כך עולה מהפרק מיטיגציה - פעולות להפחתת פליטות גזי חממה בדו"ח המיוחד של מבקר המדינה אודות הערכות ישראל למשבר האקלים שפורסם השבוע. במקום להפחית פליטות פחמן הן עלו
ישראל עדיין אינה מדינה מובילה בקביעת יעדי הפחתת פליטות * לא הציגה יעד שאפתני יותר לאנרגיות מתחדשות, וטרם הציגה יעד לשנת 2050 * פליטות גזי חממה בשנים 2022-2015 עלו ב-1% כשבשנת 2022 לבדה, אחרי הקורונה, היה זינוק של 3.5% בפליטות. כך עולה מפרק העוסק במיטיגציה - פעולות להפחתת פליטות גזי חממה בדו"ח המיוחד של מבקר המדינה אודות הערכות ישראל למשבר האקלים שפורסם השבוע.
ההתחממות הגלובלית, הנובעת מפליטות גזי חממה (גז"ח), מוכרת כאחת הבעיות החמורות שאיתן צריכה להתמודד הקהילה הבין-לאומית. לצורך הפחתת פליטות גז"ח קבעו המדינות השותפות להסכמים בין-לאומיים ובהן ישראל יעדים לאומיים. ביקורת המעקב בחנה כיצד יושמו ההמלצות לתיקון הליקויים שהועלו בדוח הקודם וכן היבטים נוספים הקשורים לפעולות הממשלה והגופים הציבוריים שלא הופיעו בו.
המבקר מצא כי ישראל עדיין אינה מדינה מובילה (בלשון המעטה) בקביעת יעדים, ואף שחלק מהיעדים המעודכנים הם במגמת הגברה של רמת השאפתנות הלאומית, למשל קביעת יעד אבסולוטי במקום יעדים לנפש להפחתת פליטות גז"ח של 27% עד שנת 2030 ושל 85% עד שנת 2050, הם אינם עומדים בקנה אחד עם רמת השאפתנות הקיימת בעניין זה במדינות המפותחות האחרות. נכון לשנת 2020 קיים פער ניכר של 52% - 93% בין שיעור יעד הפחתת הגז"ח שקבעה ישראל לשנת 2030 (27%) לבין יעדי ההפחתה של גז"ח שקבעו מדינות מפותחות ובהן ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, גרמניה, צרפת, יפן והולנד (בין 41% ל-52%). ישראל לא הציגה יעד שאפתני יותר לאנרגיות מתחדשות לשנת 2030, והוא נותר 30%. נכון ליוני 2023 משרד האנרגייה טרם קבע יעד לאנרגיות מתחדשות לשנת 2050. לפי ה-OECD צפוי פער בין היעדים שנקבעו בישראל לשנים 2030 ו-2050 ובין התחזית להשגתם בכלי המדיניות הנוכחים, והתחזית לשנת 2030 היא שהפער יהיה בשיעור של כ-20%, והוא ילך ויגדל (במצב של עסקים כרגיל) ויגיע לכ-650% בשנת 2050.
ביקורת המעקב העלתה עוד כי בשנת 2020 ישראל השיגה את ההפחתה הנמוכה ביותר מהמדינות המפותחות, בשיעור של 2% ביחס לשנת 2015 - פער של פי 5.5 עד 10 בשיעור הפחתת הפליטות הכלל-משקיות במדינות שנסקרו (אשר הפחיתו בין 11% ל-20%) - ובשנת 2021 השיגה ישראל הפחתה קלה של 1.5% בפליטות אבסולוטיות ביחס לשנת 2015. אולם בשנת 2022 גדלה כמות פליטות הגז"ח בישראל והגיעה ל-81.06 מיליון טונות CO2e, כלומר עלייה בשיעור של כ-3.5% ביחס לשנת 2021. הדבר משתקף גם בנתוני הפליטות לנפש אשר עלו בתקופה זו בכ-1.5%. במצטבר, נתונים אלו מגלמים מחיקה של ההישגים בהפחתת פליטות גז"ח בישראל - ועלייה של כמעט 1% ביחס לשנת 2015 - בעיקר בשל עלייה בפליטות בסקטור התחבורה, בסקטור התעשייה ובסקטור המבנים. לפי התחזית של המשרד להגנת הסביבה קצב היישום הנוכחי של מדיניות הממשלה ישיג הפחתת פליטות בשיעור של כ-12% בלבד בשנת 2030 לעומת היעד שנקבע של 27% (56% פחות מהיעד) - דהיינו פליטות בהיקף של 69.4 מיליון טונות גז"ח בשנה זו במקום 58 מיליון טונות. הצפי ולפיו לא יושג היעד הלאומי להפחתת פליטות נובע מאי-עמידה ביעדים הסקטוריאליים. כך, למשל, ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות צפוי להיות 19% בשנת 2030 במקום 30% כפי שנקבע בהחלטת הממשלה 465. כמו כן, הפחתת הפליטות מסקטור האנרגייה צפויה להיות רק 21% במקום 30% (כמעט שליש פחות מהיעד, וזאת בהנחה שאז ייפסק ייצור חשמל מפחם).
הממשלה לא יישמה את ההחלטה להפסיק את הפעולה שוטפת של היחידות הפחמיות בחדרה
המבקר מצא כי נכון לסוף יוני 2023, הממשלה לא יישמה את החלטה 4080 מיולי 2018 שנועדה להביא להפסקת הפעולה השוטפת של היחידות הפחמיות 1 - 4 במתקן אורות רבין. יחידות אלה ממשיכות לייצר חשמל באמצעות פחם כדלק ראשי. זאת ועוד, עקב המחסור העולמי בפחם, יחידות 1 - 4 מופעלות באמצעות פחם עתיר גופרית המביא לרמות זיהום ולפליטות של גזי חממה, הגבוהות אף מאלו שפלטו בעבר אף שכמות ייצור החשמל מפחם נותרה זהה מיחידות אלה. עוד הועלה כי משיקולים של שרידות משק החשמל, יחידות אלה יעברו לשימור, כלומר הפליטות מהן לא יופסקו לחלוטין, וישראל לא תעמוד ביעדיה הסקטוריאליים והכלליים להפחתת פליטות גז"ח. לגבי ייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, נמצא כי אף שישראל הציבה לעצמה יעדים נמוכים ביחס למדינות OECD אחרות - רק בשנת 2022 הושג היעד כאשר 10.1% מהחשמל הנצרך יוצר באנרגיות מתחדשות במקום בשנת 2020. ההערכה של משרד להגנת הסביבה היא שבשנת 2025 ייצור החשמל מאנרגייה מתחדשת מתוך סך הצריכה יהיה כ-14% (כ-30% פחות מיעד הביניים שנקבע של 20%). ביקורת המעקב העלתה כי בישראל קיים פער של כ-90% בחדירת כלי רכב חשמליים חדשים מכלל כלי הרכב החדשים ביחס לממוצע במדינות אירופה, ושיעורם עדיין נמוך מאוד - כ-1.14% בלבד מכלל כלי הרכב. כמו כן קיים פער ניכר בין שיעור כלי הרכב החשמליים מכלל מצבת כלי הרכב לבין שיעורם לפי היעד של 25% שנקבע לשנת 2030, ועולה ספק אם ניתן יהיה לגשר עליו בתוך כשבע שנים.
משרד התחבורה מתכנן להעביר רק את האוטובוסים הציבוריים העירוניים לרכבים חשמליים, שהם רק כ-18% מכלל האוטובוסים והמיניבוסים הנוסעים בכבישי ישראל. כמו כן למשרד התחבורה אין יעדים להעביר לרכבים חשמליים אוטובוסים עירוניים שאינם ציבוריים, אוטובוסים בין-עירוניים ומיניבוסים.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד להגנת הסביבה להמשיך לקדם את עיגון היעד הלאומי של איפוס פחמני עד שנת 2050 במסגרת חקיקה, כך שישראל תעבור לכלכלה מאופסת פחמן ולא תסתפק בכלכלה דלת פחמן בלבד, וכן תפעל לקביעת יעדים להפחתת פליטות גז"ח מסקטורי החקלאות והבנייה הן לשנת 2030 והן לשנת 2050. על משרדי הגנת הסביבה, האנרגייה, התחבורה והכלכלה וכן על מינהל התכנון שבמשרד הפנים לפעול כדי לצמצם את הפערים בהשגת יעדי הפחתת פליטות גז"ח ולפעול לעמידה ביעדים שנקבעו לסקטורים העיקריים המייצרים גז"ח ובהם סקטור האנרגייה, סקטור התחבורה, סקטור התעשייה וסקטור הפסולת.
עוד בנושא באתר הידען: