לראות ירוק – ולהבריא

סביבה ירוקה קשורה לשיפור במצב הפיזי והנפשי של חולי לב שעברו ניתוח מעקפים

סביבה ירוקה תורמת לבריאות פיזית ונפשית, כך מצאו מגוון מחקרים שנערכו בעשרות השנים האחרונות. למשל, היא מרגיעה ומשפרת יכולות קוגניטיביות כגון ריכוז, ומפחיתה מתח נפשי, לחץ, חרדה, זיהום אוויר, רעש, סיכון למחלות נשימה ולב ועוד. לכן, גישה לשטחים ירוקים כגון פארקים וגינות היא כה חיונית בסביבת המגורים.

אומרת פרופ' רחלי דנקנר, רופאת ספורט וצלילה, מומחית בבריאות הציבור וחוקרת במכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא ובחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב: "בני אדם זקוקים לטבע ויש מגוון תיאוריות הנוגעות לתרומתו של הטבע לבריאות האדם. סביבה עשירה בצמחים ועצים משפיעה על הנפש ואולי באמצעותה על מערכת החיסון. בנוסף, צמחים מייצרים חמצן שנחוץ לנו לנשימה".

מה השאלה? האם כמות הצמחייה הירוקה בסביבת המגורים קשורה להחלמה לאחר ניתוח לב?

מחקריה של פרופ' דנקנר, בתמיכת הקרן הלאומית למדע, מתמקדים בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת ושבץ מוחי – וגם בגורמים המגנים מפניהם. "אני חוקרת מניעה של תחלואה ותמותה באמצעות אורח חיים בריא", היא אומרת, "כגון פעילות גופנית, תזונה, משקל תקין, הימנעות מעישון וסביבה ירוקה. מניעה היא תחום מוזנח בעולם הרפואה על אף שיש לה תועלת ארוכת טווח. תוצאותיה לא מיידיות, ולא תמיד כלכליות, ולכן כמעט שלא משקיעים בה".

בשנים 2007-2004 ערכה פרופ' דנקנר מחקר שבו השתתפו 1,150 חולי לב שעברו ניתוח מעקפים (שמטרתו לחדש את זרימת הדם אל  הלב לאחר שנוצרו חסימות או היצרויות בעורקים הכליליים). היא בדקה וראיינה את החולים הללו בבית החולים לפני הניתוח ובביתם שנה לאחריו, ובשני הביקורים ביקשה מהם למלא שאלונים שבוחנים את מצבם הפיזי והנפשי; באמצעותם כימתה את פעילותם הגופנית, ניבאה את מידת כושרם הגופני ובחנה את רמת הדיכאון, החרדה ואיכות החיים שלהם. במקביל, מטרתה הייתה לשכנעם לפנות לשיקום לב – תוכנית שמיועדת לשפר את התפקוד הפיזי, הנפשי והחברתי של חולי הלב. "כיום רוב מנותחי המעקפים לא מגיעים לשיקום לב אף על פי שהם זכאים לכך במסגרת סל הבריאות", היא אומרת. "זאת, מכיוון שהם לא מודעים לכך, לרוב לא מפנים אותם, ומכיוון שאין מספיק מכונים לשיקום הלב. זו החמצה, מכיוון שמדובר בטיפול שמשפר את הפרופיל הבריאותי ותורם להארכת החיים ואיכותם. לכן היה חשוב לי לעודדם לעשות זאת, ואכן, רבים מהם פנו לשיקום לב בעקבות המחקר".

מחקרה האחרון של פרופ' דנקנר נעשה במסגרת הדוקטורט של הדוקטורנטית מאיה שדה, ובשיתוף המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב. הוא התבסס על נתוני 1,150 חולי הלב מהמחקר הקודם (ובהם כתובת מגוריהם) ועל השאלונים שמילאו (שכאמור בחנו בין השאר רמת פעילות גופנית, כושר גופני, דיכאון, חרדה ואיכות חיים). מטרתו הייתה לבחון את הקשר בין סביבת מגוריהם של החולים לבין מצבם הפיזי והנפשי לאחר ניתוח המעקפים. מדד הצומח (NDVI) ברדיוסים משתנים סביב ביתם של החולים חושב (באמצעות החזר אור) על פי מידע שמתקבל מלוויינים.  החוקרים אספו את הנתונים הללו ושרטטו מפה שבה צוינה כתובת המגורים של כל חולה ומדד הצומח שלה.

נמצא כי הנבדקים שגרים בסביבה ירוקה – פעילים יותר ובעלי כושר גופני טוב יותר ביחס לנבדקים שגרים בסביבה פחות ירוקה. עוד נמצא כי הקשר בין הסביבה הירוקה למצב הבריאות חזק יותר בקרב חולים שלא פנו לשיקום לב. כלומר, יש לזקוף את פעילותם לזכות הסביבה הירוקה. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין מדד הצמחייה בסביבה, לבין מצב הבריאות של אלו שפנו לשיקום לב. כלומר, ההשתתפות בשיקום לב היא זו שהגבירה את פעילותם. בנוסף, נמצא כי סביבה ירוקה קשורה לסיכון מופחת לדיכאון וחרדה ובאיכות חיים טובה יותר, שנה אחרי הניתוח.

פרופ' דנקנר: "ניתוח המעקפים משפר את זרימת הדם ללב ואמור להיטיב עם הכושר הגופני. כיוון שכל החולים במחקרנו עברו אותו, אפשר היה לצפות שכושרו של כל אחד מהם ישתפר באופן דומה. אבל נמצא שגם הסביבה הירוקה תרמה להגברת הפעילות הגופנית והכושר. אנחנו משערים שסביבה זו פשוט מתאימה יותר לפעילות גופנית ומעודדת אותה. בנוסף, ייתכן שהשפעתה הנפשית החיובית (פחות דיכאון וחרדה) מעוררת את הרצון להיות פעילים וכך משפרת את הכושר הגופני ואת איכות החיים. בהמשך ננסה לבדוק גם את הקשר בין הסביבה הירוקה לבין תוחלת החיים לאחר ניתוח מעקפים".

בהתאם לממצאיו, המחקר מסיקים החוקרים כי תכנון סביבת המגורים עשוי להשליך על בריאות הציבור. אומרת פרופ' דנקנר:  "בהנחה שחולי לב רבים לא יגיעו לשיקום לב ושלא יוקמו בקרוב עוד מכוני שיקום, ובהתבסס על הידוע על תרומתו של הטבע לבריאות בכלל, חשוב לקדם תכנון ערים ירוקות, שיכללו יותר שטחי צמחייה ועצים".

החיים עצמם:

פרופ' רחלי דנקנר היא אם לבת 18, ומתגוררת ברמת השרון. פעילות גופנית היא מרכיב חשוב גם בחיי היומיום שלה. "התאמנתי הרבה בצעירותי", היא אומרת, "וכך גם הגעתי לרפואת הספורט. כיום אני מתאמנת בעיקר למען הבריאות, ההרגשה הטובה והסיפוק האישי".