ההנחה עד כה היתה כי שיעורי הפירוק מונעים בעיקר על-ידי מיקרואורגניזמים ופחתו בסביבות צחיחות יותר. המחקר החדש מגלה כי פרוקי רגליים גדולים ממלאים תפקיד קריטי ולא מוערך עד כה במערכות אקולוגיות צחיחות או מדבריות
מחקר חדש חושף שבמערכות אקולוגיות מדבריות, פרוקי רגליים גדולים כמו טרמיטים וחיפושיות ממלאים תפקיד קריטי בתהליך הפירוק, ומאתגרים את התפיסה המסורתית לפיה פעילות מיקרוביאלית היא השולטת בתהליך זה בסביבות צחיחות. המחקר מציג כי הפירוק המאקרוסקופי יכול להגיע לשיאו במהלך הקיץ באתרים צחיחים, ושיעורי הפירוק הכוללים באזורים אלו יכולים להיות דומים, ואפילו גבוהים, מאלו שבאזורים רטובים יותר. הממצאים מציעים הבנה חדשה של אופן תהליך הפירוק באזורים צחיחים והשפעתו על מחזור הפחמן העולמי וניהול המערכת האקולוגית.
חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מצאו פתרון פוטנציאלי ל"תעלומת הפירוק המדברית" במחקר חדש שהתפרסם ב-eLife. המחקר, בהובלת ד"ר ויראג' טורסקר, ד"ר נבו שגיא ופרופ' דרור הבלנה מהאוניברסיטה העברית, מאתגר את ההנחות המקובלות לגבי תהליכי פירוק לאורך גרדיאנטים אקלימיים שונים. באופן מסורתי, הייתה ההנחה כי שיעורי הפירוק מונעים בעיקר על-ידי מיקרואורגניזמים וירדו בסביבות צחיחות יותר. עם זאת, המחקר החדש מגלה כי פרוקי רגליים גדולים ממלאים תפקיד קריטי ולא מוערך עד כה במערכות אקולוגיות צחיחות או מדבריות.
ממצאים מרכזיים:
- מפרקים בגדלים שונים מגיבים באופן שונה לרמות משקעים.
- הפירוק המיקרוביאלי עולה עם המשקעים במהלך חודשי החורף.
- הפירוק המאקרוסקופי, המונע על-ידי פרוקי רגליים גדולים כגון טרמיטים וחיפושיות, מגיע לשיאו בבתי גידול צחיחים במהלך הקיץ.
- מגמות מנוגדות אלה מביאות לשיעורי פירוק דומים לאורך מרבית הגרדיאנט האקלימי.
החוקרים ביצעו את המחקר בשבעה אתרים בישראל, החל מאזורים מדבריים במיוחד ועד אקלים ים-תיכוני. הם השתמשו בסלי פסולת חדשניים שעשויות מרשתות בעלות גודל חורים שונה על מנת לבודד את ההשפעות של מפרקים בגדלים שונים.
"ממצאי המחקר שלנו מראים כי התלות האקלימית המנוגדת של מיקרו ומאקרו-מפרקים מובילה לשיעורי פירוק גבוהים באופן מפתיע בסביבות צחיחות," אומר ד"ר טורסקר. "הדבר מספק הסבר סביר מדוע הפירוק של פסולת צמחית באזורים יבשים מתרחש מהר יותר ממה שחשבו בעבר – תעלומה שהטרידה מדענים במשך עשורים."
"המחקר הזה מדגיש את תפקידם הלא מוערך של פרוקי רגליים גדולים במערכות אקולוגיות צחיחות," מוסיף ד"ר שגיא. "על-ידי גילוי שהאזורים הצחיחים יכולים לתמוך בשיעורי פירוק הדומים ואף גבוהים מאלו שבאזורים רטובים יותר, אנו מקווים לעורר אסטרטגיות חדשות לשימור מערכות אקולוגיות פגיעות אלו."
פרופ' הבלנה מסכם: "הבנת הדינמיקה של תהליך הפירוק באזורים צחיחים חיונית לשימור ושיקום תהליכים אקולוגיים קריטיים, במיוחד כאשר אזורים אלו מתרחבים ברחבי העולם. לממצאים שלנו יש גם השלכות משמעותיות על מחזור הפחמן העולמי ועל מודלים של שינויי האקלים."
עוד בנושא באתר הידען: