המדענים לא סומכים על הציבור ובעיקר לא על התקשורת; אלן לישר, מו"ל סיינס: המדענים צריכים לעבוד בשקיפות ולשפר את ההופעה שלהם בפני הציבור הרחב
מחקר חדש של חברת מרכז המחקר פיו לאנשים ותקשורת גילה כי מרבית האמריקנים מאמינים כי למדע יש השפעה חיובית על החברה והקל על החיים של מרבית האנשים. הציבור – גם אלו הספקנים לגבי כמה מהמסקנות המדעיות בנושאים כגון שינויי האקלים והאבולוציה – דרגו את המדענים במקום גבוה במדד האמון ואומרים כי ההשקעות הממשלתיות במדע משתלמות בטווח הארוך.
ואולם המחקר שבוצע בשיתוף עם האגודה האמריקנית לקידום המדע (AAAS) שהיא גם המו"ל של כתב העת סיינס, מצא כי לציבור יש עמדה פחות חיובית על מיצובו העולמי של המדע האמריקאי, מאשר למדענים עצמם. ככל שאנו מתקרבים לציון 40 שנה לנחיתה על הירח, רק 17% מההשגים המדעיים האמריקנים דורגו כטובים בעולם, בהשוואה לכמעט מחצית 49% מהמדענים שמחזיקים בדעה זו.
הדוח רחב היריעה מבוסס על שלושה סקרים נפרדים. הסקר הטלפוני בוצע על מדגם של 2,001 מבוגרים באפריל-מאי 2009, סקר אודות הידע המדעי בוצע באמצע יוני על מדגם של 1,005 בוגרים. שני המחקרים בוצעו הן לטלפונים קוויים והן לסלולאריים. סקר המדענים בוצע און ליין והשתתפו בו מדגם של 2,533 מחברי האגודה האמריקנית לקידום המדע – החברה המדעית הגדולה בעולם, בין ה-1 במאי וה-14 ביוני 2009.
בין הממצאים:
• בעיני הקהל, המדע כבר אינו ההישג הגדול ביותר של ארה"ב. מיעוט מקרב האמריקנים מצטטים התפתחות מדעיות כאחד מההישגים החשובים ביותר מאשר אלו שאמרו זאת לפני עשור (27% היום, 47% במאי 1999). אז 18% ציטטו את חקר החלל ואת הנחיתה על הירח כהשגים הגדולים ביותר של המאה ה-20. כיום 12% רואים זאת כהשג הגדול ביותר ב-50 השנים האחרונות.
• הציבור והמדענים מסכימים על תפקידה של הממשלה במימון המחקרים. 84% מהמדענים מונים את המימון הממשלתי כמקור העיקרי למימון המחקרים. רוב גדול מקרב הציבור סבור כי ההשקעות הממשלתיות במדע בסיסי (73%) ובהנדסה וטכנולוגיה (74%), משתלמות בטוח הארוך, ו-60% אומרים כי ההשקעות הממשלתיות במחקר חיוניות להתקדמות המדעית. מרבית מבין הדמוקרטים (80%)והרפובליקנים (68%) אומרים כי ההשקעות הממשלתיות במדע הבסיסי משתלמות בטווח הארוך.
• פערים קיימים בתחומי האבולוציה ושינויי האקלים: רוב ניכר – 87% מן המדענים, אך רק 32% מהציבור האמריקני הכללי אומרים כי האדם ושאר היצורים החיים התפתחו על פני זמן וכי האבולוציה היא תופעה של תהליך טבעי כדוגמת הברירה הטבעית. פער גדול קיים בנושאים כגון שינויי האקלים (84% מהמדענים אך רק 49% מהציבור) אומרים כי כדור הארץ מתחמם בשל הפעילות האנושית. (הסיבה שהתוצאה אינה 100% במיוחד בתחום האבולוציה, אך במידה מסוימת גם בתחום התחממות כדור הארץ היא שהמחקר כלל מדענים מכל הדיסציפלינות, לאו דווקא ביולוגים וקלימטולוגים, וכי אנשי המדע בתחומים הרלוונטיים פועלים מתוך נקודות הנחה אלה ללא עוררין, א.ב)
• פוליטיקה ומדע. מרבית הציבור והמדענים אומרים כי חיוני שהמדע יטול חלק בויכוחים פוליטיים אודות נושאים כגון כוח גרעיני ומחקר תאי הגזע. אך דעותיהם שונים בתחומים אחרים. מדענים נוטים יותר מאשר הציבור הכללי לתמוך בהרחבת השימוש בכוח גרעיני, מימון פדראלי של תאי גזע וניסויים בבעלי חיים. אחד הויכוחים האחרונים– ההאשמה של ממשל בוש בצנזור המדענים העובדים בשירות הממשלה היתה די חבויה מעיני הציבור, וכי 54% לא שמעו עליה כלל. מצד שני, מרבית המדענים (55%) אמרו ששמעו עליה המון, ו-77% מאמינים כי ההאשמות נכונות.
• המדענים עדיין זוכים להערכה גבוהה, גם בידי ספקני המסקנות המדעיות. מדענים מדורגים במקום גבוה יחסית לעומת העובדים במקצועות אחרים. רק אנשי צבא ומורים דורגו כתורמים יותר לרווחת החברה. 67% מאלו שאמרו כי המדע מתנגש עם אמונותיהם הדתיות עדיין טוענים כי המדענים תורמים המון לרווחת החברה. שיעור דומה (63%) מאלו המקבלים את התפיסה הבריאתנית כמקור החיים אומרים כי המדענים תרמו רבות לחברה בהשוואה ל-78% מאלו המקבלים את האבולוציה.
• המדענים מאשימים את התקשורת. רוב מוחלט – 85% מהמדענים רואים את העדר הידע המדעי בקרב הציבור כבעיה עיקרית עבור המדע, ו-76% מהם אומרים כי הבעיה העיקרית היא כי התקשורת נכשלת בהבדלה בין ממצאים מבוססים היטב לבין אלו שאינם מבוססים.
• המדענים אופטימיים באשר למצב המקצוע שלהם. 76% מהם אומרים כי זה זמן טוב עבור המדע. 73% גם אומרים כי זה זמן טוב עבור התחום המדעי הספציפי שלהם. למרות המשבר הכלכלי, 67% מהם אומרים שזה זמן טוב להתחיל בקריירה בתחום המדעי שלהם.
• ה-IQ המדעי של הציבור: האמריקנים מודעים לנתונים מדעיים בסיסיים המשפיעים על בריאותם ועל חיי היום יום שלהם, אך הם מסוגלים פחות לענות על שאלות בנושאים מדעיים אחרים. לדוגמה, 91% מהציבור יודעים שאספירין היא תרופה ללא מרשם המומלצת למניעת התקפי לב – אך רק פחות ממחציתם (46%) יודעים כי אלקטרונים קטנים מאטומים. הדו"ח לווה בגרסת אינטרנט של השאלות שהוצג למגיבי הסקרים.
הדוח גם מכיל תגובות של אלן לישר, מנכ"ל האגודה האמריקנית לקידום המידע והמו"ל הראשי של כתב העת סיינס, שבו הוא דן בהשלכות ממצאי הסקר על הקהילה המדעית, הן על המכנה המשותף והן על הפערים בין המדענים לבין הציבור הרחב.
מסביר לישר: "היום יותר מאי פעם, כאשר החברה שלנו חווה אתגרים הולכים וגדלים החל מתלות באנרגיה ועד לאיום במגיפות שפעת, הקהילה המדעית חייבת לתמוך לדיאלוג רוחש כבוד לציבור. מעורבות עם הציבור בנושאים מדעיים, ולא להרצות להם, נדרשת הקשבה להשקפות העולם שלהם, ועידוד לימוד הדדי, ומציאת דרכים חדשים למנף את התרבות העממית, המדיה החדשה, התקשורת הותיקה והערוצים האזרחיים ליצירת הזדמנויות לדו שיח."
"אחת הדוגמאות החדשניות היא ה- Science & Entertainment Exchange, תוכנית של האקדמיה הלאומית למדעים להתאמת המומחים הטכניים ואנשי הקריאטיב להנחית מדענים המעונינים לשפר את כישורי התקשורת הציבורית שלהם, באמצעות ארגונים כגון מכון וודס באוניברסיטת סטנפורד, אגודת פול רוג'רס, אגודת מחקרים רפואיים גלובאליים וה-AAAS." קובע לישר.
בנוסף לכך שזה רעיון טוב לקדם את מעורבות הציבור בנושאים מבוססי מדע, חשוב שמאמץ זה ואחרים יעודדו קשר הדדי בין מדעיים ובין החברה. ב-21 בינואר 2009 חתם הנשיא אובמה על מזכר אודות שקיפות וממשל פתוח וקרא לממשל להיות פתוח משתף ושיתופי. כעת המחקר החדש מראה שגם המדע חייב להפוך לשקוף יותר.
מרכז המחקר פיו לאנשים ותקשורת הוא מרכז מחקר בלתי תלוי לדעת קהל וחקר המגמות בתחומי העיתונות, הפוליטיקה ונושאים של מדיניות ציבורית. זהו אחד משבעה פרויקטים המספקים מידע על הנושאים, הגישות והמגמות המעצבים את אמריקה והעולם ואיננו נוטל חלק בנושאים פוליטיים.