מדוע נכחדו הממותות?

חוקרים מהמוזיאון לטבע שבשוודיה בדקו ד.נ.א. של ממותות בניסיון לקבוע מדוע נכחדו.

חוקרים מהמוזיאון לטבע שבשוודיה בדקו ד.נ.א. של ממותות בניסיון לקבוע מדוע נכחדו.

החוקרים בראשות ד"ר דלן (Love Dalen) מפרסמים את ממצאיהם ב-Proceedings of the Royal Society B . הממצאים סותרים את ההנחה המקובלת כי את מכת המוות לממותות נתנו ציידים אנושיים.

על־פי החוקרים, "בדיקות נרחבות של הממותות הצמריות הוסיפו הוכחות לכך שהענקים הוכחדו עקב שינויי אקלים". החוקרים חיפשו את חתימת הקוד הגנטי שמועבר בשושלת האימהית ולשם כך בדקו את רצפי ה-ד.נ.א. מ-300 דגימות של עצמות, שיניים וחטים של ממותות. הנתונים חשפו את המגוון הגנטי, מה שאיפשר להעריך את גודל האוכלוסיות ואת נתיבי נדידתן. בעזרת הנתונים שהתגלו, בנו החוקרים את העץ המשפחתי של הממותות, שמסתעף על־פני 200,000 שנים באירו-אסיה ובצפון אמריקה.

הסתמנו שתי תקופות בהן היתה פגיעה באוכלוסיות הגדולות, שתיהן חופפות להתחממות בין תקופת הקרח ( interglacials). עד לתקופת הביניים הראשונה מעריכים את גודל אוכלוסית הממותות במספר מיליונים. לפני כ-120,000 שנים היתה תקופה חמה בה הצטמצמו האוכלוסיות ונהיו מפוזרות. הפיזור גרם להופעת תת-מין שונה במערב אירופה.
הקור חזר לתקופה של כ־100,000 שנים (הפלייסטוקן) - תקופת הקרח האחרונה שהתמשכה עד לפני כ-14,000 שנים. הממותות שהיו מותאמות לקור שלטו בצפון ותפוצתן היתה ממערב אירופה עד לחלקים הצפוניים של צפון-אמריקה (מערב אירופה וצפון אמריקה היו מקושרות לאירו-אסיה בגשר הקרח שכיסה את מיצרי ברינג). בהמשך החלה עליה בטמפרטורות, אוכלוסית הממותות נדחקה לנישות קטנות בהן היו תנאי מחיה מתאימים לממותות, אלא שלדברי החוקרים ההכחדה החלה כבר בשיא הקור, לפני כ-20,000 שנים אולי בגלל שהקור לא איפשר גידול עשב למרעה.

לדברי ד"ר דלן, הפרק הבא במסתורין שסביב הממותות היה הסופי. חוקרים רבים מיחסים לציידים האנושיים את המכה הסופית שגרמה להכחדתן, אבל ד"ר דלן טוען כי "אם הממותות היו כשירות - אין להאשים אנשים". תקופות חמות גרמו לממותות להיות יותר פגיעות, אבל כדי להבין מדוע מין שלם הוכחד יש צורך לחקור את המקומות האחרונים בהם הן שרדו.
מועמדים מתאימים הם שני איים, האחד הוא סנט פאול (St Paul) ליד אלסקה והאי השני הוא וורנגל (Wrangel) באוקינוס הארקטי מול סיביר. שני האיים נחשבים ל"מפלט האחרון" של הממותות ששרדו שם עד לפני כ-5000 שנים.
העובדה שאוכלוסיות שרדו במקומות שהיו רחוקים ופחות נגישים עבור ציידים אנושיים שהגיעו לאיים מאוחר יותר מחזירה לדיון את תפקיד הציידים הקדומים בהכחדת הממותות.

עד כאן תמצית המחקר ומסקנותיו שהתפרסמו גם בעיתונות היומית. לא הייתי מתייחס לנושא אילו לא ראיתי את הדמיון בין מה שהתרחש בהיסטוריה הקדומה לבין הקורה בימינו. החוקרים אמנם טוענים כי השפעת ציידים אנושיים על הכחדת הממותות היתה מיזערית, אלא שטענה זאת אינה עומדת מול העובדה שאחרוני הממותות שרדו בשני איים שהגישה אליהם קשה ולכן יש להניח כי ציידים אנושיים כמעט שלא הגיעו אליהם. עובדה זו איפשרה לשתי אוכלוסיות שרידיות של ממותות להמשיך להתקיים אלפי שנים אחרי שהאוכלוסיות ביבשה כבר נעלמו. כלומר המסקנה על חוסר ההשפעה של הציידים אינה חד משמעית ואינה מושלמת.

הדימיון לימינו הוא בשני מישורים. האחד: הוא שינויי האקלים. החוקרים טוענים כי שינויי האקלים היו הגורם העיקרי להכחדת הממותות. בימינו ההתחממות מעשה ידי אדם (ההתחממות האנתרופוגנית) שגורמת לקשיי קיום, פוגעת כבר היום במערכות סביבתיות רבות ומגוונות, גורמת לפגיעה קשה באוכלוסיות אנושיות.

הדמיון השני מטריד לא פחות והוא הדמיון בפעילות הצייד בין אבות אבותינו לבין "ציידים" היום. ההבדל היסודי הוא שאבות אבותינו צדו ממותות כדי לשרוד, ואילו היום, אחרי שהאמריקאים השמידו לחלוטין את מיליוני היונים הנודדות (Ectopistes migratorius), אחרי ששחטו כ-50 מיליון תאואים (Bison bison) והביאו את המין לסף הכחדה - ממשיכים ורוצחים פילים באלפיהם כדי לספק מסורות מיותרות והבלים חסרי שחר. תחזיות קודרות מנבאות כי אם ימשך ההרג, עד סוף המאה יעלמו הפילים (האפריקאים) למרות מאמצים בין לאומיים שמגבירים את אכיפת חוקי הגנת חיות בר והמסחר בבעלי חיים או בחלקיהם כמו שיחות בין ארצות מזרח אפריקה לסין.

ארה"ב מספקת מל"טים לפיקוח, והשלטונות המקומיים יזמו השמדת עשרות טונות של שנהב בקניה, בטנזניה ובארה"ב. למרות הפעילות (המבורכת), כל שנה נרצחים באפריקה אלפי פילים. אבות אבותינו צדו ממותות כדי להתקיים.
בימינו… רוצחים פילים סתם.

ועל כך כבר נאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.