זה נראה מפתיע. אחרי ככלות הכול, כאשר אנו מדברים על האירוע ההסטורי הזה, אנו אומרים לא אחת שיש לנו כוח מיחשוב כיס שלנו יותר מאשר במחשב של אפולו 11. האם זה נכון? ואם כן, פי כמה חזקים יותר הטלפונים שלנו מהמחשב ההסטורי שהנחית בני אדם על הירח?
מחבר: גרהם קנדל, פרופסור למדעי המחשב, אוניברסיטת נוטינגהם, בריטניה
אנשים רבים אשר מבוגרים מספיק כדי לחוות את הנחיתה הירח הראשון זוכרים היטב כיצד צפיה בניל ארמסטרונג אומר את הציטוט המפורסם שלו "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". חצי מאה לאחר מכן, האירוע הוא עדיין אחד ההישגים הכבירים של המין האנושי. למרות ההתקדמות הטכנולוגית המהירה מאז, אסטרונאוטים לא חזרו לירח מאז שנת 1972.
זה נראה מפתיע. אחרי ככלות הכול, כאשר אנו מדברים על האירוע ההסטורי הזה, אנו אומרים לא אחת שיש לנו כוח מיחשוב כיס שלנו יותר מאשר במחשב של אפולו 11. האם זה נכון? ואם כן, פי כמה חזקים יותר הטלפונים שלנו מהמחשב ההסטורי שהנחית בני אדם על הירח?
על סיפון אפולו 11 היה מחשב מרכזי אחד (AGC - מחשב ההנחיה של אפולו). היו לו 2048 מילות זיכרון, שאפשר להשתמש בהן לאחסון "תוצאות זמניות" - נתונים שאבדו כאשר נפסק זרם החשמל סוג זה של זיכרון נקרא RAM (זיכרון גישה אקראית). כל מילה מורכבת מ - 16 ספרות בינאריות, סדרות של אפס או אחת. פירוש הדבר כי במחשב אפולו היה 32,768 סיביות של זיכרון RAM. כמו כן היו לו 72K זכרון לקריאה בלבד (ROM) אשר שווה ל 589,824 סיביות. זיכרון זה מתוכנת ולא ניתן לשנותו ברגע שהתכנות מסתיים.
תו אלפביתי אחד - נאמר "a" או "b" - בדרך כלל דורש נפח איחסון של שמונה סיביות. כלומר, מחשב אפולו 11 לא יוכל אפילו לאחסן מאמר זה ב - RAM. השווה את זה לטלפון הנייד או נגן MP3 ניתן להעריך כי הם יכולים לאחסן הרבה יותר - אלפי הודעות דוא"ל, סרטונים, שירים ותצלומים.
זיכרון הטלפון והמעבד
כדי להכנס לפרופורציה, בטלפונים העכשיויים יש בדרך כלל 4GB של RAM שהם 34,359,738,368 סיביות. זה יותר מפי מיליון (1,048,576 ליתר דיוק) יותר זיכרון מאשר ל-RAM של מחשב אפולו. באייפון יש גם עד 512GB של זיכרון ROM שהם 4,398,046,511,104 סיביות, יותר מפי שבעה מיליון פעמים מזה של מחשב ההנחיה של אפולו.
אבל הזיכרון הוא לא הדבר היחיד שחשוב. למחשבי אפולו 11 היה מעבד - מעגל אלקטרוני המבצע פעולות על מקורות נתונים חיצוניים - שרץ ב - 0.043 מגה-הרץ . המעבד האחרון של iPhone מוערך ב-2490 MHz. אפל לא מפרסמת את מהירות העיבוד, אבל אחרים חישבו אותה. משמעות הדבר היא כי ב-iPhone בכיס יש יותר מפי 100,000 פעמים את כוח העיבוד של המחשב שהנחית את האדם על הירח לפני 50 שנה.
המצב אפילו מורכב יותר כאשר מביאים בחשבון שבאייפון יש גם יחידות עיבוד מובנות נוספות האחראיות למשימות מסוימות, כגון התצוגה.
מה עם השוואה למחשבונים (מחשבי כיס)?
לא חוכמה כמובן להשוות איייפון X למחשב שהנחית את אפולו על הירח, אבל לפני שהם הפכו לאפליקציות בטלפון, השתמשנו הרבה במחשבונים (מחשבי כיס). טקסס אינסטרומנטס היתה אחת היצרניות המפורסמות ביותר של מחשבונים. בשנת 1998 הם הוציאו לשוק את המחשבון TI-73, ובשנת 2004 הם שחררו את TI-84.
הטבלאות שלהלן מפרטות את המפרט של שני מחשבונים אלה:
אם נשווה את שני המחשבונים מול המחשב של אפולו נוכל לציין כי ב-TI-73 יש מעט פחות ROM, אבל פי שמונה יותר RAM. עד ש-TI-84 שוחרר, כמות ה-RAM גדלה לפי 32 פעמים יותר מאשר מחשב אפולו ואילו ה-ROM היה עכשיו חזק יותר פי 14,500 פעמים.
לגבי מהירות העיבוד, ה - TI-73 היה מהיר פי 140 ממחשב אפולו ו - TI-84 היה כמעט פי 350 מהיר יותר.
המחשבה על כך שמחשבון פשוט, שנועד לעזור לתלמידים לפני עשרות שנים לעבור את הבחינות שלהם, היה חזק יותר מהמחשב שהנחית את האדם על הירח די מדהימה.
מה אם לאפולו 11 היה מחשב מודרני?
מחשב אפולו היה משוכלל בזמנו, אבל מה היה שונה אילו היו לנחיתה על הירח המחשבים החדישים ביותר הקיימים כיום?
אני חושד כי זמן פיתוח התוכנה היה הרבה יותר קצר, בשל כלי פיתוח תוכנה הזמינים כיום. היה הרבה יותר קל לכתוב את הקוד הנדרש כדי להטיס אדם לירח, לבדוק אותו ולתקן באגים.
ממשק המשתמש של אפולו (מקלדת תצוגה) (DSKY) ) היה בעל ממשק מסוג מחשבון שבו פקודות היו צריכים להיכנס כקלט באמצעות קודים מספריים. הממשק של היום יהיה הרבה יותר קל לשימוש – דבר שיכול להיות חשוב במצב מלחיץ. כמעט בוודאות שלא היה למחשב הזה מקלדת אלא מסך מגע. אם זה לא היה אפשרי, בשל הצורך ללבוש כפפות, הממשק עשוי להיות באמצעות מחוות, תנועת העין או ממשקים אינטואיטיביים אחרים.
באופן מפתיע, דבר אחד שלא יהיה טוב יותר היום הוא מהירות התקשורת עם כדור הארץ. הזמן האמיתי שנדרש כדי לתקשר זהה היום לזה שהיה בשנת 1969 – כלומר מהירות האור. נדרשים 1.26 שניות למסר להגיע מן הירח לכדור הארץ. אבל עם הקבצים גדולים יותר שאנו שולחים עכשיו, וממרחקים גדולים יותר ויותר – לקבל את התמונות שהחלליות מצלמות לוקח היום הרבה יותר מאשר בשנת 1969. עם זאת התמונות המתקבלות מהירח היו נראות הרבה יותר יפה, בזכות ההתקדמות בטכנולוגית הצילום.
אולי השינוי הגדול ביותר שנראה במחשב היא יכולת התבונה המלאכותית. אני בטוח כי טיסה ונחיתה כאלה לא יתבצעו רק על ידי המחשב, אך יהיה לו הרבה יותר מידע ואינטלגנציה והוא יהיה מסוגל לקבל החלטות רבות יותר מאשר יכול היה לקבל מחשב אפולו 11 בשנת 1969. הדבר יכול להקל מאוד על האסטרונאוטים. ניל ארמסטרונג אמר כי בסקלה של 10-1 בדירוג הפחד בטיסת אפולו 11, ההליכה על הירח היתה מקבלת דרוג 1, ואילו הירידה לנחיתה עליו (שכידוע כמעט לא הצליחה) הוא נותן דירוג 13.
אז כדאי לנו סוף סוף להכיר במחשב שהנחית אנשים על הירח בשנת 1969 עם כוח המחשוב המוגבל שהיה זמין באותה עת. זה היה הישג מדהים.
לכתבה המקורית ב-THE CONVERSATION
עוד בנושא באתר הידען: