוכיות, עידוד השקעת מאמץ יעילה יותר לטובת החברה, והנעת המעבר מחוזים מסורתיים לפלטפורמות מקוונות כגון עבודה או רפואה דיגיטלית.
- ד"ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט עוסקת בחקר המיקרוביום – אוכלוסיית חיידקי המעי – ובהשפעתם על היבטים בריאותיים שונים. המחקר הזוכה יתמקד בקוליטיס ובקרוהן - מחלות כרוניות דלקתיות הפוגעות במערכת העיכול. "מערכת החיסון משחקת תפקיד מאוד חשוב בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות ולפי המחקרים שלנו ושל אחרים, חיידקי המעי משפיעים על תפקוד מערכת החיסון. במחקר הנוכחי נבחן את האינטראקציה בין אוכלוסיות חיידקי המעי לגוף החולה, בחולי קוליטיס וקרוהן, ואת השפעת האינטראקציה הזו על חומרת המחלה."
- המחקר ירתום גישות חדשניות מתחומים שונים ובהם מיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וביולוגיה חישובית ומערכתית. במסגרת הפרויקט יפתחו החוקרים טכנולוגיה חדשנית לאנליזה של חיידקי המעי בסביבתם הטבעית וברזולוציה גבוהה. הם מאמינים כי הבנה מעמיקה של מנגנוני האינטראקציה של חיידקי המעי עם המאכסן (האדם) במהלך התפתחות המחלות, צפויה להוביל לפיתוח גישות חדשניות לאבחון המחלות ולטיפול בהן.
- ד"ר עפרה עמיר מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול עוסקת בממשקי אדם-מחשב, ובפרויקט הזוכה היא תקדם את שיתוף הפעולה בין בני אדם לבינה מלאכותית. לדבריה, "כדי ששיתוף פעולה זו יהיה יעיל, אנשים צריכים להיות מסוגלים להבין ולצפות את ההתנהגות של המערכות שאיתן הן עובדים. נהגים שיישבו במכוניות אוטונומיות, לדוגמה, יצטרכו לצפות מצבים שבהם המכונית תיכשל ותעביר להם את שליטה, בעוד שרופאים יצטרכו להבין את הטיפול שעליו ממליצה מערכת בינה מלאכותית כדי לוודא שההמלצה מתאימה להעדפות החולה. שיטות הסבר לבינה מלאכותית (explainable AI) נועדו לתמוך במשתמשים על ידי שקיפות של דרך הפעולה של המערכת ושל אופן קבלת ההחלטות שלה. הפרויקט יפתח שיטות חישוביות וממשקי אדם-מחשב חדשים שיאפשרו למשתמשים לחקור בצורה יעילה ומועילה את קבלת ההחלטות של מערכות בינה מלאכותית."
- ד"ר נגה רון-הראל מהפקולטה לביולוגיה חוקרת את תאי T, שהם תאי דם לבנים הממלאים תפקיד קריטי במערכת החיסון. הזדקנות של תאים אלה תורמת להזדקנות איברים רבים בגוף ולמחלות הקשורות בגיל המבוגר. "במחקר הנוכחי נבדוק את ההשערה שבין תאי T והמיקרו-סביבה שלהם בגוף מתקיימת אינטראקציה הדדית העלולה להפוך למעגל קסמים שלילי בתנאים של חולי וזיקנה. כיום ידוע לא מעט על השפעת הזדקנות התאים על סביבתם, אולם ההשפעה ההפוכה לא נחקרה דיה. במחקר האמור נבדוק כיצד המיקרו-סביבה בעכבר הזקן מכתיבה את דעיכתם של תאי T ונבחן את ההשערה שפיתחנו על סמך מחקרים קודמים שלנו – שהתערבות במסלולי הזדקנות בבלוטות הלימפה ובטחול עשויה 'להצעיר' את מערכת החיסון ולהחזיר לה את יעילותה כדי לבלום מחלות רבות האופייניות לגיל המבוגר."
פרופ' נגה רון-צבי מאוניברסיטת חיפה זכתה במענק בגובה 1.5 מיליון אירו
מענק המחקר האישי מהחשובים במענקים של האיחוד האירופי, ה- ERC Starting בגובה של כ- 1.5 מיליון יורו הוענק לפרופ' נגה רון-צבי מהחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה על מחקרה בנושא: קודים לתיקון שגיאות וחישוב.
תחום המחקר של פרופ' רון-צבי, שזכתה בשנת 2019 בפרס קיריל, אחד הפרסים היוקרתיים בישראל לחוקרים צעירים, עוסק בתפר שבין חישוב לתקשורת. אחת המשימות העיקריות בתחום התקשורת הדיגיטלית היא הבטחת אמינות, כלומר יכולת להתמודד עם שגיאות ('רעש') בשידור. לשם כך מקודדים את התשדורת בקודים לתיקון שגיאות המאפשרים לפענח את התשדורת המקורית גם אם אירעו בה שגיאות. במסגרת מענק המחקר היוקרתי של ה-ERC תתמקד פרופ' רון-צבי בתכנון קודים לתיקון שגיאות המבטיחים אמינות ויעילות מרבית בסיטואציות שונות.
קודים לתיקון שגיאות מאפשרים לנו תקשורת אמינה במגוון מקרים: בתקשורת סלולרית, בכל פעם שאנחנו שולחים מידע ברשת (מיילים, העלאה או הורדה של חומרים בדרופבוקס וכד') ובמקרים שבהם שרתים משכפלים מידע על מנת לגבות אותו. במקרה האחרון, ככל שהקודים לתיקון שגיאות יהיו יעילים יותר, כך אפשר יהיה "להסתפק" בנפחי שרתים קטנים יותר, מה שיביא להקטנה בצריכת החשמל של חוות השרתים, שצורכים כיום כ-3% מצריכת החשמל העולמית. לכן לפיתוח של קודים טובים ואמינים יותר לתיקון שגיאות חשיבות רבה להבטחת תקשורת אמינה, מהירה, מדויקת ואף מקיימת יותר.
פרופ' גור אלרואי, רקטור אוניברסיטת חיפה, בירך על הזכייה: "אנחנו גאים על זכייתה של פרופ' נוגה רון-צבי ב-ERC בתחום מדעי המחשב, שמעיד על ההשקעה הגדולה שלנו בתחום מדעי הנתונים בשנים האחרונות. הוא גם מעיד על ההבנה ההולכת וגדלה שהקיימות קשורה לכל תחום, וגם באמצעות פיתוח אלגוריתמים וקודים אנחנו יכולים בסופו של דבר להשפיע על הפחתה בניצול משאבים והפחתת חשמל או שיפור הנגשה דיגיטלית והתמודדות עם הפער הדיגיטלי, שהוא קריטי לצמצום פערים. אנחנו באוניברסיטת חיפה נמשיך להשקיע בחוקרים ובחוקרות הצעירים שלנו ונמשיך לעודד אותם לחשוב בכל המחקרים שלהם איך בסופו של דבר הם יכולים להשפיע על החברה".
מענק ERC לחוקרי אוניברסיטת בן-גוריון גם במסלול הצעירים
מענק ERC יוקרתי מטעם הנציבות האירופית הוענק לפרופ' ג'ניפר אושר מהמחלקה לפוליטיקה וממשל וד"ר יאיר הרטמן מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עבור מחקריהם העוסקים בהשתתפות פוליטית ותורת החבורות, בהתאמה.
בעשורים האחרונים מתקבלים נתונים אודות שתי מגמות גלובליות סותרות: מחד, ירידה ברורה בהשתתפות אלקטורלית בעיקר בקרב קבוצות המעמד הנמוך ומאידך, התגברות בשיעור ההשתתפות בפעילויות שאינן אלקטורליות (כגון מחאה), במיוחד בקרב קבוצות מעמד גבוה יותר. המחקר זוכה המענק היוקרתי עוסק בשאלה כיצד אזרחים משלבים סוגים שונים של פעילות פוליטית שאינה קשורה למערכת הבחירות? כיצד אזרחים משלבים הצבעה, מחאה, או אקטיביזם ברשתות החברתיות בעידן בו אין ייצוג שוויוני לכלל האזרחים?
"הפרויקט שלי מונע ממגמות מעניינות וסותרות בהשתתפות הפוליטית בעשורים האחרונים, ברחבי העולם", מסבירה פרופ' ג'ניפר אושר מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "ברור שאחוזי ההצבעה פחתו בעוד שההשתתפות הלא-אלקטורלית, כמו מחאה, עלתה. החשש העיקרי הוא שמגמות אלו עשויות לתרום לאי-השוויון בייצוג האזרחים. כרגע, אנו יודעים מעט על הקשר הזה בין השתתפות לבין ייצוג. למרות שכולנו מכירים את הדימוי ש'יותר ויותר אנשים יוצאים לרחובות', ישנן עדויות חדשות לנסיגה מדאיגה בשיעור ההצבעה. זהו רגע אידיאלי להשיק את הפרויקט הזה על השתתפות וייצוג בעידן הדיגיטלי".
פרופ' אושר היא פרופסור חבר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. שימשה כעמיתת מחקר אורחת באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת פנסילבניה. מחקריה מתמקדים בקשרים בין דעת קהל, השתתפות פוליטית ותפוקות מדיניות.
זוכה נוסף הוא ד"ר יאיר הרטמן מהמחלקה למתמטיקה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במחקרו משתמש ד"ר הרטמן בכלים הסתברותיים להבנת תכונות של אובייקטים מתמטיים שאין להם כל קשר להסתברות. דוגמה פשוטה לכך יכולה להיות אם נעקוב אחרי נוסעת ברכבת תחתית, שמגרילה שוב ושוב את התחנה הבאה שאליה היא עוברת. באופן מפתיע, מתוך הבנה של הטיול המקרי שלה, ניתן לחשוף, בין היתר, תכונות גיאומטריות של מבנה המטרו.
"אני מבקש ליישם את הרעיון הזה של שימוש בתהליכים מקריים ככלי למחקר תופעות דטרמיניסטיות בהקשר של אלגבראות אופרטורים - תורה מתמטית הקשורה ליסודות הפורמליים של פיזיקה קוונטית", מסביר ד"ר הרטמן. "ישנן שאלות בסיסיות בתורה זו שהקהילה המתמטית מנסה לפתור כבר עשרות שנים, ללא הצלחה. התקווה היא שנקודת המבט החדשה והכלים ההסתברותיים, יסייעו בפתרון כמה מן השאלות האלו".
ד"ר יאיר הרטמן אני חבר סגל בחוג למתמטיקה באוניברסיטת בן-גוריון, פוסט דוקטורט באוניברסיטת נורת'ווסטרן. חוקר את תורת החבורות, הילוכים מקריים, תורת הקבוצות הגיאומטרית והתיאוריה הארגודית.
מענקי ERC לחוקרים צעירים ניתנים במסגרת תכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי. זהו אחד ממענקי המחקר היוקרתיים ביותר לחוקרים בתחילת דרכם המדעית המעיד על פוטנציאל מדעי יוצא דופן. מענק המחקר מגיע ל–1.5 מיליון יורו במשך חמש שנים.
מענקים אלו מצטרפים למענק בגובה 10 מיליון אירו שניתן למחקר בינלאומי בהשתתפות פרופ' אהוד מירון מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מריה גבריאל, הנציבה האירופית לחדשנות, מחקר, תרבות, חינוך ונוער, אמרה: "אנו גאים בכך שאנו מעצימים חוקרים צעירים ללכת בעקבות סקרנותם. חתני וכלות פרס ERC מביאים עושר יוצא דופן של רעיונות מדעיים, והם בהחלט יקדמו את הידע שלנו. לחלקם כבר יש יישומים מעשיים באופק ואני מאחלת הצלחה לכולם".
נשיאת מועצת המחקר האירופית, פרופ' מריה לפטין, אמרה: "זה תענוג לראות את הקבוצה החדשה הזו של מוחות מבריקים בתחילת הקריירה שלהם, מוכנים לקחת את המחקר שלהם לגבהים חדשים. אירופה כולה - הן ברמה הלאומית והן ברמה האירופית - צריכה להמשיך לגבות ולהעצים את הכישרונות המבטיחים שלה. עלינו לעודד חוקרים צעירים המובלים על ידי סקרנות עצומה ללכת בעקבות הרעיונות המדעיים השאפתניים ביותר שלהם. להשקיע בהם ובמחקר שלהם זה להשקיע בעתיד שלנו".