בדוח שפורסם אתמול, נמסר כי מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת יעדים אלה
מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת יעדים אלה. אי-עמידה ביעדים עלול לפגוע שלא לצורך בתועלת האנרגטית, הסביבתית והכלכלית הנובעת משימוש באנרגיות מתחדשות וברכבים חשמליים וכן בהתחייבויות הבין-לאומיות של הממשלה. . זה רק פרק אחד מתוך שלושה פרקים שעוסקים באנרגיה. השניים האחרים (עליהם נדווח בידיעות נפרדות) עוסקים באי עמידה ביעדי ההתייעלות האנרגטית ובצמצומו של תקציב המו"פ בתחום האנרגיה.
במדינת ישראל, בדומה לעולם כולו, גוברת המודעות לעידוד המעבר לאנרגיה מתחדשת - אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח ומקורות לא מתכלים נוספים שאינם דלקים פוסיליים. בבסיסה של מגמה זו עומדת ההבנה כי מקורות האנרגיה המתכלים לא יישארו לעד, ויש להיערך לכך באמצעות גיוון מקורות האנרגיה. הטכנולוגיות העיקריות כיום לייצור אנרגיה מתחדשת בישראל הן טכנולוגיה סולרית פוטו-וולטאית (אנרגיה סולרית) וטכנולוגיית רוח. משרד מבקר המדינה בדק את הפעולות שנקטו משרדי הממשלה להפחתת זיהום אוויר באמצעות קידום אנרגיות מתחדשות ואת הצעדים להפחתת התלות בדלקים מזהמים. להלן הממצאים. הביקורת נערכה במשרד האנרגיה, בחברת החשמל לישראל בע"מ, ברשות החשמל, במשרד להגנת הסביבה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ברשות המיסים בישראל, במינהל הרכב הממשלתי ובמינהל הדיור הממשלתי באגף החשב הכללי ובמינהל התכנון במשרד האוצר ובמינהלת תחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד ראש הממשלה.

במסגרת הביקורת נמצא כי בנוגע לתוכנית אב למשק האנרגיה - במועד סיום הביקורת קיים מסמך מדיניות בנושא יעדי משק האנרגייה לשנת 2030 אך אין תוכנית אב למשק האנרגיה, אף שמשרד האנרגיה ניסה לקדמה בשני העשורים שחלפו. היעדר תוכנית אב או תוכנית אסטרטגית עלול לגרום לכך שפיתוח משק האנרגיה יתנהל בצורה של הגשמת יעדים נקודתיים של הממשלה ומילוי צרכים נקודתיים של המשק במקום פיתוח משק האנרגייה בראייה מתכללת וארוכת טווח.
עוד נמצא כי הגידול בהיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הוא במגמה חיובית, אך בחינה השוואתית למול היעדים שנקבעו - 5% מכלל ההספק המותקן בשנת 2014 ו-10% מכלל ההספק המותקן בשנת 2020 - מעלים פערים של 58% ו-50%, בהתאמה בין היעד לביצוע. בנוסף, נמצא כי בתחילת שנת 2020 היקף ייצור חשמל מאנרגיית רוח עמד רק על כ-3.5% מהמכסה אותו קבעה ממשלת ישראל (2.6 מגה-ואט מותקן לעומת יעד של 730 מגה-ואט). הגורמים המעכבים יישום של ייצור חשמל אנרגיית רוח הם, בין היתר, הפרעה לפעילות מערכת הביטחון ופגיעה בבעלי כנף. כמו כן, הגם שנמצא כי מינהל התכנון בחן לעומק אפשרויות למיקומים רלוונטיים לאתרים בהם יותקנו טורבינות רוח במסגרת התסריט הנלווה לטיוטת התמ"א, נמצא כי אותר רק מתחם אחד בשטח של כ- 3,000 דונם וכי התמ"א טרם אושרה.
בביקורת עלה כי קיימים חסמים בהקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולרית (פוטו-וולטאיים) על גגות משרדי ממשלה ומוסדות חינוך. על פי האמור בדוח טרם הוסרו החסמים ליישומה של החלטת הממשלה מ-2016 שהטילה על החשב הכללי במשרד האוצר לקדם את הקמתם של מתקנים פוטו-וולטאיים על בנייני משרדי הממשלה. כמו כן, טרם הוסרו החסמים להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים על גגות מוסדות חינוך ואין חובה לכלול תשתיות מתאימות למתקנים אלה במוסדות חינוך חדשים.
בנושא שדרוג והרחבה של מערכת ההולכה נמצא כי קיים קושי בשדרוג ובהרחבה של מערכת ההולכה הנובע עקב הנחייה חדשה של מינהל התכנון והתיישבות לא חוקית של בדואים בנגב מתחת לקווי הולכה. קושי זה גורם לעיכוב בחיבורם של כמה מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. עוד עלה כי לפיילוט שמקיימים מינהל הרכב הממשלתי במשרד האוצר ומינהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה לא נקבעו יעדים ברורים, ולכן קשה לקבוע את מידת הצלחתו.
בשנת 2013 בחן צוות בין-משרדי את התועלת הכלכלית למשק מייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. הדוח מהווה המלצה להמשך פעילות על ידי הרשויות הרלוונטיות לניהול מדיניות שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל והתועלת הכלכלית מכך. כיום ניתן לייצר חשמל מאנרגיות מתחדשות במחיר דומה לייצור חשמל מגז טבעי. מדינת ישראל הציבה יעדים ארוכי טווח להיקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולהרחבת השימוש ברכבים חשמליים. ממצאי הביקורת מלמדים כי קיימים חסמים אשר מקשים על השגת יעדים אלה. אי-עמידה ביעדים עלול לפגוע שלא לצורך בתועלת האנרגטית, הסביבתית והכלכלית הנובעת משימוש באנרגיות מתחדשות וברכבים חשמליים וכן בהתחייבויות הבין-לאומיות של הממשלה. כדי לעמוד ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, מבקר המדינה ממליץ כי משרד האנרגיה, רשות החשמל, רמ"י, מינהל התכנון ומשרד האוצר, יחד עם יתר המשרדים הרלוונטיים, לפעול להסרת החסמים והליקויים שעלו בדוח.
יעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשנת 2030

לפרק: קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת השימוש בדלקים, בדוח מבקר המדינה 71א, אוקטובר 2020
עוד בנושא באתר הידען:
- יו"ר ועדת המשנה לפיקוח על יישום החלטות פריז: ישראל לא תעמוד בהתחיבויותיה להפחתת פליטות
- דרושה חקיקה נחושה להפחתת פליטות גזי חממה בישראל לקראת עליית השלב בפעילות הבינלאומית בנושא
- חורים ברשת החשמל גורמים לבזבוז אנרגיה ופליטות מיותרות