מחקר מ-2025 המבוסס על נתוני החללית Gaia מעלה אפשרות: ההתנגשות הגלקטית הצפויה עשויה לא להתרחש כלל, או לפחות להידחות משמעותית.
למעלה משמאל: שתי הגלקסיות חולפות זו על פני זו במרחק של מיליון שנות אור.
למעלה מימין: כשהמרחק ביניהן מצטמצם ל-500 אלף שנות אור, החיכוך שמפעילה החומר האפל גורם להן להתקרב למפגש קרוב.
למטה: מרחק של 100 אלף שנות אור מוביל להתנגשות.
(באדיבות: NASA / ESA)
מאז 1912 ידוע כי גלקסיית אנדרומדה נעה במהירות של כ־110 ק"מ לשנייה לעבר שביל החלב. בשנת 2012, מדעני מכון טלסקופ החלל Space Telescope Science Institute (STScI) במרילנד הגיעו למסקנה חד-משמעית: תוך כ־4 מיליארד שנה תתרחש התנגשות בין שתי הגלקסיות.
אבל מחקר שפורסם ב-2025 מראה שזה לא כל כך בטוח.
בהתבסס על נתונים חדשים ממשימת Gaia של סוכנות החלל האירופית (ESA), צוות בראשות טיל סוואלה (Till Sawala) מאוניברסיטת הלסינקי שבפינלנד יצר מודל עדכני, שהביא בחשבון גם את השפעתה הכבידתית של גלקסיית מאגלן הגדולה (LMC) – וגילה שהסיכוי להתנגשות עומד על כ־50% בלבד בעשרת מיליארדי השנים הקרובות.
גורם נוסף נכנס למערכת – ושינה את התמונה
בשונה מהמודל מ־2012, שכלל רק את שביל החלב, אנדרומדה ו-M33 (גלקסיית המשולש), המחקר החדש כלל גם את ה-LMC, גלקסיה קטנה אך מסיבית יחסית, שנמצאת בקרבת שביל החלב. בזמן ש־M33 תורמת להאצת ההתקרבות בין אנדרומדה לשביל החלב, מסתבר שה-LMC מושכת את שביל החלב הרחק ממסלול ההתנגשות.
"אנחנו לא טוענים שההתנגשות לא תקרה ב־10 מיליארד השנים הקרובות, אלא רק שלא ניתן להיות בטוחים בכך מהנתונים הנוכחיים," הסביר סוואלה ל-Physics World.
השפעה מפתיעה לגלקסיה קטנה
על אף שמסתה של ה-LMC היא כ־10% בלבד ממסת שביל החלב, מסביר סוואלה, השפעתה הכבידתית עשויה להספיק כדי להפוך את מה שנחשב להתנגשות בלתי נמנעת – לכמעט-החמצה.
לדברי ד"ר סאנגמו טוני סון (Sangmo Tony Sohn) מה-STScI, שהיה ממחברי המאמר המקורי מ־2012, שילובה של ה-LMC במודלים החדשים הוא "צעד בכיוון הנכון".
גורם המפתח: התנועה העצמית של אנדרומדה
הגורם החשוב ביותר שמשפיע על תרחיש ההתנגשות הוא התנועה העצמית של אנדרומדה – כלומר, כיצד היא נעה בשמי הלילה מנקודת מבטנו. תנועה זו משלבת תנועה רדיאלית (לכיוון שביל החלב) ותנועה רוחבית (הצידה ממנו).
אם הרכיב הרוחבי של תנועתה גבוה מספיק – אנדרומדה תחלוף במרחק של מעל 200 קילופרסק (652,000 שנות אור) – מה שימנע התנגשות, גם אם שתי הגלקסיות ישובו ויתקרבו בעתיד.
לעומת זאת, תנועה רוחבית קטנה תביא לקרבה של פחות מ־200 קילופרסק – ואז, בעקבות חיכוך דינמי בין הילות החומר האפל של שתי הגלקסיות, הן יאבדו אנרגיה מסלולית ויתמזגו לבסוף.
המאגלן הגדולה: דוגמה למיזוג עתידי
"ה־LMC כבר כל כך קרובה לשביל החלב, שהיא מאבדת אנרגיה מסלולית – והיא תתמזג איתנו באופן ודאי," מסביר סוואלה. באופן דומה, גם M33 עשויה להתמזג עם אנדרומדה בעתיד.
מדידות מאתגרות – ומידע חדש באופק
מדידת התנועה העצמית של אנדרומדה (הממוקמת במרחק של 2.5 מיליון שנות אור) היא משימה קשה במיוחד. בעשור שקדם ל-2025 הצליחו מדעני STScI, באמצעות טלסקופ החלל האבל, למדוד אותה במדויק – תהליך אותו מתאר סון כ"משימה עדינה במיוחד".
גם מסת ה־LMC עדיין אינה ודאית: אם היא כבדה יותר משחשבנו, היא עשויה להסיט את שביל החלב עוד יותר ממסלול ההתנגשות.
החדשות הטובות? הנתונים ישתפרו. סון וצוותו עיבדו ב-2025 מדידות חדשות מ'האבל', והתוצאות עד אז היו עקביות עם המודל של Gaia. גם סוואלה היה בטוח: "בתוך כחמש שנים נדע הרבה יותר על מה שצפוי לקרות."
ובכל מקרה – גם אם אנדרומדה לא תתנגש בשביל החלב בעשרת מיליארדי השנים הקרובות – המיזוג עשוי להתממש בעתיד רחוק הרבה יותר.
מחקר המשך: הערכה גבוהה יותר להסתברות המיזוג
באפריל 2026 פרסמו האו וו (Hao Wu) ועמיתיו בכתב העת The Astrophysical Journal Letters מחקר שבחן את השאלה מחדש במסגרת החישובית של סוואלה, אך עם מדידות תנועה עצמית עדכניות יותר של אנדרומדה ושל M33 מ-Gaia, לאחר תיקון סטיות שיטתיות בנתוני Gaia. בדגם המרכזי שלהם עלתה הסתברות המיזוג ל־90%, עם זמן מיזוג חציוני של כ־6.5 מיליארד שנה – מה שלדבריהם משחזר במידה רבה את התמונה הקלאסית. עם זאת, החוקרים מציינים כי המדידות הנוכחיות, אף שהן נוטות להסתברות גבוהה, עדיין אינן חד-משמעיות, וכי נדרשות מדידות מדויקות יותר של התנועה העצמית. למאמר המדעי של המחקר מ-2026.
הכתבה עודכנה באוקטובר 2026 כדי לשקף מחקר מאפריל 2026 שהגיע למסקנה שונה והעריך את הסתברות המיזוג כגבוהה בהרבה.
שאלות ותשובות
האם אנדרומדה ושביל החלב אכן יתנגשו?
לפי מחקר מ-2025 בראשות טיל סוואלה, הסיכוי למיזוג בין שתי הגלקסיות בעשרת מיליארדי השנים הקרובות עומד על כ־50% בלבד. מחקר מאפריל 2026 העריך את ההסתברות ל־90%, והחוקרים עצמם מציינים שהמדידות עדיין אינן חד-משמעיות.
כיצד גלקסיית מאגלן הגדולה משפיעה על המפגש?
מסת ה-LMC היא כ־10% ממסת שביל החלב, אך כוח המשיכה שלה מושך את שביל החלב הרחק ממסלול ההתנגשות עם אנדרומדה. לפי סוואלה, השפעה זו עשויה להפוך התנגשות בלתי נמנעת לכמעט-החמצה.
מהי התנועה העצמית של אנדרומדה ומדוע היא חשובה?
זו תנועתה של אנדרומדה בשמי הלילה, המשלבת רכיב רדיאלי לכיוון שביל החלב ורכיב רוחבי הצידה. אם הרכיב הרוחבי גבוה מספיק, אנדרומדה תחלוף במרחק של מעל 200 קילופרסק ולא תתנגש בשביל החלב.
מתי נדע בוודאות יותר?
מסת ה-LMC והתנועה העצמית של אנדרומדה עדיין אינן ידועות במדויק, אך הנתונים משתפרים. סוואלה העריך כי בתוך כחמש שנים יהיה ידוע הרבה יותר על מה שצפוי לקרות.
עוד בנושא באתר הידען
- שביל החלב נבנתה מחדש בהתנגשות קדומה וכבר נכנסת לריקוד גלקטי חדש עם הענן המגלני הגדול
- מדוע גלקסיות סמוכות בורחות מאיתנו: מדענים פתרו לבסוף תעלומה בת חמישים שנה
- האם הגלקסיה שלנו והגלקסיה השכנה אנדרומדה כבר נוגעות זו בזו ויתנגשו מהר מכפי שאנחנו חושבים?
- הגלקסיה המסתורית "אנדרומדה XXXV" מערערת את כללי האבולוציה הגלקטית
- שפיצר של נאס"א חושף את הרגלי האכילה של החור השחור העל-מסיבי של אנדרומדה