מחקרים חדשים מדגישים את התפיסה המוטעית שגידול האוכלוסיה משפיע בצורה זניחה על שינויי האקלים.
התפוצצות האוכלוסיה האנושית ושינויי האקלים הם שתי תופעות גלובליות שמשפיעות על העולם באופן מוחץ. למרות זאת ישנה מגמה של הכחשת חשיבותם והתעלמות מהקשר ביניהם. כתבתי בעבר והתרעתי על הצורך בשליטה בגודל האוכלוסיה האנושית כדי למנוע אסונות, וכעת הערכה חדשה מדגישה את ההשפעה הנוראית של ההתחממות על מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
סקרים מצביעים על כך שהקיצוץ בפליטות גזי חממה יכול להפחית את מספר האנשים שמהגרים מאזורים שנפגעים מתנאי אקלים קיצוניים, אולם נמצא שיש ערך שווה לשילוב של התפוצצות האוכלוסיה ולשינויי האקלים, כלומר קיצוץ בגודל האוכלוסיה יכול להביא לתוצאה דומה להפחתת ההגירה. בשנות ה-90 היו נסיונות ותכניות לשליטה באוכלוסיה, כמו "מדיניות ילד אחד בסין" ועיקור כפוי בהודו ובארצות אחרות, אך התוכניות נכשלו בתכלית והוכחו כשערורייתיות.
הרעיון שגידול באוכלוסיה יגרום לפגיעה סביבתית ולסבל אנושי אינו חדש. ואולם יש מקומות שבהם ממשיכים להכחיש את תהליך התפוצצות האוכלוסיה ושינויי האקלים, כמו גם את הזיקה ביניהם. המונחים "ניאו-מלטוסיאני" או "איוגנצייסט" משמשים כתיאורים שליליים, ומודגשת הפגיעה בזכויות האדם בשם "הזכות לפריון". המציאות היא שמדיניות שמתעקשת על הכחשת הנזק שבהתפוצצות האוכלוסיה מובילה גם למצוקת הסביבה, וגם להגברת הסבל האנושי.
כיום, עדיין קיימות מדיניות דתיות, לחץ חברתי ומדיניויות ממשלתיות המנסות לשכנע אנשים להוליד יותר ילדים. דוגמאות כאלו מופיעות בהודו ובמידה מסוימת בארצות הברית. וכמובן גם אצלנו התקציב שעבר לאחרונה מתגמל משפחות גדולות ומונע מילדיהם חינוך שיאפשר להם להסתדר בחיים - צירוף מסוכן.
מדובר במדיניות שהדגישה את הצורך בילודה בטענות שגובלות בגזענות לאומית וב"צורך כלכלי", ואסרה על הפלות במטרה להפוך קבוצות אתניות לכלי רביה. נשים רבות נמצאות במצוקה, שכן להן אין גישה לאמצעי מניעה כתוצאה מהשפעתם של בעליהן ובני משפחתן שמונעים מהן להשתמש בהם. יישום מדיניות שמעודדת ריבוי ילדים לא רק שוללת מהן את זכותן, אלא גם מחריפה את העוני ומזיקה לסביבה.
מחקרים חדשים מדגישים את התפיסה המוטעית שגידול האוכלוסיה משפיע בצורה זניחה על שינויי האקלים. בעשור האחרון נמצא שגידול האוכלוסיה הוא הגורם המרכזי לפליטות גזי חממה כתוצאה משימוש בדלקים מחצביים. לגידול האוכלוסיה יש השפעה ישירה על פליטות, והוא מבטל את ההפחתות שמושגות ע"יהתחדשות ויעול. על פי הפנל לאקלים (IPCC), גידול האוכלוסיה בהחלט תורם לפליטות ולשימוש בדלקים מחצביים. הגידול האוכלוסי גורם גם למצוקת מים, כריתת יערות ולפגיעה בסביבה שנגרמת ע"י האוכלוסיה האנושית. הקשר בין גידול האוכלוסיה לפגיעה בסביבה ברור וידוע, אך עדיין נמשכת הכחשה של הצורך בשליטה באוכלוסיה.
הכחשה של הצורך בשליטה באוכלוסיה מביאה לתוצאות קשות. מאז שנות ה-90, הצורך בריסון גידול האוכלוסיה נכשל והמימון הבינלאומי לתכנון משפחה ירד ב-35%. הכחשה של הצורך בשליטה באוכלוסיה מזכירה את הכחשת הצורך במיתון ההתחממות, וזאת כתוצאה מהכישלון המדע להבהיר את הסבל העתידי למיליונים.
האמונה שהתקדמות טכנולוגית תפתור את הבעיות וששימוש בדלקים דלי פחמן יתקן הכל, מתבררת כשגויה. נמצא כי "טכנולוגיות ירוקות" גורמות לבעיות סביבתיות וחברתיות. מובן שיש צורך וחשיבות באנרגיות מתחדשות וירוקות, אך גם להן יש חסרונות. ייצור סוללות למכוניות חשמליות דורש שימוש בקובלט שנכרה בקונגו בתנאים לא אנושיים, ומצריך כריתת יערות בשטחים שבהם נמצאות חיות בר. הדבר מביא לפליטות נוספות, צריכה נוספת של מים והרס נוסף של שטחי מחיה.
אם נמשיך בקצב הגידול הנוכחי עד שנת 2030, לא תהיה אפשרות לספק רווחת חיים סבירה ללא השפעה מוגברת על מערכות הסביבה והטבע, ולכן יש צורך בהול בגישה לתכנון משפחה עבור כולם.
תכנון משפחה אינו רק יתרון לסביבה, אלא גם לבני האדם. נראה שבכל חברה בה פחתה תדירות הלידה, נסיונות השלטון להפוך את הכיוון לא צלחו, מכיוון שהנשים למדו את היתרונות שבמשפחה קטנה. במקביל, יישום חינוך בכלל וחינוך הנשים בפרט ירחיק אותנו מאסון.
על פי כל הנכון להדגיש שהצורך במיתון ההתפוצצות האוכלוסיה הוא חשוב ומרכזי כחלק מאסטרטגיות ניהול סביבתי ולמניעת התפשטות מגיפות, רעידות אדמה, כן חשוב ומרכזי להבטחת אבטחה מדעית ארצית.
אם תדירות סיימתי את רשימותי בפסקה: "הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה״ הרי שהמאמץ העיקרי לצורך ישום צריך להיות חינוך בכלל וחינוך הנשים בפרט.
אצלנו עדיין שולטת המצווה ״פרו ורבו וכסו את הארץ״, כאשר השילוב בין בורות אקלימית וקנאות דתית משיחית מכתיבית מדיניות הכחשה שמובילה לאסון, לכן מסתבר כי כמו בעולם כולו כך גם אצלנו חינוך (ליבה) בכלל וחינוך נשים בפרט ירחיק אותנו מאסון.
עוד בנושא באתר הידען: