אין ולו משרד או גוף ממשלתי שתפקידו להגן על הסביבה, שאכן מבצע זאת
בהתחלה היה המדור להגנת הצומח במשרד החקלאות, אחר כך הוקמה הרשות לשמירת הטבע. ראש וראשון למנהלי רשות שמורות הטבע היה אברהם יפה. עברו כצייד נלהב נתן תחמושת בידי מתנגדיו, אבל מהר מאוד הוכיח את כישוריו ובעזרת צוות מקצועי מיומן ואנשי שדה מסורים ביסס את ה"רשות" כמוסד מפואר שמילא את תפקידו - שמירת הטבע - על הצד הטוב ביותר.
בינתיים חוברה ה"רשות" לרשות הגנים, הוקמה רשות הטבע והגנים, לתפיקידי הניהול בשילוב (הלא מקודש) ממנים "גנרלים" שפרשו, כאשר כישוריהם לתפקיד, הבנתם בשמירת טבע או אפילו בצורך לשמור על הטבע אינם נתונים בספק ... הם פשוט אינם. התוצאה : רשות הטבע והגנים מתנהלת כגוף עסקי והצלחותיה נמדדות במאזן הכספי, אולי כך צריך?
לעניות דעתי הצלחות חיבות להימדד במידה בה מצליחים לשמר ולשמור את השמורות, האתרים, הטבע . בעלי מקצוע מיומנים ועובדי שטח מסורים אינם מצליחים לכסות על כישלונות בשמירה על הטבע הקיים, על אתרים ושמורות, כישלונות שנובעים מ... בורות (בצמרת).
בעבר כתבתי והדגשתי, פעמים רבות כי "שמירת הטבע והסביבה כדאית כלכלית" אלא שהכדאיות הכלכלית צריכה להוות מנוף לשמירה ולא מטרה, מה שכנראה לא ברור למנהל הפורש של רשות הטבע והגנים, ניתן רק לקוות כי מי שיבוא במקומו יבין את תפקידו, שמירת הטבע והסביבה.
בעקבות צורך פוליטי לקדם שר הוקם עבורו "המשרד להגנת הסביבה", ומאז מהווה תפקיד השר במשרד זה פיצוי למי שלא קיבל מישרה "מכובדת", זאת למרות העובדה שבארצות מתקדמות רבות נחשב המשרד להגנת הסביבה לאחד המשרדים החשובים. יש ארצות בהן משולב תפקיד הגנת הסביבה במשרד התיירות ולפעמים גם במשרד התשתיות, לא אצלנו, אצלנו זהו משרד קטן שחשיבותו אינה מובנת, לא לנבחרינו ולא למי שממנה את שרינו, לכן עד היום ממונה בו שר שלא הצליח לקבל "משהו טוב יותר" והתוצאה בהתאם...
מאז הוקם המשרד מאיישים אותו שרים (למעט אחת), שאולי מבינים בביטחון ובנהול מדיניות אבל בעיניני סביבה לא רק שאינם מבינים אלא שגם אינם מבינים את הצורך היסודי, הראשוני, הבסיסי, להגן על סביבתנו.
הבורות הסביבתית שולטת בראש רשויות הממשל במחוזותינו. כאשר בעולם כולו מכירים בחשיבותה של הפעילות למען הסביבה, כאשר המשרדים הסביבתיים בארצות רבות נחשבים לחשובים ומבוקשים אצלנו הנושא צדדי שאינו נחשב ליותר מאשר מטרד שיש להתחשב בו בגלל מס' משוגעים לענין.
מה שהביא אותי לכתיבת השורות הללו היא הערה "חכמה" של טומי לפיד בתכנית הטלוויזיה (הטובה לדעתי) "מועצת החכמים". אני מבין קטן מאוד בפוליטיקה, כך גם הבנתי בניהול משק בית, או במשפטים,
כלומר כהגדרתי : אני בור בנושאים, וכבור בנושא (כל שהוא) אני זהיר מלהכריז על עמדתי או דעותי,
לא כך ה"חכמים" בכלל וטומי לפיד בפרט, אלה יודעים הכל, מבינים בכל ולפיכך גם מתייחסים / מתייחס לכל נושא בקול ענות גבורה. בתכנית ה"חכמה" בערוץ 10 ניתנה דוגמה לחוסר המודעות הציבורית לעניינים סביבתיים במחוזותינו, בדיון על שיקום עמק-הארזים בעקבות מפגעי כביש 9 לא טרחו המפיקים להביא מי שמבין במדעי הסביבה, אלא הניחו את מטלת הגנת ה"ירוקים" על אנשים טובים, טובים ותו לא.
אלה מצאו עצמם מול "ספקן סביבתי" ידוע וחריף לשון ... טומי לפיד שהגדיר את הבנתו בנושא הסביבה בכלל ובנושא עמק הארזים בפרט במושג "חמציצים" זאת לצחקוקם המתחסד של יתר משתתפי התכנית,
אז אדוני טומי לפיד בפרט ורבותי ה"חכמים" בכלל, התיחסות כשלכם מראה רק דבר אחד ... מראה את בורותכם בנושא,נכון שאין זאת בושה לא להבין בנושא זה או אחר, אבל יחד אם זאת אדוני החכם טומי לפיד, כבר נאמר כי: "בורות אינה דגל שכדאי לנפנף בו".
חזרה למשרד להגנת הסביבה, כתוצאה מהבורות הסביבתית השולטת במחוזותינו, הפך המשרד שאמור להגן על סביבתנו למשרד להנפקת היתרים, היתרים לפגיעה בסביבה וכל אשר בה, וכך ניתנים ע"י המשרד היתרים להזרמת ביוב לים, לפליטת מזהמים לאוויר, להזרמת רעלים לנחלים והיתרים לפנוי כימיקלים רעילים לסביבתנו, בקיצור, משרד למתן היתרים להרעלת סביבתנו. כאשר ניבקע סדק בצינור ביוב אמור המשרד לעשות הכל למניעת זרימת ביוב לסביבתנו, אמור? אבל כדי להקדים תרופה לזיהום נותנים אישור לזיהום. כאשר ארובות תחנת-כח פולטות עשן שחור, בודקים את כמות החלקיקים ואם אינם עוברים את "הכמות המותרת"... כאשר מוזרמים כימיקלים לנחל, שוב, בודקים אם כמות הרעל אינה עוברת את "הרמה המותרת", כאשר מוזרם ביוב גלמי לכנרת ... מסתפקים בסגירת חופים, גם זאת ע'י משרד הבריאות ...
נחלי הצפון הופכים למובילי ביוב... השר שותק בחוסר מעש. כלומר, המשרד שאמור להגן אלינו מפגעים וממטרדים, המשרד שאמור לשמור ולהגן על סביבתנו מהרס, קובע "רמות מותרות" ונותן "היתרים חריגים" לזיהום והרעלה.
אולי ראוי היה כי השר הממונה יצרף לצוותו בלשן שיסביר לו את ההבדלים בשפה העברית בין הגנה על הסביבה, לבין היתרים לפגיעה בסביבה, כי שוב מסתבר שהדגל המונף בסביבתנו הוא דגל הבורות.
אדוני השר הממונה על ההגנה על סביבתנו, במידה וצינור ביוב נסדק תפקידך הוא למנוע זרימת ביוב לים, גם במידה וזה מצריך שתשב ותחבק את הצינור, כאשר ארובה פולטת עשן ... שב בפיתחה, במידה ויהיה צורך בנפח רב יותר קח איתך את שר התשתיות, כך תקבל גם סמכות וגם נפח.
למרות היבחרו לנשיא ממשיך פרס לגלגל ולדחוף את "עמק השלום", שר לאיכות הסביבה שמבין את תפקידו היה חייב להקים צוות מקצועי שיבדוק את האסון המתגלגל בשם "תעלת הימים", צוות שיציע חלופות ובמידה והמיזם יצא לפועל יהיה הצוות מפקח ומונע אסון סביבתי, אלא שהשר אינו מבין את תפקידו !
אדוני השר אתה השר להגנת הסביבה וככזה תפקידך להגן על סביבתנו, לא לספר לנו את מישנתך הפוליטית / ביטחונית, כאשר כתב / פעיל סביבתי שואל אותך מה נעשה כדי לנטרל את המפגעים ברמת חובב, תפקידך לעשות הכל לניטרול המפגעים, לא לגחך בבורות ולהימנע מפעילות. שכבר נאמר "בורות אינה דגל שחובה לנפנפו".
בשולי הרשימה
ביום שישי הוצג בערוץ 10 "חזון/אסון" תעלת הימים, כנראה כדי לתת במה ליזם וכדי לאפשר לערוץ 10 להציג "סקופ"- מפקד בסיס עובדה לשעבר, אחרת קשה להבין מדוע המתנגדים לאסון הוצגו כתמהונים להם לא ניתן לסיים משפט, קשה להבין איך אותו ערוץ שמציג תמיכה במעבק הסביבתי העולמי, מציג בורות סביבתית לגבי מה שקורה בארצנו, חבל.
דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]