איזו דיאטה פוגעת פחות בסביבה: צמחונית, טבעונית או קרניבורית?

מחקרים מראים כי חקלאות ושימושים אחרים בשטחי קרקע תורמים כרבע מפליטות גזי החממה, לכן לא תמיד נכונה הגישה הצמחונית. על פי החוקרים, אין פתרון כללי שיתאים לכל, שכן במדינות בהן ההכנסה נמוכה זקוקים התושבים ליותר חלבונים מהחי כדי לקבל תזונה ראויה

הקבוצות שדוגלות בצמחונות הן צעקניות ובטבעונות - רעשניות, אלה גם אלה מתבססות על טענות מוסריות ושל פגיעה סביבתית. טענות אלו נובעות מגישה שקובעת כי גידול בקר לחלב, חמאה וגבינה, גידול חיות משק לביצים ולבשר מהווה פגיעה בבעלי חיים, ויותר מכך - פגיעה בסביבה.

את הטענות למוסר נניח לפילוסופים ונתמקד בסביבה. מקובל לחשוב כי טבעונות וצמחונות עדיפות סביבתית על דיאטה שכוללת אכילת חלבונים מהחי, האמנם?

במחקר שפורסם על-ידי Thomson Reuters Foundation הראו החוקרים כי אפשר לעזור למיתון שינויי האקלים ובכל זאת "לפעמים, לאכול כריך בייקון ולהנות ממספר צדפות". בבדיקה שנערכה נמצא כי ב-95% מהמדינות שנבדקו, תפריט שיכלול בשר, דגים או מוצרי חלב רק פעם ביום ישאיר פחות עקבות אקלימיות ויפגע פחות במאזן המים לעומת תפריט צמחוני שכולל גם ביצים וחלב. זאת בחלקו בגלל שבגידול מזון לבקר לחלב, יש צורך בהרבה הוצאות אנרגטיות, שטחי קרקע גדולים ושימוש בדשנים ובקוטלי-חרקים. כל אלה גורמים לפליטת גזי חממה. לעומת זאת, לתפריט שכולל חרקים, דגים קטנים ורכיכות, יש השפעה סביבתית דומה לתפריט צמחוני אבל ערך תזונתי גבוה יותר ולכן כמובן עדיף.

החוקרים בדקו ב-140 מדינות השפעת תפריטים שונים על השימוש במים ועל פליטת גזי חממה. התפריטים נעו בין יום אחד בשבוע ללא בשר, או ללא בשר אדום, או תפריט שמבוסס על דגים וכמובן צמחונות, הבדיקה נעשתה כדי לבדוק אם קריאתם של פעילי סביבה לעבור לצמחונות כדי למתן את שינויי האקלים ולעצור את בירוא היערות מוצדקת (יערות נכרתים כדי לפתוח שטחי מרעה וגידול בקר).

מחקרים מראים כי חקלאות ושימושים אחרים בשטחי קרקע תורמים כרבע מפליטות גזי החממה, לכן לא תמיד נכונה הגישה הצמחונית. על פי החוקרים, אין פתרון כללי שיתאים לכל, שכן במדינות בהן ההכנסה נמוכה זקוקים התושבים ליותר חלבונים מהחי כדי לקבל תזונה ראויה.

כלומר, תפריט שיהיה פחות פוגעני לסביבה במדינות עניות חייב להיות מותאם ולכלול חלבון מהחי כדי למנוע תת-תזונה. לעומת זאת ברור כי במדינות עשירות חייבים התושבים להפחית בצריכת בשר, מוצרי חלב וביצים.

כך למשל נמצא כי ייצור בשר בקר גורם לפליטת גזי חממה כולל מתאן בכמות של פי 115 יותר מייצור אגוזים ופי 40 יותר מסויה (החוקרים אינם מתייחסים לבירוא היערות לשם גידול סויה ואינם מתיחסים לגידול עופות א.ר.). על-פי המכון העולמי למשאבים (World Resources Institute) סועדים בצפון אמריקה , אירופה וברה"מ לשעבר מהווים רק רבע מכלל האוכלוסיה העולמית, אבל אוכלים יותר ממחצית מייצור הבשר העולמי שמקורו במעלי גירה, כמו בקר וצאן (שוב, אין התיחסות נפרדת לחזירים ולעופות א.ר).
מחקר עכשווי מצא כי: ייצור קילו בשר בקר בפאראגווי ״תורם״ לייצור גזי חממה פי 17 יותר מאשר בדנמרק, זאת בגלל שבאמריקה הלטינית כורתים יערות כדי לפתוח שטחים שישמשו שטחי מרעה לגידול בקר. כלומר , ניתן גם לייצר ולאכול בשר תוך פגיעה סביבתית פחותה.

החוקרים אינם מפרסמים הצעות מעשיות אבל מעיון בממצאים המסקנות ברורות לכל מי שעיניו בראשו (א.ר.).