עד כה בטוחים החוקרים ש-3.3 מיליארד בסיסים מתוך 4 מיליארד הבסיסים שמיצו משערות של שתי ממוטות שייכים להן ולא לחיידקים או פטריות שזיהמו את הדגימות. הם ממתינים לסיום ריצוף גנום הפיל כדי לנסות לאתר אילו מהגנים הנותרים שייכים אף הם לממותות
מדענים באוניברסיטת פן סטייט מובילים צוות שהיה הראשון לדווח על ריצוף ראשון של בעל חיים שנכחד מעל פני האדמה. כך טוען ווב מילר, פרופסור לביולוגיה ומדעי המחשב ואחד משני המדענים במובילים בפרויקט.
המדענים ריצפו גנום של ממותה צמרית, מין נכחד של פילים שהתאים עצמו לחיים בסביבות הקרות של חצי הכדור הצפוני. הם ריצפו 5 מיליארד בסיסי DNA תוך שימוש במכשירי ריצוף ה-DNA העדכניים ביותר ובגישות חדשות לקריאה יעילה של DNA עתיק.
"מחקרים קודמים של בעלי חיים שנכחדו, יצרו רק כמויות קטנות של נתונים" אומר סטיבן שוסטר, פרופ' לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית בפן סטייט והשותף השני להובלת הפרויקט. "בסיס הנתונים שלנו גדול פי 100 מאשר כל בסיס נתונים קודם שפורסם עד כה של בעל חיים נכחד, דבר שמדגים כיצד ניתן להעלות את פרויקט ריצוף הגנים העתיקים לאותה רמה כמו של פרויקטי הגנום המודרניים."
החוקרים חושדים כי בגנום המלא של הממותה יש למעלה מ-4 מיליארד בסיסי DNA, בערך בסדר הגודל של הגנום של הפילים האפריקנים כיום. אף כי הרצף שלהם כולל למעלה מ-4 מיליארד בסיסים, רק 3.3 מיליארד מתוכם, מעט יותר מגודלו של גנום האדם, עשויים להשתייך לגנום הממותה. כמה מהבסיסים הנותרים עשויים להיות שייכים לממותה אך יתכן שחלקם שייכים לבעלי חיים אחרים כגון חיידקים ופטריות מהסביבה שזיהמו את דגימת ה-DNA. הצוות נעזר בגרסת טיוטא של ריצוף גנום הפיל האפריקני, שכרגע עובדים על השלמתו חוקרים ב-MIT ובהארווארד, כדי לאתר את הרצפים השייכים לממותה מתוך הרצפים החשודים כמזוהמים.
הצוות מיצה DNA מגרעין של תאי השיער של שתי ממותות, האחת שנקברה בשלג העד הסיבירי לפני 20 אלף שנה והשניה, בת לפחות 60 אלף שנה. מהשיער קל יותר לסלק DNA זיהומי מאשר לדוגמה מהעצמות. בנוסף, שורש השערה שומר על הגרעין שלו כמו פלסטיק, ומגן עליו משחיקה וחשיפה למזהמים. החוקרים הודיעו כי ישלימו את ריצוף כל גנום הממותה, כאשר הפרויקט יזכה למימון נוסף.
אגב זה אינו הנסיון הראשון למצות DNA של ממותה. קדם לו נסיון של חוקרים יפנים שרצו להביא ללידתה של ממותה חיה, אך כאמור לא הצליחו בכך.
לידיעה באתר אוניברסיטת פן סטייט
באותו נושא באתר הידען: