פופיולר סיינס החליט להפסיק לאפשר פרסום תגובות לכתבות "בגלל מדע רע"

הסיבה: ספאם-בוטים, טרולים ותגובות הגורמות לאנשים להבנה שגויה של המידע המדעי שנמסר בכתבה - סיבה המלווה בחותמת מחקרית. מה דעתכם?

האם שוק הרעיונות החופשי באינטרנט מנוצל לרעה בידי בעלי אינטרסים? באחת הכתבות ב-YNET שנושאה היה חיסונים, ואשר בהם כרגיל האנשים חסרי המצפון שנותנים לאחרים עצות כיצד להרוג את הילד שלהם (לא לחסן) השתוללו, היתה תגובה אחת מעניינת (לצערי לא שמרתי את הקישור, אני כותב מהזכרון) "קראתי כתבה באתר הידען על כך שחייבים לחסן, ושזה בטוח והשתכנעתי לחסן את ילדיי עד שקראתי את התגובות ושיניתי את דעתי".

התגובה הזו הדליקה אצלי נורה אדומה, כי חוץ מזה שאני עורך של אתר שקוראים אותו מעל מאה אלף גולשים ייחודיים בחודש (וכרגע גם עושה מאמצים להגדיל את החשיפה - רק אתמול פתחתי חשבון בטוויטר), אני גם אדם, ולעומת האנשים הללו, אני לא מסוגל לשאת על המצפון שלי שיקרה משהו אפילו לילד אחד, ומאז התחלתי לחסום טרולים שהביעו עמדה נגד חיסונים. לא עשיתי כך בשום סוגיה אחרת שבמחלוקת, גם בנושאים בהם אין מחלוקת בקרב המדענים אלא בין המדענים לאנשים שטופי מוח - כגון התחממות כדור הארץ או אבולוציה.
השיקול במקרה זה היה מצפוני. יש סבירות לא קטנה שעצות כאלה עלולות לגרום להורים לא לחסן את ילדיהם, ואחר כך לשאת בתוצאות - מחלות קשות, נכות ואף מוות. אין לי שליטה על אתרי חדשות אחרים ובכל פעם שעולה שאלת החיסונים, הבורים הללו מתארגנים ומצליחים להטות את דעת הקהל, אבל לא אצלי. באחרונה הקלתי מעט, והשארתי את הטיעונים החברתיים של מתנגדי החיסונים אך לא את הטיעונים הפסוודו מדעיים. לאחר שהרשתות החברתיות החלו להפיץ את הטיעונים שלהם באופן בלתי מבוקר פניתי לכותבים וביקשתי מהם שיענו אחת אחת לכל טענה שמופיעה ברשת, למרות שידעתי שאתרים כמו חיסונים בע"מ ואמת אחרת עומדים מאחוריהן ולא אזרחים תמימים.

למה נזכרתי בכך, כי יש אתרים מדעיים שהלכו לקיצוניות גדולה יותר. אתמול הודיע אתר המגזין הותיק פופיולר סיינס כי החליט לבטל את האפשרות להוסיף תגובות לכתבות.

סוזן לה-בר היא עורכת התוכן המקוון של פופולר סיינס. כותבת כי ההחלטה התקבלה בשל ריבוי הטרולים והספאם-בוטים, וכן בשל העובדה שפורום פתוח בתחתית הכתבה עלולה לפגוע במדע.

בדף ההסבר להחלטה כותבת לה-בר: "ההחלטה הזו לא התקבלה בקלות. כזרוע החדשות של מגזין מדע וטכנולוגיה בן 141 שנים אנו מחויבים לעודד ויכוחים אינטלקטואליים מלאי חיים, כאשר אנו מפיצים את המילה של המדע לציבור הרחב. הבעיה מתחילה כאשר טרולים ובוטים של ספאם משבשים את היכולת שלנו לעשות זאת.

אמנם לצד התגובות הנמוכות, יש גם תגובות מרעננות, מחכימות ומעוררות מחשבה. ואולם גם אם מדובר במיעוט זניח, התגובות פרועות וגורמות לעיוות תפיסתו של הקורא את הסיפור - כך עולה ממחקרים, כמו זה שבראש עמד פרופ' דומיניק ברוסארד מאוניברסיטת ויסקונסין במדיסון שבו 1,183 אמריקנים שקראו פוסט מזוייף על ננוטכנולוגיה וכאשר הם נשאלו מה דעתם על הנושא (הם זהירים באשר ליתרונות או תומכים). כל אחד מהם ראה תגובות שסודרו באופן אקראי - חלקן תמכו בנושא ("אם אינך רואה את היתרונות של שימוש בננוטכנולוגיה בסוג כזה של מוצרים אתה אדיוט") או תגובות תרבותיות יותר.
התוצאה, כפי שכתב עליה דיאטרם שויפלה בניו יורק טיימס: תגובות לא מנומסות לא רק מקטבות את הקוראים אלא גורמת להם לעיתים קרובות לשנות את התפיסה שלהם על הסיפור העיתונאי עצמו."

בקבוצות אזרחיות אלו שתמכו או התנגדו בקריאה ראשונה לטכנולוגייה, דבר שזיהינו בסקר מקדים - המשיכו לחוש את אותה תחושה לאחר שקראו את התגובות. אלו שנחשפו לסיכונים הקשורים לטכנולוגיה שנשתלו בתגובות תוקפניות גרמו למשתתפי המחקר לחשוב כי החסרונות של הטכנולוגיה גדולים יותר מאשר חשבו קודם לכן. גם מחקר אחר דומה בתכנונו הראה שאמירות פסקניות המביעות אי הסכמה (גם אם לא בלתי מנומסות) משפיעות על תפיסת המדע בקרב הקוראים.
במילים אחרות - תגובות משנות את דעת הקהל ולדעת פופיולר סיינס גם מיעוט קטן של תגובות כאלה עלול להטות את תפיסת הסיפור של הקורא.

"זאת כמובן בנוסף לתגובות שנובעות ממוטיבציה פוליטית השוחקת את הקונצנזוס הציבורי במגוון רחב של נושאים מדעיים, החל מהאבולוציה ועד לסיבה לשינויי האקלים, זוכים לתגובות קשות. מובהקות מדעית היא עוד נושא שבו כל שני אנשים יכולים להתווכח בטלוויזיה ומכיוון שמנגנון התגובות נוטה להיות שיקוף גרוטסקי של תרבות המדיה, העבודה הצינית של ערעור סלעי היסוד של הדוקטרינה המדעית נעשית תחת הכתבות שלנו עצמן, בתוך אתר שנועד לקידום והאדרת המדע." מסכמת לה-בר.

אשמח לדעת מה דעתכם, במנגנון התגובות כמובן....

דרך אגב נגד ספאם-בוטים יש פתרון מצויין, קוראים לו אקזימט. חוסך ממני את הצורך לקרוא עשרות אלפי תגובות זבל.