סקר שנערך בקרב יותר מאלף חברי סגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות מגלה כי בעקבות המלחמה נפגעו קשרים בין-לאומיים של האקדמיה הישראלית פגיעה קשה, וקיים חשש בקרב חוקרים רבים מהפסקת מימון מחקרים וביטול שיתופי פעולה
האקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ואפיק באקדמיה – פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות ערכו סקר בקרב סגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות, שענו עליו 1,015 חברות וחברי סגל בנושא האתגרים שעימם מתמודדת האקדמיה הישראלית מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והשלכות המלחמה בעזה.
בסקר נשאלו חברות וחברי סגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות שאלות על תפיסתם את הפגיעה בעבודתם בעקבות המלחמה וכן על המענים הנדרשים לטעמם למזעור פגיעה זו. הנתונים מוצגים בדוח המצורף וכוללים ניתוחים בחיתוכים של מגדר, קביעות, דרגה, גיל הילדים ודיסציפלינה.
עיקרי הממצאים
- בסקר מדווחת פגיעה ניכרת בביקורים בין-לאומיים ובעבודת המחקר בכלל, הן של החוקרים עצמם והן של קבוצות המחקר בראשותם. הסקר חושף שהחוקרים צופים פגיעה עתידית ניכרת בפרמטרים רבים נוספים, לרבות יכולת לזכות במענק מחקר מקרנות בין-לאומיות, יכולת לפרסם ממצאים בעיתונות מקצועית בין-לאומיות ויכולת לקיים שיתופי פעולה בין-לאומיים. נראה כי ההערכה לפגיעה עתידית גבוהה במיוחד בפרמטרים הקשורים לבין-לאומיות של המחקר, כגון ירידה בשיתופי פעולה בין-לאומיים, יכולת לפרסם את ממצאי המחקר בספרות בין-לאומית, יכולת לזכות במימון למחקר מקרנות בין-לאומיות ושהות בחו״ל לצורכי מחקר.
- בכל סוגי הפגיעה שנמדדו בסקר (רגשית, בחיי היום-יום והכלכלית) נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין נשים לגברים, כאשר נשים דיווחו על פגיעה קשה יותר. בדומה לזה, בקרב דרגות מרצה ומרצה בכיר (דרגות נמוכות) דווח על פגיעה בשלושת הממדים הגדולה מזו מזו שדווחה בקרב דרגות פרופסור חבר ופרופסור מן המניין (דרגות גבוהות). כמו כן הפגיעה שדיווחו עליה חוקרים ללא קביעות במצבם הכלכלי ובחיי היום-יום שלהם קשה במידה מובהקת סטטיסטית מזו של חוקרים שיש להם קביעות.
- בחינת אוכלוסיית המשיבים לסקר בחלוקה לקבוצות על פי מגדר וקביעות (יש או אין) הראתה שתחושת הפגיעה בחיי היום יום, הפגיעה הרגשית, הכלכלית ופגיעה במחקר באופן כללי הייתה חזקה ביותר בקרב חוקרות ללא קביעות וחלשה ביותר בקרב חוקרים שיש להם קביעות, כלומר חוקרות ללא קביעות דיווחו כי נפגעו מהמצב המלחמתי יותר משאר הסגל.
- כ-5% מהמשיבים דיווחו על פגיעה ישירה בהם או בבני משפחתם בעקבות המלחמה,
- וכ-11% דיווחו שחברי קבוצת המחקר שלהם נפגעו ישירות מהרג, מפציעה או מחטיפה של אנשים קרובים להם.
- נוסף על זה, חוקרים וחוקרות שיש להם ילדים קטנים דיווחו על פגיעה כלכלית קשה (הבדלים מובהקים סטטיסטית) מזו של סגל ללא ילדים קטנים. נמצא כי הפגיעה הכללית באיכות המחקר הייתה גבוהה יותר בקרב חוקרות וחוקרים שהם הורים לילדים בגיל גן ובית ספר יסודי.
- ממצאים מעניינים נוספים בסקר – גם בזה הנוכחי וגם בקודם – חושפים כי המוטיבציה המדווחת של המשיבים לעזוב את ישראל עלתה במידה מובהקת סטטיסטית בעקבות המלחמה. בדירוג שבין 1 ל-10 (1 – רצון מועט לעזוב, עד 10 – רצון רב לעזוב), אלו התוצאות שנמצאו לאורך התקופה האחרונה:
בסוף 2022 (לפני יוזמות החקיקה של הממשלה הנוכחית) דירוג ממוצע של הרצון לעזוב את ישראל היה 0.91. במרץ 2023 (אחרי ההכרזה על יוזמות החקיקה של הממשלה הנוכחית ) היה דירוג ממוצע של הרצון לעזיבה 3.4. בעת ביצוע הסקר בדצמבר 2023 היה הדירוג הממוצע של הרצון לעזיבה 3.3. החוקרים נשאלו גם על סיכויי עזיבתם את ישראל ב-6 באוקטובר (לפני פרוץ המלחמה). בשאלה זו דירוג ממוצע של הרצון לעזיבה היה 2.92, כלומר דירוג הממוצע של הרצון לעזיבה עלה בעקבות יוזמות החקיקה יותר משעלה בעקבות המלחמה.
פרופ׳ מירי ימיני, חברת האקדמיה הצעירה הישראלית ופרופסור בטכניון: ״התפיסות שנבחנו בסקר משקפות את מבנה הכוח הקיים באקדמיה. חוקרות וחוקרים צעירים, אלו שאמורים להוות את חזית המחקר בישראל, מדווחים על פגיעה בעשייה האקדמית שלהם הגדולה במידה ניכרת מזו שמדווחים עליה חוקרים בדרגות הבכירות. כמו כן למגדר ולטיפול בילדים קטנים השפעה גדולה על מידת הפגיעה המדווחת באיכות המחקר. כדי להקטין את הפגיעה הצפויה באקדמיה הישראלית, על קובעי המדיניות להשקיע משאבים רבים יותר בעידוד ובפיתוח הקשרים הבין-לאומיים של האקדמיה הישראלית. כמו כן על ראשי המוסדות לסייע לחוקרות צעירות ולחברות וחברי סגל שלהם ילדים קטנים.
פרופ' רחל ארהרד, ממנהיגות "אפיק באקדמיה – פורום הפרופסוריות באוניברסיטאות": "ממצאי הסקר מתקפים את המציאות העגומה של הקבוצה החלשה ביותר שבקרב חברי הסגל באוניברסיטאות: חוקרות צעירות בשלב של טרם קבלת קביעות, אימהות לילדים צעירים. בשנים האחרונות אנו נאבקות על העלאת שיעור החוקרות באוניברסיטאות בכלל (הנמוך מאוד יחסית לאוניברסיטאות בעולם המערבי), כמו כן יש לדאוג בדחיפות להקמת מעטפת תמיכה לעתודה המדעית של החוקרות בפרט".
עוד בנושא באתר הידען: