הסיבות: הפיכת התחומים הללו לאסרטגיים והחשש מבריחת מוחות. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים משותפים עם האיחוד האירופי. בקהילה המדעית חוששים מפגיעה במדע האירופי. הגורמים הרשמיים בארץ לא הגיבו לבקשת אתר הידען
אקדמאים וחוקרים בבריטניה, ישראל, שוויץ ומדינות אחרות שאינן חברות איחוד האירופי מתמודדים עם איום הרחקה ממיזמי מחקר פוטנציאליים של האיחוד האירופי במסגרת התוכנית הרב שנתית החדשה המכונה הוריזון אירופה, ממשיכתה של תוכנית הוריזון 2020.
טיוטת הצעת החלטה שהוגשה לנשיאות האיחוד האירופי מציעה להפסיק לשתף מוסדות וחברות מהמדינות הללו וממדינות נלוות נוספות בתחומי המחקר הקוונטי וחקר החלל.
עלולים לפגוע במחקר הקוונטי ובתחום החלל בכל מדינה שאינה חברה באיחוד, ובפרט ישראל בריטניה ושווייץ.
(עדכון לאחר פרסום הידיעה - מסתמן ששווייץ תוחרג מתחום הקוונטים אך לא מתחום החלל. תודה ל-Johannes Ripperger, מומחה להשתלבות בפרויקטי המו"פ האירופי הפועל בשווייץ).
כך עולה מדיווחים באתר החדשות הבריטי סיינס ביזניס, אתר ביקורתי שעוסק הרבה בפגיעה במדע בבריטניה לאחר היציאה באיחוד.
לפי האתר, מדינות שאינן איחוד האירופי לא תהיינה כשירות לקחת חלק בפרויקטים מחקריים מסיבות בטחוניות. בישראל פועלים כ-20 פרויקטים קוונטיים הכוללים שותפים ומימון של האיחוד האירופי.
הצעות טיוטה שהוגשו במרץ ימנעו ממדינות מחוץ לאיחוד האירופי, כמו גם חברות ומוסדות שאינם ממדינות האיחוד אירופי, הפועלים במדינות האיחוד האירופי (למשל חברות רב לאומיות), להגיש הצעות השתתפות בפרויקטים מסוימים של התוכנית בשל הצורך ב"אוטונומיה בטחונית". מלבד הסוגיה הבטחונית באירופה חוששים מבריחת מוחות בעקבות שיתופי הפעולה המדעיים עם גורמים ממדינות אחרות, שעלולות לפתות את המדענים המצויינים האירופים בתחומים הללו להגר אליהם.
המטרה המוצהרת היא לפתח יכולות אירופאיות עצמאיות בתחום מיחשוב הקוונטים. עד כה היו שני ההתחומים הללו, כמו כל המדע באירופה, פתוחים לכל המדענים החברים בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי, ובהן ישראל בריטניה ושווייץ.
"על מנת להשיג את התוצאות הצפויות, ולהגן על הנכסים האסטרטגיים, האינטרסים, האוטונומיה או הביטחון של האיחוד, ההשתתפות מוגבלת לגופים משפטיים שהוקמו במדינות החברות וכן בנורבגיה, איסלנד, וליכטנשטיין. הצעות הכוללות גופים שהוקמו במדינות מחוץ לתחום זה לא תהיינה כשירות. "ישויות משפטיות שהוקמו במדינה חברה או במדינות הקשורות להוריזון אירופה הנשלטות באופן ישיר או עקיף על ידי מדינות שלישיות שאינן קשורות לתוכנית או על ידי ישויות משפטיות שמרכזם במדינות שלישיות שאינן קשורות, אינן זכאיות להשתתף." (כאן הכוונה לחברות רב לאומיות. א.ב)
ההצעות גררו ביקורת מצד הקהילה האקדמית. תומאס הופמן, נשיא האוניברסיטה הטכנית במינכן וברית האוניברסיטאות EuroTech, קרא לאיחוד האירופי "לאמץ גישה כוללת" לאירופה חדשנית ומשגשגת. "אנו מודאגים עמוקות מכך שמדינות בעלות רקורד ארוך של שיתוף פעולה ומצוינות במחקר ובחדשנות, מודרים מחלקים מהתוכנית. ההחלטה תשפיע לרעה על מוסדות המחקר אירופה ועל יכולתן לפתח טכנולוגיות מפתח דיגיטליות, מאפשרות ומתפתחות, " נכתב במכתב.
"כולם מזועזעים; מעולם לא ראינו דבר כזה. זה לא טוב לנו, לא טוב לתחום ולא טוב לאיחוד האירופי", צוטט קלאוס אנסלין, פרופסור לפיזיקה של מצב מוצק ב- ETH ציריך. "סיום שיתוף הפעולה במחקר קוונטי וחלל מרכזי יפגע גם באיחוד האירופי, מכיוון שהאוניברסיטאות והמעבדות שלו מאבדות שותפים חיוניים, הזהירו החוקרים."
בכתבה גם צוטט פרופ' נדב כץ ראש מכון המחקר לאינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית: "האיחוד האירופי חכם מאוד לכלול מדינות שכנות בתוכניות המחקר שלה לאורך השנים. לדחוק אותם איננה מדיניות טובה. אלה מדינות שנותנות יותר ממה שהן לוקחות", אמר כץ. "הנוף האירופי יהיה אפרורי ועמום יותר ללא השתתפותם." בשיחה עם אתר הידען אמר פרופ' כץ כי הנושא נמצא בדיונים בדרגים הגבוהים ביותר. והוא מקווה שהמצב ישתנה לאור ההתנגדויות הרבות, בעיקר מצד מדענים בתחום.
"היום זו טכנולוגיה קוונטית וחלל, מחר ידברו על בינה מלאכותית ומי יודע מה עוד" אמר טל דוד, ראש התוכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטיים לאתר סיינס ביזניס.
דוד סירב להגיב לבקשת אתר הידען. מנהל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר סירב להתייחס לגוף ההצעה.
הידיעה עודכנה ב-8/4/2021 בשעה 11:00 כדי להדגיש את העובדה שמסתמנת החרגה של שווייץ מתחום הקוונטים.
לכתבה המפורטת באתר סיינס ביזניס
המרכז לטכנולוגיה קוונטית באתר נציבות האיחוד האירופי
עוד בנושא באתר הידען: