בעבר כבר התייחסתי לצורך להפחית בצריכת בשר מול ההבדלים המשמעותיים בין צורת הגידול התעשייתית במשקים חקלאיים גדולים בארצות המערב לבין רועים-נוודים בעיקר בארצות אפריקה. עדיין לא מתחשבים בהם
בעבר כבר התייחסתי לצורך להפחית בצריכת בשר מול ההבדלים המשמעותיים בין צורת הגידול התעשייתית במשקים חקלאיים גדולים בארצות המערב לבין רועים-נוודים בעיקר בארצות אפריקה, אבל גם באסיה ובאמריקה הדרומית. אלו אוכלוסיות רועים שעיקר הונם ומזונם מבוסס על עדרי בקר וצאן,
עכשיו בעקבות הכנס בגלזגו, יצאה הקריאה למיתון הפליטות והחלטה על מיתון פליטות המתאן לרבות הפליטות מהמשק החי – בעיקר מרפתות. עם זאת בהחלטה אין התייחסות להבדלים בין רפתות תעשייתיות במערב לבין עדרי צאן ובקר של רועים-נוודים באזורים יובשניים. כלומר משווים כל עדרי הבקר והצאן למכוניות.
לכן ראוי שוב לחזור ולהגדיר את ההבדל בין רועים-נוודים לבין משקי ענק בהם הבקר ואמצעי הייצור הנלווים מהווים תעשייה.
חיות בית הפכו ל"נבל" שמואשם בשינויי האקלים,יש מחקרים ומדדים שמראים כי חיות-משק גורמות ל 14.5% מכלל הפליטות ושינויי האקלים להם גורמת האנושות, ישירות או בעקיפין,
מכאן הקריאה לשינוי כלל עולמי וקיצוני בייצור מוצרים מהחי ובשיטות האבסת בעלי החיים, אלא שאין בקריאה הכללית התייחסות לתתי-המינים (גזעים) של הבקר ולמיקום גאוגרפי,
על פי דוח חדש Report: Are livestock always bad for the planet שמתפרסם ב-Pastres, תכנית מחקר ללימוד מרועים, יש חשיבות מהותית לצורך להבדיל בין מערכות הייצור, שכן לא כל מערכות הייצור של חלב ובשר שוות ודומות. מערכות של עדרי נוודים כמו אלה שקיימות ברחבי אפריקה ובמקומות אחרים שונות לחלוטין והשפעתן על האקלים שונה ובעיקר פחותה בהרבה מזאת של מערכות ייצור תעשייתיות במערב, ובכל זאת כשחוקרים עוסקים בהאבסה וייצור הם נוטים לצרף את כל עדרי הבקר (והצאן) לחבילה אחת, ובאופן מוטעה מתייחסים באותה צורה לזיהום מהפרות ולזה ממכוניות או מתחנות כוח פחמיות.
ולא היא. הפשטות עד כדי קלות-דעת בה ארגוני סביבה קובעים כי "כל חיות המשק רעות" שגויה ומטעה ויש צורך בליבון הנושא.
הדו"ח של Pastres עוסק בנתונים שמתוכם מוארת הבעיה וההערכה של השפעות חיות משק על האקלים. אין ספק כי המערכות התעשיתיות לייצור מוצרים מהחי פוגעות בסביבה ובמערכות המים, גורמות לברוא יערות ופולטות כמויות נכבדות של גזי חממה, לכן כדי למתן את הפגיעה יש צורך בשיפור בייצור המזון לחיות, ובהתאמה מיתון בצריכת מוצרים מן החי בכלל ובשר בפרט, אלא שמערכות ייצור תעשייתיות הן רק סוג אחד ואוסף הנתונים על פליטות לא מפריד ולא מתייחס לשונות של מערכות אחרות.
לצורך הערכת הפגיעה הסביבתית יש צורך בבדיקת ההבדל שבין מחזורי החיים בשיטות הייצור השונות, בדיקה שבה נמצאו הבדלים משמעותיים
שכן הערכת הפליטות מסתמכת רק על מערכות תעשייתיות ומצוטטת תכופות בתקשורת הערכה על סמך נתונים מכ 40,000 חוות ו-1,600 יצרנים מצפון אמריקה ואירופה. אלא שמאחר ולא כל שיטות גידול חיות-משק שוות הרי שאומדן חיוצי (אֶקְסְטְרָפּוֹלַצְיָה) לא רק שאינו נותן תמונה נכונה, אלא נותן תמונה שגויה.
למשל, במחקר בקניה התברר כי ההערכת הפליטות מבקר באפריקה אינן נכונות, שכן הפרות של רועים-נוודים קטנות ומאחר והמרעה מבוקר הן אוכלות מזון באיכות משתנה ולהן פיזיולוגיה מותאמת לסביבה.
הפרות של הרועים-נוודים אינן מן הגזעים המפותחים שכדי לבדוק פליטות נחקרו ב״תאי נשימה״, כאשר רוב המחקרים התמקדו ברמת הפליטות של פרה אחת או של יחידת ייצור. מאחר ומסתבר כי רק 0.4% מהמחקרים נערכו באפריקה בה נפוץ אורח חיים של נוודי-מרעה, הרי שנתונים רבים שגויים.
כדי להראות את יתרון הייצור התעשייתי מול עדרי נוודים, משווים את פליטות המתאן לפרה שאוכלת מזון גלמי במרעה פתוח לעומת האפשרות להורדת הפליטות ע׳׳י מזון משופר, אלא שכאן שוב מוחטאת המטרה שכן יש צורך במבט רחב על כל המערכת, כך למשל מרעה נוודי לסירוגין משפר את ספיחת הפחמן בקרקע.
גז המתאן הוא אמנם גז חממה חזק בהרבה מדו תחמוצת הפחמן אך משך חייו קצר לעומת הפחמן שנשאר לנצח באטמוספירה. הרעיון לקצץ בפליטות מתאן חשוב בטווח הקצר, עד שניתן יהיה למתן את פליטות הפחמן וגם זה צריך להיעשות במהירות. לכן יש הבדל גדול באופן שבו מתייחסים לגזי החממה ואיך ההתחממות מוערכת,
בפשטות פרות ומכוניות אינן שוות.
יש חשיבות לבסיס או לקו ממנו מתחילים כך למשל (פרות) חיות משק באפריקה ״מחליפות״ אנטילופות שפולטות מתאן, לעומת זאת במערכות תעשייתיות בנוסף לפליטות ישירות נוצרות פליטות רבות במערכת הייצור המשני וההפצה, בשימוש בדלק מחצבי, בהקמת תשתיות, בצורך בשינוע מזון ולטיפול בהפרשות. כל אלה יוצרים מפגעים סביבתיים קשים.
הערכות מקיפות יראו כי אמנם חיות משק באפריקה פולטות מתאן אבל כאשר מחשבים את תרומתן לסביבה שכוללת שיפור קרקעות שסופחות פחמן ואפילו תרומה למגוון הביולוגי, מתקבלת תמונה שונה ואפילו חיובית.
מזון שמקורו מהחי חיוני וחשוב לאוכלוסיות באפריקה בפרט וכך גם לאוכלוסיות מעוטות אמצעים ברחבי העולם באזורים יובשניים בהם גידול מזון אחר כמעט בלתי אפשרי. מוצרים מבקר וצאן, גמלים, יאק, לאמה ועוד מהווים מקור הכנסה וחיים ייחודיים לרבים, ושטחי מרעה טבעיים מהווים כחצי משטחי היבשה ומהווים בית למיליוני אנשים שחיים ומתקיימים מחיות משק ברחבי העולם.
כאשר מדינות מתחייבות להפחית פליטות מתאן יש צורך בדיון דחוף שיאפשר אימות שיטות בדיקה ומערכת שתאפשר גידול חיות משק באזורים נתונים ע"י רועים-נוודים.
יותר לי להוסיף כי מאחר שבפליטות עסקינן הרי שראוי לדעת כי כאשר מדברים על ״נטו-אפס״ (“net-zero” ) אין הכוונה לאפס פליטות אלא להגעה לאיזון שבו רמת הפליטות לא תעלה על הכושר של הסביבה הטבעית לספוח פחמן ע"י יערות, כרי-דשא, שטחי חקלאות ירוקים, אצות וכד'. על כך יתווספו מערכות טכנולוגיות לשאיבת הפחמן מהאטמוספירה ואולי אפילו תהיה הצלחה להוריד את ריכוז הדת"פ באטמוספירה. מסופקני.
אוסיף מה שכבר הולך ותופס הבנה כי ראוי שבמקום שליטה בסביבה למען האנושות תהיה שליטה באנושות למען הסביבה.
עוד בנושא באתר הידען: