הידען - Hayadan

למה אנחנו דבקים באמונות כוזבות – משוב מהסביבה שלנו מנצח ראיות מוצקות

אבי בליזובסקי ·

Summary: מחקר חדש מצא כי משוב ולא ראיות מוצקות גורם לנו להיות בטוחים יותר שאנחנו צודקים   תהיתם אי פעם מדוע מאמיני כדור הארץ השטוח, מכחישי התחממות ומכחישי שואה דבקים באמונותיהם למרות ים העדויות המצביעות על ההפך? ממצאים חדשים מראים כי משוב מהסביבה, ולא ראיות מוצקות, מאיצים את חוש הבטחון העצמי של האדם כאשר הוא לומד דברים חדשים או מנסה להבדיל בין דברים נכונים לשגויים. פסיכולוגים התפתחותיים גילו כי אמונותיהם של…

מחקר חדש מצא כי משוב ולא ראיות מוצקות גורם לנו להיות בטוחים יותר שאנחנו צודקים

 

תהיתם אי פעם מדוע מאמיני כדור הארץ השטוח, מכחישי התחממות ומכחישי שואה דבקים באמונותיהם למרות ים העדויות המצביעות על ההפך? ממצאים חדשים מראים כי משוב מהסביבה, ולא ראיות מוצקות, מאיצים את חוש הבטחון העצמי של האדם כאשר הוא לומד דברים חדשים או מנסה להבדיל בין דברים נכונים לשגויים.

פסיכולוגים התפתחותיים גילו כי אמונותיהם של אנשים נוטות יותר להתחזק כתוצאה מהתגובות החיוביות או השליליות שהם מקבלים בתגובה לדעה, למעשה או לאינטראקציה בין אנשים מאשר להיעזר בהיגיון, בחשיבה ובנתונים מדעיים.

 

ממצאי המחקר, שפורסמו בגליון המקוון של כתב העת "Open Mind", שופכים אור חדש על האופן שבו אנשים מטפלים במידע המאתגר את השקפת עולמם, וכיצד הרגלי למידה מסוימים יכולים להגביל את האופקים האינטלקטואליים של האדם.

 

"אם אתה חושב שאתה יודע הרבה על משהו, למרות שאתה לא, סביר פחות שתהיה סקרן לחקור את הנושא עוד יותר ולכן לא תצליח לדעת כמה מעט אתה יודע." אמר המחבר הראשי של המחקר לואי מארטי. סטודנט לדוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקלי.

 

דינמיקה קוגניטיבית זו יכולה להתרחש בכל תחומי החיים האמיתיים והווירטואליים, כולל במדיה חברתית וחדשות בטלוויזיה בסגנון תיבת תהודה (כאלה שאומרים לקהל מסוים את מה שהוא רוצה לשמוע). היא גם עשויה להסביר מדוע קל לשרלטנים ללכוד את דעתם של אנשים מסוימים.

 

"אם אתה משתמש בתיאוריה מטורפת שבעזרתה ביצעת חיזוי נכון כמה פעמים, אתה יכול להתקע באמונה שאין לך צורך עוד במידע נוסף" אומר סלסט קיד, פרופסור עוזר לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה ברקלי.

 

באופן ספציפי, המחקר בחן מה משפיע על הוודאות של אנשים בזמן הלמידה. נמצא כי אמון משתתפי המחקר התבסס על הביצועים האחרונים שלהם ולא על תוצאות מצטברות לטווח ארוך. הניסויים נערכו באוניברסיטת רוצ'סטר.

 

בפני משתתפי המחקר, יותר מ -500 מבוגרים שגויסו באופן מקוון דרך פלטפורמת Mechanical Turk crowdsourcing של אמזון, הוצגו שילובים שונים של צורות צבעוניות על מסכי המחשב שלהם. הם התבקשו לזהות אילו צורות צבעוניות מתאימות כ" Daxxy", חפץ דמיוני שהמציאו החוקרים לצורך הניסוי.

 

בלי שום רמזים על המאפיינים המגדירים את Daxxy, היו המשתתפים במחקר צריכים לנחש בעיוורון אילו פריטים היוו Daxxy  מתוך 24 צורות צבעוניות שונות והם קיבלו משוב האם הם ניחשו נכון או לא נכון. לאחר כל ניחוש, הם דיווחו האם הם היו בטוחים בתשובה שלהם.

 

התוצאות הסופיות הראו שהמשתתפים ביססו את הוודאות שלהם באופן עקבי על השאלה אם הם זיהו כראוי Daxxy במהלך ארבעת או חמשת הניחושים האחרונים במקום על כל המידע שצברו במהלך הניסוי. "

 

"מה שמצאנו מעניין הוא שהם יכלו לשגות בכל 19 הניחושים הראשונים, אבל אם הם צדקו בחמשת הניחושים האחרונים, הם הרגישו מאוד בטוחים", אמר מארטי. "זה לא שהם לא שמו לב, הם למדו מה זה Daxxy, אבל הם לא השתמשו ביותר ממה שהם למדו כדי לדווח על הוודאות שלהם."

הלמידה האידאלית תתבסס על התצפיות שנצברו לאורך זמן אך גם על המשוב" אמר מארטי. "אם המטרה שלך היא להגיע לאמת, האסטרטגיה של שימוש במשוב האחרון שלך, ולא בכל הנתונים שצברת, היא לא אסטרטגיה מוצלחת" אמר.

 

להודעה של החוקרים

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען: